משפטנים: ראוי להטיל אחריות נזיקית על חברות דירוג

>> אחת התביעות הייצוגיות התקדימיות בשוק ההון מתנהלת כיום בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשאלת אחריותה של חברת הדירוג מעלות s&p, בראשות המנכ"לית דורית סלינג'ר, להפסדי משקיעי איגרות החוב מטבעות עולם בעקבות קריסת בנק ליהמן ברדרס.

באחרונה הוגשו שתי חוות דעת ייחודיות מטעם התובע הייצוגי, במימון של רשות ניירות ערך התומכת בתביעה. לנוכח מיעוט התביעות הייצוגיות בשוק ההון יש לתביעה חשיבות רבה - היא עשויה לשנות את פני אחריותן של חברות הדירוג. מעבר לכך, התביעה מעידה על חולשת הגופים המוסדיים: בשבוע שעבר הודיעה מטבעות עולם כי במועד הפדיון ישלמו איגרות החוב למשקיעים רק 49 אגורות על כל שקל שהושקע.



אף גוף מוסדי לא הגיש תביעה על הקריסה. אם חוק החברות הוא מכשיר ההגנה העיקרי של בעלי מניות מיעוט, חברות הדירוג הן מורה הדרך של רוכשי איגרות החוב. הדירוג אמור להבהיר לרוכשי האג"ח מהו הסיכון לכך שההלוואה שהם נותנים לחברה לא תוחזר. איגרות החוב של מטבעות עולם, בשליטת אקסלנס, הונפקו ב-2006 ודורגו על ידי מעלות בדירוג הגבוה aaa. אג"ח מטבעות עולם היו מגובות בבנק ליהמן ברדרס בהיקף של 84% מנכסיה. בעקבות קריסת ליהמן קרסו גם איגרות החוב. מעלות הורידה לאחר מעשה את הדירוג ל-d אג"ח זבל. נגד מטבעות עולם הוגשה תביעה ייצוגית בהיקף 85 מיליון שקל על ידי עו"ד רונן עדיני.



מעלות טוענת כי אין לה אחריות משפטית כלפי משקיעים שהסתמכו על חוות הדעת שלה. בנוסף, חברת מעלות טוענת כי לא התרשלה. בניסיון להתגבר על טענות אלה הוגשה באחרונה חוות דעת כלכלית של הכלכלן פרופ' דוד לבהרי מהאוניברסיטה העברית. לבהרי מצביע על הבעייתיות לטעמו בדירוג שניתן על ידי מעלות למטבעות עולם: האג"ח הונפקו ב-2006 וזכה לדירוג המקסימלי. רק ב-2008 התברר כי האג"ח מגובות ב-84% על ידי ליהמן. למרות זאת לא חל שינוי משמעותי בדירוג שהעניקה מעלות אף כי לטענת לבהרי גיבוי אג"ח על ידי שני בנקים בלבד ובפיזור כזה הוא חריג. איגרות חוב אחרות של אקסלנס שגובו על ידי בנקים בעלי אופק יציבות גבוה יותר מליהמן, זכו לדירוג נמוך יותר ממטבעות עולם.



לבהרי סבור כי מעלות פעלה באופן לא סביר כשלא הורידה את דירוג האג"ח על רקע ההרעה במצבו של ליהמן, הירידה ברווחיו, הקריסה במניית הבנק, פרישת הבכירים בו וההרעה במצב השוק.



בחוות דעת של המשפטנים פרופ' שרון חנס וד"ר אסף יעקב נטען כי יש מקום להטיל אחריות נזיקית על חברות דירוג בכלל. חנס ויעקב טוענים כי הטלת אחריות על מעלות נחוצה משלוש סיבות: בגלל החובה בחוק של משקיעים מוסדיים להשקיע חלק מכספם באג"ח מדורגות בלבד, חברות הדירוג נהנות ממשטר רישוי המפחית את התמריץ לנקוט זהירות בדירוג; שוק הדירוג הוא ריכוזי ונעדר תחרות באופן שפוגע בתמריץ לדירוג זהיר; המנפיק הוא זה המשלם לחברות הדירוג ולכן יש חשש מפני הטיית הדירוג לטובתו.



לאור זאת, חנס ויעקב מציינים כי שיקולי הרתעה ראויה מצדיקים הטלת אחריות בנזיקין על חברות הדירוג. בארה"ב הצליחו חברות הדירוג להביא לדחיית התביעות שנועדו להטיל עליהן אחריות, אך חנס ויעקב מציינים כי בישראל לא התגבשה היסטוריה של דחיית תביעות אלה ולטעמם בית המשפט אינו צריך להירתע מהטלת אחריות כזו. נהפוך הוא, לטעמם, אם לא תוטל אחריות על חברות דירוג, יושווה מעמדן לגורמים אחרים שיש להם חסינות מפני תביעות כמו שופטים או חיילים - וחסינות כזו ניתנה עד היום רק בחקיקה מפורשת.