הניח תשתית להצלחה במשרד התמ"ת

>> בנימין בן-אליעזר לא הספיק להותיר חותם על המשק והחברה כפי שקיווה, אך הוא הצליח להכין תשתית חסרת תקדים במשרד התמ"ת של מנגנונים ותקציבים גדולים יחסית לקידום היעדים הכלכליים והחברתיים שהציב. אלה כוללים את צמצום הפער בין המרכז לפריפריה, שילוב מוגבר של חרדים, ערבים ובעלי מוגבלויות בשוק העבודה וחיזוק החדשנות בתעשייה המסורתית ובהיי-טק. לצדם נותרו היעדים המוכרים יותר, של הגדלת היצוא והפנייתו מהשווקים המסורתיים לשווקים הצומחים. בתקופתו גם פותחה מערכת ממוחשבת שמאפשרת למנכ"ל המשרד לראות בזמן אמת בכל רגע נתון את מצב ההישגים מול היעדים של ראשי האגפים. המערכת מוטמעת בימים אלה.

שיתוף הפעולה בין משרדי האוצר והתמ"ת, שבמסגרתו איפשרו בכירי משרד התמ"ת לעמיתיהם באוצר לקדם כמעט כל מהלך הקשור לתמ"ת, פגע בטווח הקצר במעמדו של התמ"ת. נראה היה שמשרד האוצר משתלט על תחומי סמכותו של משרד התמ"ת ועושה בהם כרצונו. כך, מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, הוביל תוכנית לקידום ההיי-טק ואת השינויים בחוק עידוד השקעות הון. בנוסף, הוא זה שעומד בראש ועדה לבחינת קידום היצוא לסין ולהודו. ואולם בפועל, משרד התמ"ת - שהשכיל לוותר על האגו לטווח הקצר - הרוויח בגדול לטווח הארוך.



בתקופת בן-אליעזר הוקמה רשות לעסקים קטנים שתקציבה גדל לעומת שנים קודמות. התחלה נוספת בתקופתו של בן-אליעזר היתה הקמת הרשות לסחר הוגן. הרשות אמורה להבטיח שמירה קפדנית על אינטרס הצרכנים, אך עד כה לא ניכר שינוי בדפוסי פעילותה. במשרד התמ"ת הסבירו כי תקציב 2011 יאפשר להקים רשות רחבת היקף ולגבש את האסטרטגיה שלה. החמצה נוספת היא נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שלא הורגשה במשק בעוצמה ראויה. במשרד התמ"ת הסבירו כי הדבר נובע ממצוקה תקציבית וממגבלת כוח אדם.



בן-אליעזר הספיק למנות את המדען הראשי החדש, אבי חסון, שמעורר ציפיות גבוהות במגזר העסקי והממשלתי. הוא עדיין לא מינה מחליף לממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן. הרושם היה שהמועמד המוביל מטעמו הוא בועז הירש, ראש אגף סחר חוץ במשרד התמ"ת. פרישתו של בן-אליעזר תפתח מחדש את הסיכויים של מועמדים נוספים לתפקיד.