ישראל 2011: אינטרנט יקר ואיטי, הטייקונים מרוויחים, הכלכלה מפסידה

את הראיון עם ירון צ'רבין, ישראלי שחי ביפן מזה 12 שנה, ביקשתי לערוך בטלפון. "מה המספר שלך?", שאלתי אותו במייל. בתגובה הוא שלח מייל ובו מופיע שמו באנגלית. "איפה המספר?" שלחתי מייל בחזרה. "חשבתי שאת מתכננת לערוך ראיון וידיאו בסקייפ, אז שלחתי את שם המשתמש שלי", הוא ענה, מופתע עד מאוד מההחלטה שלי שלא לראיין אותו בסקייפ. והרי לא עלתה בדעתי האפשרות לראיין אותו בווידיאו. מה הטעם לערוך ראיון באמצעות וידיאו מקטרע, שייתקע אחת לכמה דקות.



בכך לא הסתיימו ההבדלים באופן שבו צ'רבין ואני שוחחנו על אינטרנט. לאורך כשעה של שיחה טלפונית טרנס-אטלנטית, למדתי כיצד יכולים היו להיראות חיי, אילו היה לי אינטרנט אולטרה-מהיר בבית.

לפני 12 שנה עזב צ'רבין את רמת גן, ועבר להתגורר בטוקיו, כנציג חברת היהלומים של לבייב, lid, עבורה הקים שם את הסניף המקומי. הלם התרבות שלו לא התמצה רק בשפה זרה והתמודדות עם מנהגים ותרבות חדשים. בבת אחת הוא קפץ שנות דור, ועבר מעולם תקשורת אטי ומסורבל, ועשה קפיצה אל העתיד.



"כשגרתי ברמת גן היה לי את מה שנחשב אז בישראל לאינטרנט הכי מהיר - 750 קילו-ביט לשנייה של בזק. האינטרנט שחיברו אותי אליו בדירה הראשונה שלי בטוקיו היה במהירות 20 מגה-ביט לשנייה, הפער היה בלתי נתפש", הוא נזכר. כיום, כשבזק ו-hot מבקשות להרשים את השומע ולהציג בפניו מהירויות עתידיות, הן מתפארות במהירות גלישה של 20 מגה-ביט לשנייה. עבור צ'רבין מדובר בהיסטוריה בת יותר מעשור.



"אני זוכר את ההלם שמגיע עם אינטרנט כל כך מהיר. כאן, כבר אז היה נהוג לדבר בשיחות טלפון מבוססות אינטרנט בחיבור מצלמת וידיאו. בארץ לא הצליחו לראות תמונה ברורה, אז נאלצתי לוותר על שיחות וידיאו עם ישראל. בישראל לא דיברו בכלל על וידיאו מולטימדיה באינטרנט, וכאן כבר העבירו בקלות סרטים בין מחשבים, בלחיצת כפתור".



כיום יש לצ'רבין בבית חיבור אינטרנט בסיב אופטי, בקצב של 1 ג'יגה-ביט, פי מאה מהיר יותר מהחיבור "האולטרה-מהיר" שמציעות בזק ו-hot וספקיות האינטרנט בישראל, של 10 מגה-ביט. "חיבור של 1 ג'יגה-ביט לבית נהיה הסטנדרט כאן בחודשים האחרונים. הקפיצות כאן גדולות מאוד. לפני כן מכרו אינטרנט בקצב של 200 מגה".



בישראל פורסות בזק ו-hot את הרשת המהירה שלהן אחת לשנתיים במקרה הטוב, ועוד ארוכה הדרך עד לפריסה ארצית מלאה. כאן תראו קודם כל את הפרסומת שמספרת לכם ש"החיים שלהם עומדים להשתנות", וכאשר תתקשרו למוקד לבקש להתחבר, יספרו לכם שאתם מתגוררים באזור שטרם הסתיימה בו פרישת הרשת, יקחו פרטים ויבטיחו לחזור אליכם, אם וכאשר.



