>> חובת הגילוי של שופט ופסילתו מלדון בתיק כזה או אחר הן שאלות כבדות משקל שהתחבטו בהן מאז היווסדה של מערכת המשפט בישראל. באחרונה התעוררה הסוגיה על רקע פרשת וינרוט.
כחלק מקו ההגנה במשפטו הפלילי הציג עו"ד יעקב וינרוט בפני בית המשפט טבלת לקוחות שייצג ובהם שופט בית המשפט המחוזי, יהודה זפט. זפט יוצג על ידי וינרוט לפני כ-20 שנה בעת שכיהן כשופט שלום בנתניה, בעניין אישי יחד עם אשתו מרים, ובתמורת שכר טרחה נמוך יחסית של פחות מ-20 אלף שקל. השאלה היא מדוע השופט זפט לא דיווח על כך בעת שעו"ד וינרוט הופיע מולו בעבר בתיקים אחרים. השופט במשפטו הפלילי של וינרוט כיום הוא גלעד נויטל, ולשופט זפט אין קשר למשפט זה.
רוב השופטים שעמם שוחחנו הגנו על זפט וטענו כי הפרשה נופחה מעבר למידותיה. "זה עניין אישי אם לדווח לצדדים או לא", אמר שופט מכהן והוסיף: "באותה תקופה לא היתה חובה כי לא היו כללים בנושא. אבל זה עניין של השופט - או שיש לו את זה או שאין לו את זה".
השופט סיפר כי בעניין דומה ביקש אחד מעורכי הדין שהופיעו מולו כי יפסול את עצמו לאחר שהתברר שעורך הדין של הצד השני ייצג אותו בעניין אישי: "מיד נעתרתי לבקשה. רציתי לעשות את זה מיוזמתי", סיפר השופט והוסיף שייצוג מסוג זה הוא עניין משמעותי שצריך לדווח עליו.
עם זאת, הסביר: "מקרה זפט הוא שונה. אז לא היתה חובת גילוי ולא היו כללי אתיקה לשופטים. מה גם שעבר הרבה זמן מיום שוינרוט ייצג את השופט זפט, וגם הייצוג היה בעניין לא משמעותי".
מנהל בתי המשפט, משה גל, הסביר כי חובת הגילוי צריכה להיות מוגבלת בזמן ובקריטריונים הגיוניים. לדבריו, ניתן להשליך מכללי האתיקה של השופטים, שלא היו תקפים בתקופה המדוברת.
"מדובר בהתנהלות שהתיישנה"
כללי האתיקה החלים על שופטים אינם מכריעים במצב שבו עורך דין שייצג בעבר שופט מופיע בעתיד מול אותו שופט. סעיף 15 לכללי האתיקה, שעוסק במניעה של שופט מלשבת בדין, מגדיר תקופת צינון של חמש שנים החלה על שופט ששימש בעבר כעורך דין. לפי הסעיף, במשך חמש שנים ממינויו של עורך דין לשופט אסור לשופט לדון בבעל דין או עד מרכזי שהיה לקוחו בעבר. במשך תקופה זהה אסור לשופט שהיה עורך דין לדון בתיקים של שותפו לשעבר במשרד עורכי דין. אין מחלוקת כי במשך חמש שנים לא הופיע וינרוט בפני השופט זפט.
"מכללים אלה ניתן ללמוד לגבי חובת הגילוי של שופט", מסביר גל. הוא אומר כי "ניתן להקיש מהכלל הזה שבמקרים מסוימים צריך להגביל את חובת הגילוי בתקופה סבירה והגיונית". לדבריו, בתקופה המדוברת אמנם לא היו כללי אתיקה בתוקף, אך עם זאת אפשר להבחין בכלל שלפיו אם עורך דין מטפל בעניינו של שופט, אזי השופט מנוע מישיבה בתיקים מול אותו עורך דין. כלל זה אינו מציין תקופת צינון ומדבר בלשון הווה.
בנוסף ציין גל כי "ספק אם שופט צריך להודיע לצדדים על עניינים אישיים כמו תביעות שהגיש או שמתנהלות נגדו. צריך להיות גבול הגיוני עם קריטריונים סבירים לחובת הדיווח והגילוי". יתרה מכך, לדבריו, "זה בלתי מתקבל על הדעת מבחינת המערכת אם בכל דיון יתחילו לפשפש בעברו הרחוק של השופט היושב בדין. זה לא ייגמר. המבחן הוא מבחן עיוות הדין - אם יש חשש ממשי למשוא פנים או לעיוות דין ומתעוררת שאלה כזו, אזי השופט צריך לדווח לצדדים על כך ולהכריע בסוגיה".
