>> לפני כשלושה שבועות הכריזו החברות השותפות בקידוח לווייתן על תגלית מסחרית של גז טבעי. התגלית, בהיקף הגדול פי שניים מקידוח תמר שמול חופי חיפה, הוכרזה כתגלית הגז הטבעי במים עמוקים הגדולה בעולם בעשור האחרון.
נוסף על קבוצת דלק ונובל אנרג'י האמריקאית, שותפה בקידוח גם חברת רציו של משפחות לנדאו ורוטלוי - שהיתה כמעט אלמונית עד לפני שנתיים. עם גילוי הגז בלווייתן מצטרפות שתי המשפחות רשמית לרשימה המצומצמת של ברוני הגז הישראלים, כשהחברה שבשליטתם, שעד לא מזמן היו בה חלומות בלבד, שווה כבר 4.2 מיליארד שקל.
משפחות לנדאו ורוטלוי מחזיקות ב-26.4% מרציו, בעיקר דרך החברה הפרטית המשותפת שלהן, לאנדלן השקעות, והאחזקות שלהן בה שוות 1.1 מיליארד שקל. רציו הוקמה לפני 18 שנה על ידי שתי משפחות ישראליות העוסקות זה שנים רבות בתחומי ההנדסה, הנדל"ן והתעשייה - משפחת לנדאו, בראשות ישעיהו לנדאו (80), מבעלי השליטה בבנק אגוד (25%), ומשפחת רוטלוי, מבעלי חברת ארגמן השולטת ביצרנית הטקסטיל הציבורית רוטקס.
10 קידוחים יבשים
כיום מוביל את החברה דור ההמשך שגדל בצל אבותיו, בוני האימפריות. יו"ר רציו הוא ליגד רוטלוי והמנכ"ל הוא יגאל לנדאו. לנדאו ורוטלוי ממעטים להתראיין. לכבוד גילויו של מאגר הגז הענק, הסכים יגאל לנדאו לחרוג ממנהגו. לנדאו מאופק מאוד, ממלכתי ופוליטיקלי-קורקטי. הוא מדבר בקצב הכתבה, וניכר שהוא שוקל כל מלה.
איך הגעתם להשקעה בנפט?
"אנחנו פועלים בתחום ההנדסה עשרות שנים. אבא (ישעיהו לנדאו - ל"ז) החל לעבוד בתחום בשנות ה-50, ולתחום החיפושים הגענו יחד עם עו"ד דוד רוטלוי ז"ל (אביו של ליגד רוטלוי, ל"ז) ב-1992. במשך שנים רבות התייחסו לכל התחום בספקנות רבה.
"בעיתון 'דבר' אפילו היה מדור סאטירי שנקרא 'סימני נפט' - שלעג למשקיעים בתחום. במשך 18 שנים ביצענו 11 קידוחים, שעשרה מהם התבררו כיבשים. מאות מיליוני שקלים שהושקעו ירדו לטמיון".
כמה מתוך סכום זה הושקע באופן פרטי על ידי משפחות לנדאו ורוטלוי?
"כ-100 מיליון שקל. אנחנו רצים למרחקים ארוכים, ולא מתייאשים בקלות. לשתי המשפחות יש גב כלכלי חזק ומבוזר. מבחינתנו, זה היה חלק מפורטפוליו ההשקעות שלנו. במכלול ההשקעות היתה לנו תמיד פינה חמה בלב לתחום החיפושים, במיוחד לי ולליגד, בן גילי - מעבר לעסקים הגדולים של המשפחות, שניתן להגיד שנולדנו לתוכם. אנחנו קוראים לזה תסמונת דור שני".
כיום אתם שווים מיליארד שקל רק מהאחזקה ברציו. איך ההרגשה?
"אפקט ששינסקי שדחף את המניות מטה כבר חלף. זו תחושה חמה ונהדרת של סיפוק ובה בעת, הכרה בכך שזה היה יכול להיות אחרת ולהסתיים בכישלון צורב".