ביפן, מספר צ'רבין, "מהרגע שהתחיל הקמפיין לשיווק אינטרנט בקצב של 1 ג'יגה-ביט, כל אחד יכול להזמין אותם. הם מגיעים בתוך יומיים, מחברים את הסיב האופטי לתיבה השכונתית, ובזה זה נגמר. מלכתחילה היתה כאן חשיבה על תשתית אינטרנט ארוכת טווח".



טוקיו זולה מתל אביב



יוקר המחייה ביפן הוא אחד הנושאים המוכרים. טוקיו, בירת יפן, ניצבת במקום הראשון בדירוג יוקר המחייה העולמי, כעיר שבה עלות המחייה היא הגבוהה בעולם. אך כשזה מגיע לשוק התקשורת, זה לא תקף, בישראל יקר יותר. "יש כאן תחרות גדולה מאוד בין ספקיות האינטרנט. יש כארבע ספקיות אינטרנט ותשתית, והן מנהלות ביניהן קרבות שיווק שאנחנו מרוויחים מהם", צ'רבין מספר בשמחה לא מוסתרת.



עד לאחרונה הוא שילם 48 דולר לחודש (כ-170 שקל) לאינטרנט בקצב של 200 מגה-ביט. כעת, לאחר ששידרג לאינטרנט בקצב של 1 ג'יגה-ביט, הוא משלם 62 דולר לחודש (כ-220 שקל לחודש). לשם השוואה, בישראל, על קצב של 10 מגה-ביט תשלמו לבזק או hot ולספק האינטרנט כ-160 שקל בחודש. צ'רבין משלם עשרה שקלים יותר, ומקבל קצב מהיר פי מאה.







את התחרות בין החברות היפניות הוא מרגיש היטב בכיס: "אם עוברים כאן מחברה אחת לשנייה, מקבלים שלושה חודשים חינם. מעבר דירה גם מזכה אותך בכמה חודשים חינם. ויש חברות שבסוף השנה, אם היית נאמן ולא עזבת אותן לאורך שנה שלמה, מחזירות לך תשלום של עוד שלושה חודשים שכבר שילמת. זה יוצא שעל חלק גדול מהחודשים בשנה פשוט לא משלמים".



חבילת הטריפל, שילוב של אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה, נפוצה במיוחד ביפן. "הכל כאן מבוסס על האינטרנט. אין כאן תקשורת שהיא לא אינטרנטית. גם הטלפון והטלוויזיה עוברים על תשתית האינטרנט".



על החבילה המלאה של אינטרנט, טלפון וטלוויזיה משלם צ'רבין כ-90 דולר לחודש, כ-325 שקל, מחיר דומה לזה שבישראל. בתמורה הוא מקבל שני קווי טלפון ביתיים, וכ-40 ערוצי טלוויזיה.



האינטרנט בטלוויזיה כבר קורה ביפן







פרנסתו של צ'רבין מגיעה מייעוץ. הוא מייעץ לחברות מערביות המחפשות את דרכן לבניית עסקים ביפן, תוך שהוא מחבר אותם לאנשי עסקים מקומיים. את העסקים שלו הוא עושה באמצעות הפס הרחב, שמקצר מרחקים גלובליים. "יש לי שלושה עובדים בתאילנד, חמישה עובדים בהודו, שמפתחים את הפעילות הטכנולוגית, שלושה עובדים ביפן, ועוד מזכירה שיושבת ביפן, אבל במקום אחר. עם כולם אני מתקשר דרך האינטרנט, בעיקר בשיחות וידיאו בסקייפ, הרבה באמצעות הסלולר".



