המוסדיים תומכים ברוב העסקות הנגועות בניגוד עניינים

>> הגופים המוסדיים בישראל - קרנות הפנסיה, חברות הביטוח, קופות הגמל - משתפים פעולה עם רוב היוזמות העסקיות של בעלי השליטה בחברות הציבוריות גם כאשר יש חשש שמדובר בעסקות הנגועות בניגוד עניינים. כך עולה ממחקר של הפרופסורים אסף חמדני וישי יפה מהאוניברסיטה העברית, שבדקו את אופן הצבעתם של גופים מוסדיים ב-15,500 הצבעות בכ-250 חברות ציבוריות ב-2006.

המוסדיים הם המצביעים העיקריים מטעם בעלי מניות המיעוט בחברות ציבוריות, משום שבחלק מהמקרים החוק מחייב אותם להצביע. למשל, המוסדיים מחויבים להצביע בהחלטות על תנאי השכר והתגמול של נושאי משרה שיש להם עניין אישי. המוסדיים גם מחויבים להצביע באישור של עסקות בעלי עניין, שהן עסקות שבהן עלול להיות לבעל השליטה בחברה אינטרס המעמיד אותו בניגוד עניינים פוטנציאלי.



מחקרם של חמדני ויפה מערער את הטיעון של המתנגדים להעלאת הרוב הדרוש כיום בחוק החברות לאישור עסקות בעלי עניין משליש מקרב המיעוט למחצית מבעלי מניות המיעוט. המחקר מוכיח כי ברוב המקרים לא מתקשים בעלי השליטה בחברה להשיג את תמיכתם של השחקנים המרכזיים מקרב בעלי מניות המיעוט - הגופים המוסדיים. לפי המחקר, המוסדיים הצביעו בעד 78% מעסקות בעלי העניין שנדרשו לאשר. המקרה היחיד שבו ניכרת התנגדות יחסית של המוסדיים, הוא אישור תגמול של בעלי שליטה ומקורביהם. מוסדיים תומכים רק ב-41% מהסדרי התגמול בממוצע - אך המחקר מראה כי הסדרי השכר האלה מאושרים למרות התנגדותם.



חמדני ויפה מציינים כי שיעור התמיכה הנמוך של מוסדיים בתגמול בעלי השליטה עשוי לנבוע משתי סיבות: האחת, החשש כי בעלי שליטה מנצלים הסדרי שכר כדי לעשוק את המיעוט והאחרת היא תשומת הלב הציבורית הרבה שניתנת להסדרי שכר בחברה. ממצא חמור במחקרם של חמדני ויפה הוא העובדה שגופים מוסדיים הקשורים לאחת מ-20 הקבוצות הגדולות במשק נוטים לתמוך בעסקות בעלי עניין בשיעור גבוה יותר מגופים מוסדיים עצמאיים. גם בקרב גופים מוסדיים שיש להם פעילות עסקית נוספת כמו חיתום ניכרה נטייה לתמוך ביוזמות העסקיות של בעלי השליטה בשיעור גבוה יותר מזה שנרשם בקרב מוסדיים עצמאיים.