מומו מהדב, מנכ"ל מעלה, ארגון ללא מטרות רווח שמקדם נטילת אחריות סביבתית וחברתית על ידי תאגידים בישראל, הוא דמות יוצאת דופן. כשהוא מצויד במשקפיים עגולים בצבע הוואנה בהיר, בז'קט מחויט, בצעיף ובגרביים תואמים, נראה מהדב כמו ג'נטלמן עירוני אמיתי: משכיל, נעים הליכות, ערכי וצנוע. הוא לא מחזיק במכונית, מסיבות סביבתיות, מתנייד רק בתחבורה ציבורית ומצליח לשמור על אלגנטיות טבעית.
כחלק מהאג'נדה שלו, הוא קונה בגדים שיוצרו בתנאי עבודה נאותים, ופריטים איכותיים. "יש לי זוג נעליים עם סוליות מצמיג ממוחזר ובלי שרוכים, שתמיד מעוררות דיון אצל אנשים", אומר מהדב בחיוך.
אמנם מהדב קונה את רוב בגדיו בחו"ל, אבל בישראל הוא קונה מכנסיים מחויטים של המותג מייזון רוז' של המעצבת הישראלית אלה אייזנברג, ונעלי אוקספורד בחנות פביאני בתל אביב. "גרמתי לבעלים של פביאני להתחיל לייבא נעליים לגברים, ומאז אני לקוח קבוע", הוא מספר. אחד התחביבים שלו הוא קניית בגדים לאשתו - בניסיון לקלוע לטעמה.
ענת גולדשטיין, מנהלת רשת העמיתים של מעלה, קונה רק בגדים של מעצבות ישראליות. "שינוע בגדים לישראל במטוסים גורם לפגיעה סביבתית, ותנאי הייצור במתפרות במזרח הם הרבה פעמים לא אנושיים. אני מנסה לעודד רכישה מקומית".
האהבה של גולדשטיין למעצבות ישראליות נובעת גם מהגזרות ומהבדים שהן בוחרות: "הרבה מעצבות ישראליות מחמיאות לגוף של הישראלית הממוצעת". לעבודה היא הולכת בעיקר עם צבעים כהים, שלהם היא מוסיפה פריט בצבע עז. כאשר היא לא בעבודה היא לובשת רק בגדים צבעוניים במיוחד, ומנסה ליצור שילובים מעניינים.
ענת מוסנקו, מנהלת תחום סביבה וקיימות, קונה אף היא בעיקר בחנויות קטנות ולא ברשתות. את רוב בגדיה מעצבת עבורה חברה טובה בשם שירה קוסביצקי, "אפילו את שמלת החתונה שלי". היא לא עושה עניין מבגדים ואינה בעלת משנה סדורה בנושא. הארון שלה מורכב בחלקו מבגדי עבודה ובחלקו מבגדי טיולים - מאחר שהיא חובבת טרקים ולינה בשטח.
מודעות אופנתית
אבשלום חלוץ | תצלום: אייל טואג
18.1.2011 / 6:55