ואכן היפנים, כמו גם צ'רבין, אימצו בחום את סקייפ על גבי הסלולר, שילוב שמוביל את שוק השיחות המקומיות והבינלאומיות שם. "קל יותר לדבר בסקייפ כאן מאשר במספר קווי", הוא מספר. בעוד שבישראל עושות חברות הסלולר מאמצים לחסום את הסקייפ למשתמש הסלולרי כדי לא לפגוע הכנסותיהן, בטוקיו, שיחות הווידיאו בסקייפ, בשילוב עם מסך מחשב ואינטרנט אולטרה-מהיר, נהפכו לסטנדרט של השיחות הסלולריות והקוויות.



"השיחות עוברות חלק", מספר צ'רבין. בחודשים האחרונים עבר הסקייפ מהסלולרי ומהמחשב לטלוויזיה. "כל הטלוויזיות שמוכרים כאן בחודשים האחרונים מגיעות עם חיבור לאינטרנט, ויש להן שלט שמאפשר לעבור לאינטרנט, ולנהל שיחות וידאו על מסך הטלוויזיה. בחלק גדול מהטלוויזיות יש גם מצלמה קדמית מובנית. החברים שלי בישראל מדברים אתי על איך ייראה העתיד - שילוב של טלוויזיה ואינטרנט יחד. ביפן העתיד קורה כבר עכשיו",



החיבור בין אינטרנט לטלוויזיה תופס ביפן תאוצה בשל סיבה מרכזית בולטת: מחסור במקום. "כל איחוד של מכשירים מפנה כאן מקום בבתים. הצעירים, אלה שהצליחו לאסוף מספיק כסף כדי לצאת מהבית, קונים טלוויזיה שהיא גם מחשב ובכך חוסכים מקום של שני מכשירים. הם גרים בדירה בשטח של 20 מטר מרובע, כך שמחשב שולחני או מחשב נייד זה בזבוז מקום. טלוויזיה עם מקלדת אלחוטית מספקת פתרון של שני מכשירים במיקום אחד".



ואכן, מספר צ'רבין, קשה לחמוק מהקמפיינים בנושא. בכל הפסקת פרסומות רואים את החברות המסחריות מעודדות חיבור טלוויזיה ואינטרנט למכשיר אחד.



להוריד סרט בדולר







יד על הלב. מי מכם מוריד תכנים באינטרנט, סרטים, סדרות טלוויזיה, תוכנות מחשב, לעתים באופן לא חוקי? תוכן חינם, שפוגע בזכויות היוצרים של יוצריו. אם להתבסס על מחקרים על שוק האינטרנט בישראל, הרי ש-60% מקוראי כתבה זו אמורים עכשיו להודות במנהג כזה המתרחש דרך קבע. אתם לא לבד. מדובר באחת התופעות הנפוצות באינטרנט של העולם המערבי.



לכאורה, יפן אמורה להיות גן עדן למורידי תוכן ברשת. חיבור של קצבים מהירים במיוחד, עם תוכן זמין להורדה - סרטים, סדרות טלוויזיה ווידיאו קליפים - ומסך טלוויזיה אינטרנטי, זה השילוב המושלם לצפייה בסרטו האחרון של ליאונרדו דיקפריו שיצא רק באחרונה למסכי הקולנוע ברחבי העולם.



"סרט בן שעתיים יורד בשניות. סדרה שלמה יורדת בדקה. אני לא מדבר עם החברים היפנים שלי על סרטים וסדרות שאני מוריד מהרשת", מתוודה צ'רבין, "זה לא מקובל כאן". לכן לא תשמעו כאן שיחות מסדרון מהסוג שבוודאי הורגלתם בו במקום העבודה שלכם, המלצות על האתרים שהכי כדאי להוריד בהם סרטים. "ההקפדה על נושא זכויות היוצרים טבועה בחינוך הבסיסי של היפנים", מספר צ'רבין. "כבר בגן ובכיתה א' מדברים אתם על זה שהפרת זכויות יוצרים זו גניבה לכל דבר. לא תשמעי כאן ילד ממליץ לחבר על הורדה של תוכנה חדשה או משחק מחשב בצורה לא חוקית".