מה אתם מתכננים לעשות עם כל הכסף שהניבה לכם רציו מבחינת עסקי המשפחות?
"ניסיתי להתייעץ עם אשתי, ד"ר ציפי לנדאו, מנהלת בי"ס בלפור בתל אביב שהתלמידים בו באים ממגוון אוכלוסיות - בנים לאנשי היי-טק מנוה צדק, לאנשי תקשורת משינקין, ילדים ערבים מיפו וילדי עובדים זרים מאזור התחנה המרכזית - אבל היא לא ענתה, לא היה לה זמן".
מזהים אתכם ברחוב?
"כן, אבל בהקשר חיובי. גילוי הענק בלווייתן והעיסוק התקשורתי בתחום חיפושי הגז העלו גם את הפרופיל התקשורתי של המשפחות, במיוחד של ליגד ושלי. לפני רציו היינו בעלי פרופיל נמוך וסולידי. לא פעם מזהים אותי ברחוב - נהגי מוניות ומלצרים בבתי קפה מברכים, שואלים שאלות ומספרים שרכשו מניות רציו. על פי הערכה שלי, יש יותר מ-300 אלף מחזיקי יחידות ברציו, ישראמקו, אבנר ודלק קידוחים".
יום לאחר פרסום תוצאות לווייתן מימשה לאנדלן מניות רציו בשווי 15 מיליון שקל, והצניחה את שווי החברה ב-15% ביומיים. למה לממש?
"מדובר ב-0.5% מהאחזקות שלנו בחברה, וזו היתה מכירה לצורך סוף השנה בלבד. לא ליגד ולא אני מימשנו עד היום יחידות של רציו באופן פרטי. המכירה הזאת קטנה, זניחה. היא בוצעה על ידי אחת מחברות האחזקה שלנו, והיא פשוט לצורך סוף שנה. זה טכני וזה כלום".
יוצאים לגיוס ב-2011
רציו מחזיקה ב-15% מלווייתן, קבוצת דלק של תשובה מחזיקה ב-45% ונובל אנרג'י מחזיקה ב-40% הנותרים. רציו היא הראשונה שהחזיקה בהיתר רציו-ים, שלוויתן נמצא בשטחו. החברה נדרשה להשקיע בעיבוד שטח ההיתר, ופנתה לנובל אנרג'י ולדלק, שנכנסו להשקעה בשיעור של 75% בעוד רציו דוללה ל-25%.
לאחר דילול נוסף נשארה רציו עם 15%. נוסף על האחזקה ברציו-ים, מחזיקה רציו בהיתר המוקדם הימי גל (100%), שנמצא כ-150 ק"מ מערבית לנתניה, גובל בחלקו המזרחי ברישיונות רציו-ים ומשתרע דרומה ומערבה להם, שבו היא עשויה להעביר, לאחר אישור הממונה על הנפט, 10% לשותפות הזדמנות ישראלית. כמו כן היא מחזיקה ב-12% מרישיון מד יבנה.
מיד לאחר שוועדת ששינסקי הגישה את מסקנותיה שלחתם תגובה פושרת - בניגוד לשותפויות האחרות. התעודדתם מהמסקנות?
"ההתייחסות שלנו לששינסקי היא שלילית מאוד. אנו סבורים שגם המדינה חייבת לכבד הסכמים - לא רק האזרחים. אני מתקומם על השימוש החוזר של פוליטיקאים בטיעון 'אוצרות הטבע שייכים למדינה', מפני שזה ברור מאליו. בזה שהם חוזרים על המשפט נוצר הרושם המוטעה כאילו היזמים, שסיכנו את כספם בהיתר שקיבלו מהמדינה, לא סבורים כך. ברור שאוצרות הטבע שייכים למדינה.