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימוס), ורדימוס זיילר, אמר: "צריך להיות זהירים מאוד בטרם מטיחים בשופט האשמות מסוג זה מבלי לבחון ולבדוק את העובדות הסובבות את המקרה לאשורן". מעבר לכך, סירב השופט זיילר להתייחס לנושא.
שופט אחר שמכהן כיום סבור שהיה על השופט זפט לדווח על הקשר עם וינרוט: "שופטים מאוד מקפידים, במיוחד בשנתיים-שלוש האחרונות, מאז שהנשיאה דורית ביניש הבהירה שצריך שקיפות מלאה". לדבריו, הוא התפלא לשמוע על המקרה של השופט זפט, מאחר שמדובר בשופט ותיק: "זה יכול לקרות לשופט צעיר שהתמנה עכשיו".
דובר משרד המשפטים בשם פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) מסר בתגובה: "אף שעל פניו מדובר בהתנהלות שהתיישנה, הפרקליטות תבחן את עמדתה ביחס לעובדות שעלו במועד הרלוונטי, באופן שלא יפגע בהליך הפלילי המתנהל".
"שופט שמהווה את סמל היושר"
לדברי שופט בית המשפט המחוזי לשעבר, שלי טימן, "השופט זפט הוא אדם ישר כסרגל ומהווה את סמל היושר. בתקופה שהוא קיבל את השירות המשפטי מווינרוט לא היה סיכוי גדול שווינרוט או משרדו יופיעו בפניו. הוא היה אז שופט שלום בנתניה, ולא היה בעמדה שהוא נמצא בה היום, כשהוא עוסק בצווי מניעה ומרכז את התחום".
טימן, שמכיר את זפט במשך 30 שנה לאור עבודתם המשותפת בעבר, סבור כי "זפט עשה טעות בתום לב. הוא היה חייב להודיע לצדדים על הייצוג הקודם, אני כמעט בטוח שהם היו מסכימים שהוא ידון בתיק ולא היו לוקחים זאת ברצינות".
טימן הסביר כיצד התמודד הוא עצמו עם ניגודי עניינים מסוג זה: "אני בא ממשרד ש. הורוביץ ושות', למרות שסיימתי לעבוד שם לפני כ-30 שנה, ומזה כ-17 שנה שהופעתי בתיקים פליליים שבהם הם כמעט לא מופיעים. תמיד הודעתי שאני בא משם והצדדים תמיד הסכימו שאדון בכך. אני משוכנע שכך גם היה אם זפט היה מיידע את הצדדים. הם היו מסכימים להופיע בפניו, והבעיה היחידה היא שהוא לא הודיע על כך".
טימן הבהיר כי שופטים נעזרים בעורכי דין בענייניהם האישים אך עושים מאמץ לבחור בעורכי דין שמלכתחילה אין סיכוי שיופיעו מולם. עורכי דין אלה יכולים להיות חברים קרובים או בני משפחה, שממילא ייפסלו בשל קרבתם הרבה, או כאלה שאינם עוסקים בתחום בו עוסק השופט.
לשמור על חיסיון סכומי שכר הטרחה
טימן מתח ביקורת על החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי גלעד נויטל, שהתיר לפרסם את רשימת שכר הטרחה של לקוחותיו של וינרוט.
"השופט נויטל טעה כשהתיר את הפרסום. יש חזקה שחל על הסכומים חיסיון עורך דין-לקוח. כדי להוציא מסמכים ממשרד עורך דין ישנה פרוצדורה מיוחדת לכך. על כל מסמך יש דיון נפרד, ונחוץ ליווי של נציג לשכת עורכי הדין כדי לאפשר זאת", אמר טימן.
הוא הוסיף כי "הסכמי שכר טרחה הם לב לבו של החיסיון. וינרוט יכול לגבות איזה שכר טרחה שהוא מעוניין. כלקוח אני לא הייתי רוצה שיפרסמו כמה אני משלם לעורך דין. יש לי עורך דין חבר שהיה שותף שלי בעבר, ולכן אשלם לו פחות. למה לפרסם זאת? צריך לשמור מאוד על חיסיון היחסים, לרבות שכר הטרחה. אסור היה לתת פרסום לגבי גובה שכר הטרחה של אנשי ציבור אחרים. זה פורסם כלאחר יד. השופט נויטל היה צריך לעמוד על כך שזה לא יפורסם, אין בכך כל עניין ציבורי".
מדוע אתה חושב שאין עניין לציבור?