בחסות גן העדן היפני של האינטרנט המהיר, בשילוב עם תרבות שמירה על זכויות יוצרים, נחשף צ'רבין למנעמי הטלוויזיה האינטרנטית החוקית: "שירותים כמו אפל tv, גוגל tv בשיתוף עם סוני ואחרים מתחילים לפרוח כאן", הוא מספר. "הקופסה של אפל tv, המאפשרת לצרוך תכנים חוקיים מהאינטרנט בטלוויזיה, עולה כאן 95 דולר. זה כסף קטן. רוב התכנים של אייטיונס (חנות התוכן של אפל) כאן הם בחינם ובאופן חוקי, ומה שלא בחינם עולה דולר אחד עד שלושה דולרים לפרק. גרושים".



אינטרנט סלולרי - יקומים מקבילים



אבל עם כל הכבוד לאינטרנט הקווי הביתי, יפן היא בראש ובראשונה אומת הסלולר. וגם כאן, כמו במקרה של האינטרנט הקווי, מתגלה יפן כמהירה יותר וזולה יותר מישראל: "גלישה סלולרית בלתי מוגבלת עולה 45 דולר לחודש". (כ-160 שקל בחודש), מספר צ'רבין.



שוב, לא ניתן להימנע מההשוואה: בישראל המחירים לגלישה סלולרית בנפח בלתי מוגבל הם 120-160 שקל בחודש בממוצע. המחיר, אותו מחיר. ומה מקבל היפני בתמורה? אינטרנט סלולרי בקצב של עד 50 מגה-ביט ("בקרוב יושק כאן שירות בקצב של 75 מגה-ביט בסלולר"), אתו הוא יכול לצרוך כמות חודשית בלתי מוגבלת של תוכן. והישראלי? תמורת אותו הסכום יקבל קצב גלישה של 3.5-7.5 מגה-ביט לכל היותר. כבר אמרנו, יקומים מקבילים.



כשצ'רבין רוצה לשלם לרכבת, הוא שולף את הסלולרי. כשהוא רוצה לקנות פחית משקה, הוא שוב משתמש בסלולרי לתשלום. גם כשהוא רוכש חטיף בקיוסק שמתחת לביתו, הוא משלם בסלולרי. עבורו ה"ארנק הדיגיטלי" הוא לא עתיד, הוא המציאות היומית. "השילוב בין הסלולר המושרש כל כך, יחד עם האינטרנט הזול והנפוץ, הפך את הסלולרי לאמצעי התשלום המועדף על היפנים".



"פעם בחודש אני מעביר כסף, באמצעות האינטרנט, מחשבון הבנק לנייד. אני טוען אותו בכסף, בערך 100 דולר, שישמש אותי במקומות שבהם אני צריך כסף קטן. האפשרות השנייה היא שכל חיוב יעבור דרך חשבון הסלולר של הספק שלי, שיצטרף לחיוב על שיחות וגלישה. בכניסה לרכבת, יש מכשיר שסורק את הניידים וגובה את התשלום. כל מכונת פחיות מתקשרת עם המכשיר הסלולרי, ואפילו בכל קיוסק יש כיום מכשיר שמאפשר לשלם באמצעות הסלולר".



ומה קורה אם גנבו לך את המכשיר או איבדת אותו? זה כמו לאבד כסף מזומן?



"כן. צריך להתקשר מיד לחברת הסלולר שינטרלו את כרטיס הסים ויחסמו גם את הארנק. עד אז, המכשיר הוא כמו ארנק פיזי שיש בו 100 דולר במזומן. כל מי שמוצא אותו יכול להשתמש בכסף. בגלל זה אני מגביל אותו לשימוש בסכומים קטנים ולא במאות רבות של דולרים".