"לא מן הנמנע שגם לחופי לבנון, סוריה וטורקיה יימצא גז. בתקווה שישראל תייצא גז, אז כשהן יתחרו בישראל על שוקי אירופה - לא אסד, לא נסראללה ולא ארדואן יתחשבו בוועדת ששינסקי. אם ישראל תאבד את היתרון התחרותי בגלל ההמלצות נוכל להתבונן מנגד כיצד אירופה ניזונה מגז לבנוני וסורי, בעוד אנחנו מחוץ למשחק.
"הסיבה העיקרית לעיכוב באספקת הגז מים תטיס, וכעת גם מתמר, היא סחבת ביורוקרטית, שכתוצאה ממנה פרויקטים של תשתיות בישראל מתעכבים - בעוד מיליארדי דולרים של רכישת גז עוברים למצרים, והמדינה לא נהנית מההכנסות".
מהן נקודות הציון הבאות ללוויתן, על פי לוח הזמנים?
"אני לא יודע, מכיוון שהקידוח עדיין לא הסתיים. אנחנו צופים שהקידוח יסתיים בעוד כמה חודשים. חשוב לזכור שמדובר בקידוח שעלותו כמעט 2 מיליון דולר ליום. אני יכול להגיד שרציו תצטרך לגייס כסף ב-2011 לצורך פיתוח ההיתר המוקדם גל ופיתוח המשך במשך השנה ללווייתן".
נוסף על רישיונות רציו-ים, אתם מחזיקים גם בכמה היתרים אחרים, שכיום אין להם חברה המשמשת מפעיל בינלאומי לפי חוקי משרד התשתיות. רוב החברות בתחום מחפשות כיום מפעיל - מלבד נובל אנרג'י, המשמשת מפעילה בתמר ובלווייתן. מה אתם מתכננים לעשות בעניין?
"נובל היא שותף-מפעיל נהדר עם מקצועיות שאין שנייה לה, ואנחנו גאים להיות שותפיה. לגבי גל, רציו בוחנת את מהלכיה ברישיון לאור ההתפתחויות, גם מבחינת צירוף שותפויות ישראליות נוספות.
"בעיני, חשוב לטפח ולחזק את חברות הגז הישראליות - בניגוד לחברות ההיי-טק המקומיות שיזמיהן מזדרזים למכור לחברות זרות, תוך יצירת רווח אישי. יש לעודד ולחזק דווקא את החברות הישראליות, כדי שתתפתח פה תעשייה כחול-לבן חזקה שמעסיקה מאות ואלפי משפחות. אסור להתפתות להימכר לחברה בינלאומית גדולה תמורת סכום חד-פעמי.
"בגלל ההשקעות האדירות והסיכון בפעילות החיפושים - אף על פי ששינסקי חושב אחרת - אני רואה בחיוב שיתופי פעולה של שותפויות הגז אחת עם השנייה, כדי להרים את אותם פרויקטים אדירים של חיפושים ולאחר מכן גם הפקה".
בעיה מעגלית
אתה רואה אפשרות שעם התפתחות התחום בישראל יאושר מפעיל ישראלי?
"תואר מפעיל ניתן על ידי הממונה על הנפט במשרד התשתיות רק על סמך ניסיון מוכח בקידוחים, כפי שיש לנובל אנרג'י. יש כאן בעיה מעגלית - ברור שרק עבודה מוכחת תייצר את הניסיון הנדרש כאן, בישראל, ואי אפשר לייצר ניסיון בלי שיש לך את ניסיון המפעיל. אני מקווה שיום יבוא ורציו תוכל להתגאות בתואר מפעילה ימית".
מה לגבי ענקית הגז הרוסית גזפרום, שהודיעה כי היא מעוניינת להיכנס כשותפה ברישיונות ימיים?
"הם לא ניהלו איתנו משא ומתן. אין ספק שסצינת הגז הישראלית יוצרת עניין גובר והולך בקרב חברות בינלאומיות רבות. אבל אסור לשכוח שאותן חברות הן בעלות אינטרסים בינלאומיים, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל", מסכם לנדאו.
ללנדאו היה בנק, אבל רציו הביאה לו את המיליארד
מאת ליאור זנו
17.1.2011 / 6:48