"אם היה פה מעשה של שוחד חלילה וחס, יש עניין לציבור. אבל אין שום בדל טענה שכזו. זה פורסם בגלל סקרנות. על כל הטענות נגד זפט יש כיום התיישנות, זה קרה לפני המון שנים, לא ניתן ללמוד מכך דבר".
לדברי טימן, "מדובר רק על התנהגות אתית שפוגעת אולי במראית פני הצדק. הוא לא עבר עבירה ואי אפשר להעמידו לדין או לדרוש את התפטרותו. לא הגיוני שזה יהיה עניין של נציב קבילות השופטים. הוא לא האדם הנכון לבחון זאת וזה לא המקרה הנכון.
"עשו מזה טררם גדול. זה נגמר לפני שנים, אין בזה שום דבר: לא פלילי ולא אתי. רק בגלל שהשופטים מאוד נזהרים אני אומר שהוא עשה טעות, בדיוק כמו שנויטל עשה טעות כשהוא הורה לחשוף את סכומי שכר הטרחה".
השותף של וינרוט ייצג את זפט ואשתו
>> עו"ד יעקב וינרוט מואשם כי ייצג את פקיד השומה שוקי ויטה בשכר טרחה נמוך יחסית של 20 אלף שקל בתמורה להסדרים מקילים ללקוחותיו ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי.
כחלק מפרשת ההגנה ומהניסיון לסתור את טענת התביעה שלפיה שכר הטרחה שנגבה מויטה היה נמוך ומהווה מתת, הגיש וינרוט רשימת לקוחות המתפרשת לאורך שנים ארוכות, ושכר הטרחה שנגבה מהם ולעתים אף לא נגבה כלל.
במסגרת אותה רשימה צוין גם שמו של שופט בית המשפט המחוזי, יהודה זפט. ברשימה צוין כי בתחילת במהלך 1989-1990 נתן וינרוט ייעוץ משפטי לשופט זפט ולאשתו מרים בתיק אזרחי שניהלו נגד חברת הבנייה חיים ליפשיץ בע"מ בבית משפט שלום בחיפה.
מי שהופיע מטעם משרד וינרוט היה השותף הבכיר, עו"ד בועז בן-צור.
בנוסף צוין בטבלה כי שנים לאחר מכן, ב-1998, הופיע וינרוט בפני השופט זפט בתיקים אחרים. חשיפת עובדות אלה עוררה גל הדים בקהילה המשפטית בקריאה להתפטרותו של זפט, שלא דיווח לצדדים באותם תיקים בעבר כי שנים קודם לכן יוצג על ידי וינרוט.
שני מזרחי
מה חשב זפט בפרשת צ'רלטון?
>> ביום חמישי שעבר דחה השופט יהודה זפט בקשה לביטול פסק בוררות של השופטת לשעבר גבריאלה דה-ליאו לוי בשל טענות לניגוד עניינים לכאורה שבו היתה שרויה הבוררת. ההחלטה של זפט עשויה ללמד משהו על עמדתו ביחס למצב של ניגוד עניינים.
לפי הטענות שהובאו להכרעתו של זפט, הבוררת דה ליאו-לוי הכריעה במחלוקת בין הצדדים מבלי ליידע אותם כי משרדו של בעלה, פרופ' יובל לוי ושות', ייצג גורמים להם היה אינטרס לכאורה שאחד הצדדים יפסיד. בנוסף נטען כי הבוררת לא יידעה את הצדדים על קשריה החבריים לשעבר עם חיים רמון, ששימש יועץ לצד בהליך הבוררות, ועל כך שבהיותו שר משפטים הוא נזף בה. זפט דחה את כל הטענות לניגוד עניינים והותיר את פסק הבוררות על כנו.
השופט בדימוס שלי טימן סבור כי "השופט זפט עשה טעות כשהוא נתן את פסק הדין הזה. הוא היה צריך להעביר את הסוגיה הזו לשופט אחר, זה יותר מדי דומה". טימן הדגיש כי אינו מפקפק ביושרו ובתום לבו של זפט אך לדבריו, "מבחינת מראית עין הוא עשה טעות. הוא יכול היה לעכב את מתן פסק הדין ולהעביר זאת למישהו אחר, אף שהוא כבר כתב זאת. למרות שאני חושב שהוא היה צריך לפסול את עצמו, אני סומך על כך שהחלטתו היתה עניינית".
הילה רז
"לא מתקבל על הדעת לפשפש בעברו הרחוק של כל שופט"
מאת שני מזרחי והילה רז
17.1.2011 / 6:48