מערכת הביטחון ממתינה לעוד 5 מיליארד שקל

מערכת הביטחון צופה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, יכריע בשבועות הקרובים בדרישתה לתוספת תקציב של כ-5 מיליארד שקל לתקציב המערכת ב-2011. שר האוצר, יובל שטייניץ, מתנגד לכל תוספת לתקציב הביטחון.

במערכת הביטחון אומרים כי קיבלו הבטחות מרה"מ בקיץ, לאחר שהממשלה אישרה את תקציב המדינה ומערכת הביטחון לשנים 2011 ו-2012, כי בתחילת 2011 יעודכן תקציב הביטחון. לדברי מערכת הביטחון תוספת הכסף דרושה לשורה של צרכים חיונים, כולל קניית מסכות אב"כ לכלל האוכלוסיה (1.4 מיליארד שקל), הגדלת המלאים במחסני החרום ליותר ימי לחימה, להגדלת התקציב של רח"ל (רשות חרום לאומית), לפרויקט "כיפת ברזל", להקמת מערכת התרעה רב ערוצית ועוד.

מפרסום חדש של אגף התקציבים במשרד הביטחון "תקציב הביטחון ותוכנית ההתייעלות", עולה כי ועדת ברודט, שקבעה תקציב רב שנתי לצה"ל הכירה בפערים העצומים בין צורכי מערכת הביטחון ובין יכולות המדינה לעמוד בהן. לפיכך הוחלט, "על ניהול סיכונים על ידי הדרג המדיני. בכל שנה יוחלט אם לנהל סיכון על הפער או להקצות תקציב לסגירת חלק מהפער, במסגרת סדרי העדיפויות". מקור במערכת הביטחון אמר ל-Themarker כי התוספת של 5 מיליארד שקל בתקציב 2011 היא במסגרת שיקולים אלו.

על פי הפרסום החדש, תקציב הביטחון נשחק עם השנים ביחס לתקציב המדינה ולנתוני המשק. כך למשל תקציב הביטחון הגיע ב-86' ל-24.1% מתקציב המדינה ול-16.2% מהתמ"ג. ב-2000 ירד תקציב הביטחון ל-16.0% מהתקציב ול-6.9% מהתמ"ג. ב-2006 היה תקציב הביטחון 15.6% מתקציב המדינה ו-6.6% מהתמ"ג. ב-2010 ירד תקציב הביטחון ל-15.1% מתקציב המדינה ול-6.0% מהתמ"ג.

לטענת מערכת הביטחון, נתוני אגף התקציבים במשרד האוצר קובעים כי תקציבי כל משרדי הממשלה הגדולים גדלו בעשור האחרון בשיעור גבוה מתקציב הביטחון. בעוד תקציב המדינה גדל ב-10 השנים האחרונות ב-43%, תקציב מערכת הביטחון גדל ב-34.6%, של משרד הבריאות גדל ב-40.4%, הביטוח הלאומי גדל ב-49.5%, משרד החינוך גדל ב-ב-54.5% ותקציב המשרד לביטחון פנים גדל 78.5%.

מערכת הביטחון מסכמת, "על פי נתוני הלמ"ס והאוצר תקציב הביטחון נמצא בתוואי יורד מזה עשרות שנים הן בחלקו בתוצר והן בחלקו בתקציב המדינה. מגמה זו ממשיכה גם בחומש האחרון, למרות אישור המלצות ועדת ברודט בממשלה".

מערכת הביטחון מתלוננת כי, "מאז אישור המלצות ועדת ברודט בממשלה התרחשו מספר תהליכים שלא איפשרו את מימוש מתווה ברודט מצד המקורות ובשימושים: דחיות תזרימיות ביוזמת האוצר בשנים 2008-9, שחיקת מקורות עקב אי מתן פיצוי בגין התיקרויות על קניות, קיצוץ בתקציב הביטחון לשנת 2010 בסך 1.5 מיליארד שקל, הקדמות להגברת המוכנות. במקביל התקבלו על ידי הממשלה החלטות שונות בתחום השימושים שחייבו את מערכת הביטחון לבצע קיצוצים ודחיות בתר"ש (תוכנית רב שנתית) 'תפן' שאושרה על ידי הממשלה". לפי חישובי מערכת הביטחון מתווה ברודט נשחק, בצד המקורות, בשנים 2012-2008 ב-8.9 מיליארד שקל, ובצד השימושים ב-4.7 מיליארד שקל.