עורר את המשרד מתרדמת - אך הבעיות החברתיות רחוקות מפתרון

>> יצחק (בוז'י) הרצוג נכנס לתפקידו כשר הרווחה במארס 2007, בתקופת ממשלת אהוד אולמרט, והמשיך לכהן בתפקיד גם לאחר הקמת ממשלת נתניהו. הרצוג נכנס לתפקיד בתקופה קשה במשרד, לאחר שלא כיהן בו שר במשרה מלאה מאז התפטרותו של זבולון אורלב ב-2004.

הרצוג עורר את המשרד מתרדמת ארוכה והצליח להפוך לשר פעיל בתקופה שהתאפיינה בעיקר בהתמודדות עם המשבר הכלכלי והעלייה בשיעור העוני בישראל. הרצוג עוזב את המשרד כשהבעיות החברתיות בישראל, העוני והפערים החברתיים רחוקים מלהגיע לידי פתרון או שיפור, אך ייאמר לזכותו שפעל רבות כדי להוביל לשינוי מיידי בתחומים אלה ולתכנון ארוך טווח. לפי נתוני הביטוח הלאומי, שיעור המשפחות העניות בישראל גדל ב-2009 לכ-20.5% מהמשפחות בישראל, ולפי דו"ח שהוציא משרד הרווחה, כל משפחה חמישית בישראל מטופלת על ידי המשרד.



הרצוג הצליח להגדיל את תקציב המשרד בכמיליארד שקל לכ-4.2 מיליארד שקל ב-2010, ולהמשיך במגמת הגידול גם בתקציב 2011-2012. הוא הנהיג כמה רפורמות ותוכניות במשרד, כמו התוכנית הלאומית לטיפול בילדים בסיכון בעלות של כמיליארד שקל, הנותנת כיום מענה לכ-150 אלף ילדים, וצפויה להתרחב בשנים הקרובות. הוא קידם את התוכנית לסיוע לניצולי שואה, בעלות של כ-300 מיליון שקל, שסייעה להם בקניית תרופות, טיפולי שיניים ומימון צרכים אישיים. אחד מהמהלכים הסבוכים יותר שהוביל היה ניסיונותיו לקדם את כניסתו לתוקף של החוק לשילוב נכים בשוק העבודה המתבסס על המלצות דו"ח ועדת לרון, מבלי לפגוע בהכנסה הכוללת של הנכים שישתלבו בעבודה.



רק לפני כמה ימים פירסם המשרד את יעדיו ל-2011 ואת החזון ארוך הטווח שלו, ובהם התחייבות להגדיל את מספר הנכים המועסקים, לשפר ולהרחיב את הסיוע לנשים נפגעות אלימות, להגביר את הטיפול באלימות במשפחה ולהמשיך ליישם את התוכנית לילדים בסיכון. זאת, לצד התמקצעות כוח האדם של המשרד ומחלקותיו, הגברת הפיקוח וההדרכה ושיפור איכות התוכניות האסטרטגיות של המשרד. כעת עדיין לא ברור אם התפטרותו תפגע ביישום התוכניות האלה.