>> מנכ"לי חברות הסלולר המקומיות חוזרים ואומרים ששוק הסלולר המקומי כבר רווי לחלוטין, ואין מקום למפעלי סלולר נוסף. הם טוענים שרמת התחרות בשוק כבר גבוהה מדי, ואין מספיק רווחים כדי לממן החזר השקעה בתשתית סלולר רביעית וחמישית בישראל. היו מי שאמרו כי המתמודדים במכרז התדרים, הצפוי בחודש הקרוב, לא יחזירו אפילו את 25 אלף השקלים ששילמו על מסמכי המכרז. אז אמרו. בינתיים מצטרפים עוד ועוד גופים שחושבים אחרת, ומאמינים כי שוק הסלולר המקומי הוא בוננזה.
הבוננזה הזאת משכה לישראל גופים זרים רבים החדשים לשוק המקומי. לראשונה זה עשור צפויה זירת התקשורת הישראלית להתרחב מעבר לדמויות המוכרות השולטות בה. אחד הגופים הבולטים בהתמודדות על הזכות להקים מפעיל סלולר חמישי בישראל הוא חברה בשם קשרנט, שבבעלות משפחת גרמזיאן הקנדית. מי שמוביל עבור המשפחה הקנדית את הפעילות בישראל הוא יחיאל בן שושן, העשוי להפוך לדמות מפתח בשוק התקשורת העתידי - שבו התחרות תהיה גבוהה והצרכן יהיה המלך.
בן שושן הוא איש צנוע, חובש כיפה שעשה את הקריירה העסקית שלו בארה"ב. הוא ניהל שם כמה חברות סלולר וירטואליות וחברת סלולר אחת בעלת תשתית בשם bigsky mobile. כיום הוא מנהל הפעילות של קשרנט בישראל, אך מבהיר: "אני לא אהיה המנכ"ל של החברה. הצעתי למומו לירן לבוא להיות המנכ"ל, אבל הוא סירב בינתיים. נמתין לזכייה במכרז ואז נמנה מנכ"ל. בינתיים אני מנהל את הצוות שגייסנו, כ-25 אנשים, אבל זה צוות מוכוון מכרז. יש לנו עורכי דין, מהנדסים, כלכלנים ואנשי שיווק".
מבחינת כוח האדם המקצועי, קשרנט מצוידת היטב. היועץ האסטרטגי שנשכר על ידי החברה הוא שלי תשובה, מנכ"ל טריגר-פורסייט. עורכת הדין של הקבוצה היא אסתר שטרנבך ממשרד הרצוג פוקס נאמן. עוד יועץ לחברה מתחום הסלולר הוא חיים רומנו, לשעבר מנכ"ל אל על והמשנה למנכ"ל פרטנר. בכירים אחרים בחברה הם גיל כהן, לשעבר מנהל התקציבים של פרטנר, וגנדי שנקר, מי שהיה עד 2008 מס' 2 בחטיבת ההנדסה של פרטנר. צוות כזה עולה כסף: "עד עכשיו השקענו כ-2 מיליון שקל. רוב ההשקעה, כשני שלישים, היא שלי ושל עוד כמה משקיעים שהם חברים שלי. את השאר גייסנו על ידי כך שחילקנו לכל איש בצוות קצת מניות".
אנטנות זעירות בבתים
מכרז תדרי הסלולר נועד לאפשר כניסה של שתי מתחרות חדשות לשוק הסלולר הישראלי. מדובר במפעילות מלאות בעלות תשתית ולא וירטואליות, שיצטרכו לפרוש תשתית אנטנות ארצית. מכרז אחרון כזה היה בסוף שנות ה-90, אז זכתה בתדר פרטנר והקימה את אורנג' בישראל.
במכרז התדרים יתמודדו החברות על שתי רצועות תדרים בטווח ה-2100 מגה-הרץ. רצועה אחת נחשבת לאיכותית יותר, בעוד השנייה סמוכה לתדרים שבהם משתמשים הפלסטינים, ולכן נחשבת לטובה פחות. עד עכשיו היה ברור כי מירס תתמודד על הרצועה הטובה יותר, ואילו שאר המתחרות - free הצרפתית, אקספון וקשרנט - יתמודדו ביניהן על התדר הנחות, אך בן שושן מפתיע ואומר: "נתמודד מול מירס על התדר האיכותי, ומבחינתי שאקספון ייקחו את הרצועה השנייה. יש לנו קבוצה טובה, עם ניסיון וכיס עמוק יותר".
קשר או telecell?
הכיס העמוק שעליו מדבר בן שושן שייך למשפחת גרמזיאן הקנדית. המשפחה התחייבה מול בן שושן להפוך למשקיעה העיקרית במיזם קשרנט עם הזכייה בתדר. החברה תשקיע מכיסה סכום של יותר מ-100 מיליון דולר, והשאר יגיע ממימון בנקאי או מגיוס חוב ציבורי. גרמזיאן היא משפחה קנדית-יהודית חרדית, אך גם ציונית. החברה מחזיקה בקניונים מהגדולים בעולם וכן בבנק ובבארות נפט. באחרונה רכשה המשפחה שלד בורסאי בישראל ב-2 מיליון שקל, של חברת בניין השקעות ונכסים. "השלד של בניין יהיה האיי.די.בי של משפחת גרמזיאן בישראל", אומר בן שושן. "עד עכשיו הם התרחקו מעסקים בישראל, ובכלל מתמקדים בארה"ב ובקנדה".
