>> עיריית תל אביב תקצה שטחי ציבור לשכונת פלורנטין במקום מבנים ישנים - כך נקבע בהסכם שעליו חתמו באחרונה העירייה ועמותת אדם טבע ודין, בעקבות עתירה שהגישו העמותה ותושבים בשכונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-2008, שבה נטען כי העירייה מאשרת תוכניות לפרויקטי מגורים בפלורנטין, בעוד השכונה סובלת ממצוקה במבני ציבור.
בעקבות העתירה, שלחה השופטת מיכל רובינשטיין את הצדדים להידברות, ובתום התדיינות שארכה שנתיים חתמה העירייה על ההסכם, שבו היא מתחייבת להגדיל את היצע השטחים הציבוריים בשכונה באמצעות רכישת שטחים או הפקעתם - והפיכתם לשטחים ציבוריים ולמבני ציבור. עוד נקבע כי לא ניתן יהיה לאכלס חלק מהפרויקטים החדשים למגורים בשכונה לפני שהשטחים הציבוריים יהיו מוכנים.
אלא שבשנה האחרונה לא הצליחה העירייה לרכוש נכסים בשכונה. לפיכך, היא החליטה כי תפעל לשינוי הייעוד של נכסים קיימים ולהפקיעם מבעליהם. "בעבר הוחלט לקנות שטחים בשכונה, אך הדבר לא התאפשר כי המחירים עלו, ואמון התושבים בהבטחות העירייה הידרדר", אמרה סגנית ראש העיר, מיטל להבי, שליוותה את התושבים בהליך הגישור מול העירייה.
גינה במקום מקווה
בפלורנטין פעלו במקור בתי מלאכה, ולכן לא תוכננו בה שטחים ציבוריים כמו גני ילדים, בתי ספר ומרכזי טיפת חלב.
"הבעיה שמגבילה את פיתוח השטחים הציבוריים בפלורנטין היא היעדר שטחים, והאופציות היחידות לספק אותן מתאפשרות רק בתוך מבנים קיימים ותוכניות חדשות שטרם תוכננו", אומרת להבי. "לכן נקבע במסגרת ההסכם ובשיתוף התושבים כי העירייה תסמן כמה כתובות בודדות בשכונה שאין בהן תוכניות תקפות ויש בהן זכויות בנייה לא מנוצלות, ותהפוך אותן לשטחים ציבוריים פתוחים". להבי מוסיפה כי בנכסים אלה תכריז העירייה על כוונתה לשנות את ייעודם לשטח ציבורי, כך שאי אפשר יהיה לבנות בהם פרויקטים למגורים. למעשה, העירייה תפעל להפקיע שטחים אלה תמורת פיצוי בשווי ייעודם החדש.
בית דרויאנוב, למשל, ברחוב אליפלט, ששימש בית ספר שהוקם בשנות ה-60 ונסגר בסוף שנות ה-80 לאחר שמספר התושבים בשכונה פחת, יהפוך לשטח ציבורי תוך שלוש שנים, לאחר שבשנים האחרונות שימש אמנים שרובם לא מתגורר בשכונה. מבנה נוסף שתרכוש השנה העירייה הוא המקווה ברחוב בן עטר, שעומד נטוש כ-20 שנה. בשטח מתוכננת לקום גינה ציבורית בשטח של כ-60 מ"ר.
"השכונה נוסדה עם בעיה אקוטית של שטחי ציבור", אומרה ליאת איזקוב, תושבת השכונה ופעילה מרכזית במאבק. "בשל המצב, בסוף שנות ה-80 השכונה התרוקנה והעירייה קידמה תוכנית אב לשיקומה, שאושרה ב-2000. אלא שמאז לא קודם בפועל דבר, למרות שמספר התושבים בשכונה שילש עצמו ונכון ל-2008 היה כ-7,300.
"בשכונה יש 600 ילדים ואין גני ילדים", אומרת איזקוב. "אנו נאלצים לשלוח את הילדים לנוה צדק, ליפו ואפילו לקרית שלום. הדבר גורם לכך שהילדים וההורים בשכונה לא מכירים זה את זה ולא מוקמת כאן קהילה מאוחדת. אנחנו אוהבים את השכונה ורוצים להישאר בה, אבל הרבה משפחות לא שורדות ועוזבות. כשראינו שהעירייה מאשרת מתחמים נוספים של מגורים מבלי להקצות שטחים למבני ציבור, הבנו שזאת הזדמנות ופתחנו במאבק שנמשך ארבע שנים. אנחנו מקווים שכעת העירייה תעמוד בהתחייבויותיה".
לדברי היועצת המשפטית של אדם טבע ודין, עו"ד קרן הלפרין מוסרי, מדובר באחת השכונות שסובלות הכי הרבה ממצוקת שטחי ציבור, פתוחים ובנויים. "בעתירה שהוגשה טענו כי השכונה ותיקה, צפופה שמוקפת מסביב בשטחי תעשייה ומשפחות עם ילדים לא מחזיקים בה מעמד לאורך שנים. לצערנו אין כיום חוק שמחייב אחוז שטחים ציבוריים לכל נפש. בפלורנטין יש פחות מרבע מ"ר שטחים ציבוריים פתוחים לנפש. העירייה קידמה כמה תוכנית חדשות בפלורנטין וראינו שיש הזדמנות חד-פעמית להגדיל את היצע השטחים הציבוריים. אחרי הידברות ארוכה, גם העירייה הכירה בצורך בשטחים פתוחים והושג הסכם המתייחס גם לכמות וגם לאיכות של השטחים הציבוריים הפתוחים".
לדברי הלפרין מוסרי, אחד ההישגים של ההסכם מתייחס לפרויקט המגורים במתחם שוק העלייה ברחוב העלייה. "זהו שטח גדול בבעלות עירונית, כאשר תוכנית המגורים בתחומו לא כוללת שטחים ציבוריים. ההסכם קובע כי העירייה מתחייבת להגדיל את השטחים הציבוריים במקום, וכי תנאי לקבלת היתר אכלוס למגורים בפרויקט יהיה גמר ביצוע בפועל של כל השטח הציבורי הפתוח במתחם".
מהעירייה נמסר: "פלורנטין נבנתה לפי תוכניות שאושרו בזמן קום המדינה ומאופיינת בבנייה צפופה ונטולת שטחים ציבוריים. כדי להתמודד עם המציאות, רוכשת העירייה שטחים בשכונה לטובת הפיכתם לשטחי ציבור. בנוסף, מקדמת העירייה, בשיתוף עם התושבים, תוכנית להקצאת שטחי ציבור בשכונה. בכוונתנו להכין תוכנית בניין עיר (תב"ע) לשינוי ייעוד שטחים אלה לייעוד של שטחים ציבוריים, כולל פיצוי כספי לבעלי השטחים שיופקעו".
עיריית תל אביב תפקיע מבנים בשכונת פלורנטין ותהפוך אותם לשטחי ציבור
מאת שלומית צור
17.1.2011 / 6:48