לא פייסבוק - מיקסי



חיי המסחר הדיגיטלי של צ'רבין לא מסתיימים בכניסה לרכבת. כשהוא על הקרון, בדרך הביתה מהעבודה, הוא עורך קניות וממלא את המקרר. "הטלפונים הניידים נהפכו למסוף קניות באינטרנט. ביפן לוקח בממוצע שעה-שעה וחצי להגיע לעבודה ברכבת. לכן, בכל קרון תמצאי לפחות עשרה אנשים עם אייפד, ואת השאר עם הפרצוף בנייד".



ומה הם עושים בזמן הזה? קניות. "בת הזוג שלי מזמינה בגדים באינטרנט על בסיס קבוע, מיפן, קוריאה, לפעמים גם מסין. היא מכירה את הדגמים והמידות, ומזמינה פריטי הלבשה לעתים קרובות. יש המון מבצעים ברשת". ולא רק בגדים. גם פירות ומוצרי חלב נרכשים ברשת. "הרשתות מעודדות קנייה באינטרנט: הכל מגיע ארוז כמו שצריך, במחירים שהם לעתים קרובות נמוכים מבחנויות הפיזיות. כשהוא קונה באינטרנט, הצרכן היפני לא משלם את עלות שכר הדירה האדיר של הסופרמרקט, ולא את עלות הקופאית והסדרנית, ולכן המחירים ברשת נמוכים יותר".



רק בתחום אחד הישראלים עולים על היפנים: פייסבוק. בעוד שאצלנו אחוזי החדירה של פייסבוק הם כ-83% מהגולשים - עם כ-3.3 מיליון גולשים בישראל - ביפן מדובר על פחות מ-2% מהאוכלוסייה הגולשת - עם כ-1.5 מיליון גולשים יפנים שמחוברים לרשת החברתית הגדולה והנפוצה בעולם.



"פייסבוק לא תפס כאן חזק", אומר צ'רבין. "היפנים נשארו נאמנים לרשת החברתית המקומית, מיקסי (mixi), שהיא חזקה מאוד". במיקסי גולשים 22 מיליון יפנים. בשביל לגלוש בפייסבוק לא צריך פס אולטרה-רחב. מספיק כמה מגה-ביט בודדים. מסתבר שפייסבוק היא לא חזות כל החיים באינטרנט.



הטכנולוגיה היחידה שהיפנים לא ממהרים לאמץ: רפואה דיגיטלית



הבדלי התרבות הבולטים בין היפנים לישראלים באים לידי ביטוי גם כאשר מדובר בשימוש יומיומי באינטרנט אולטרה-מהיר. הנושא הבולט ביותר בפערים הוא זה הנוגע לפרטיות המשתמש. כך למשל, בעוד שהאינטרנט המהיר מאפשר ליפנים רפואה דיגיטלית מהמתקדמות בעולם, הם בוחרים שלא לעשות בה שימוש.



"יש כאן הקפדה חמורה מאוד על נושא של פרטיות הגולש", אומר צ'רבין. בעוד שבישראל יכולים ההורים כבר להתייעץ עם רופאים בווידיאו באינטרנט אודות ילדם החולה, גם בשעות הקטנות של הלילה, ביפן, על אף קצב גלישה המאפשר שיחות וידיאו בסקייפ באיכות גבוהה מאוד, לרבות שיתוף קבצים ותיקים רפואיים בין החולה לרופא - היפנים מסרבים לעשות זאת.



"אם אבקש מהרופא לראות את תוצאות בדיקות הדם שלי באינטרנט, סביר שאתקל בסירוב. ביפן, כשגולש מבקש לקבל מידע על מצבו הרפואי באמצעות הרשת, מזמינים אותו למרפאה לבוא לקחת את התוצאות ידנית. למעשה, אין רפואה ביתית דיגיטלית ביפן. יש כאן חשש גדול מפני דליפת מידע דיגיטלי רפואי. ישראל, על אף רוחב הפס הנמוך, הרבה יותר מתקדמת בנושא כי יש פתיחות תרבותית לכך. פה שמרנים", מספר צ'רבין.