בראש המשפחה עמד בעבר יעקב, עד שנפטר. ארבעת בניו הם ממשיכי עסקיו, ואת מיזם הסלולר הישראלי דוחף כרגע ניידר גרמזיאן, יחד עם אחיינו מארק גרמזיאן. את המוטיבציות של גרמזיאן להיכנס לארץ מתמצת בן שושן במשפט אחד: "הם ציונים. ציונים, אבל לא פראיירים".
מתברר שישנה גם מחלקות קטנה בין בן שושן לבן משפחת גרמזיאן: "אני, שמגיע מארה"ב, חורה לי שלכל חברות התקשורת יש פה שמות באנגלית. רציתי שלחברה יקראו קשר, ולכן גם קניתי את הדומיין kesher.net. משפחת גרמזיאן רוצה שיקראו לחברה telecell כדי שיהיה שם עולמי, למקרה שהם יקימו פעילות סלולר בעוד מדינות. כרגע זה לא סגור".
תחרות כבר ב-2011
על הבשורה שתביא חברת הסלולר קשר לצרכן הישראלי בן שושן שמח לדבר: "אנחנו רוצים להיכנס לשוק, רוצים להביא מהפכת מחירים. בארה"ב אני מכרתי תוכנית ללא הגבלה ב-24.99 דולר לחודש. הצעתי את זה לאנשי השיווק שלנו פה והם אמרו שזו התאבדות, אבל בהחלט תהיה לנו תוכנית unlimited והיא תהיה זולה מאוד. הניסיון מארה"ב מראה שמספיק חברה אחת בשביל לעשות רעש, ראה מקרה metropcs". בן שושן מכוון בדבריו לחברת הסלולר האמריקאית הקטנה שחייבה את כל הגדולות להשיק תוכניות ללא הגבלה. לגבי המתחרה על התדר, מירס, אומר בן שושן: "היא לא תביא את הבשורה. פטריק דרהי (בעל החברה שהוא גם בעל השליטה ב-hot) ממונף והוא לא נלחם על המחיר, לא ב-hot ולא במירס".
אז מתי כל זה יקרה? באשר ללוח הזמנים של הקמת קשר, בן שושן אומר: "אם באפריל מכריזים על הזוכה כמו שמתוכנן, ולא יהיו בג"צים של החברות המפסידות, אני יכול להתחיל למכור בתוך חצי שנה. ברבעון האחרון של 2011 תהיה תחרות בישראל. נצטרך עוד לחתום הסכם רומינג בישראל מול אחת המפעילות, אבל אלה הסכמים סטנדרטיים שהעבודה עליהם תיקח לכל היותר חודש".
"המכרז הפעם מאוד מפורט", אומר בן שושן. "אנחנו נדרשים לפרט פרישת אנטנות ולהתחייב ממש לעוצמת קליטה מינימלית בתוך הבתים. אנחנו נדרשים גם לבנות תוכניות שיווקיות ולהציג אותן במסגרת המכרז". בשל כך, האתגר הגדול של קשרנט, אם תזכה במכרז, הוא פרישת תשתית האנטנות. החברה חייבת להגיע לכיסוי של 10% משטח ישראל לפני שתורשה להשיק פעילות מסחרית. מהירות הפרישה תקבע את המהירות שבה תפגוש את הכסף, ולכן היא קריטית לתוכנית העסקית של החברה. שאר הכיסוי יושג על ידי "נדידה" על אתרי אנטנות של חברות הסלולר הקיימות.
בן שושן מנסה להסביר כיצד תתמודד החברה עם אתגר הפרישה: "דיברתי עם השר משה כחלון וביקשתי להנמיך את רף ה-10%. הבנתי שהדבר יישקל שוב. אנחנו מתכננים להקים 2,190 אתרים בסך הכל, ולטובת הפרישה הראשונית אנחנו צריכים כ-100 אתרים. נלך חזק על femtocell (אנטנות זעירות לבית - א"ז), גם מבחינת פרישה וגם לטובת הפחתת קרינה". בן שושן מסר כי הקבוצה פנתה כבר לחברת עוגנים בירוק, שלה יש תרני אנטנות מורשים בפרישה ארצית, אך התשתית הזאת תיתן מענה רק לכ-50 אתרים בשלב הראשון.
אתגר נוסף שניצב בפני מיזם הסלולר החדש הוא הפרישה הקמעונית. בן שושן מספר כי הוא נפגש בנושא עם מנכ"ל דואר ישראל, אבי הוכמן. לדואר 700 סניפים בפרישה ארצית, אך עד כה לא הושג הסכם הפצה בין החברות - בדואר מחכים לחתום עם מי שיזכה במכרז.
רוצים נתח בבוננזה הסלולרית
מאת אמיתי זיו
18.1.2011 / 6:54