רשות ניירות ערך מציגה את אמצעי האכיפה החדש - האכיפה המינהלית

האם תיק פסגות היה זוכה להליך פלילי או להליך מינהלי? זו אחת השאלות שעלתה אתמול במהלך הצגת אמצעי הבקרה החדש של רשות ניירות ערך - האכיפה המינהלית. משפטני הרשות, שוני אלבק ויעל אלמוג שהציגו את המהלך, סרבו לענות על השאלה לנוכח הימצאותו של תיק פסגות בפרקליטות וההחלטה להגיש כתב אישום כנגד המנכ"ל לשעבר של בית ההשקעות, רועי ורמוס.



האכיפה המינהלית הינה חלק מאמצעי האכיפה המשלימה של רשות ניירות ערך, הכוללת בהתאם לחוק הטרי שאושר בתחילת השבוע בכנסת, שלושה מסלולי אכיפה: הראשון, פתיחת חקירה פלילית שנועד למקרים של עברות חמורות, השני, אכיפה מינהלית במקרים של עבירות ניירות ערך שאינם חמורים והשלישי, הטלת קנסות כספיים במקרים קלים (הליך שקיים זה כמה שנים ברשות). החוק החדש נוסח בשיתוף פעולה עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.



ההליך המנהלתי הינו הליך ביניים, שבו הרשות תוכל לנקוט לצורך מתן מענה אכיפתי שאינו פלילי להפרות מורכבות. "הכלי הפלילי מיועד בעיקרו לעבירות בדרגת חומרה גבוהה ולא להפרות קלות, ולפיכך אין התאמה בין ההפרה לבין הסנקציה הננקטת כנגדה. התוצאה היא שבמשך השנים נקטנו ב'פליליות יתר', או שלעיתים לא הייתה כלל אכיפה", הסבירו ברשות. החוק נועד לטפל, בין השאר, ב"הפרות צל" לעבירות הפליליות (עבירות שנעשות במקביל לעבירות הפליליות) כמו איסור על מסחר במידע פנים, איסור על פרסום פרט מטעה לציבור, ביצוע מצג כוזב או מטעה כדי להניע ביצוע עסקה בניירות ערך או השפעה אסורה על שערים של ניירות ערך. כמו כן, הוא נועד גם להפרות בתחום ההשקעות, ביניהן: קבלת טובת הנאה על יועץ או משווק השקעות מתן טובת הנראה ליועץ כדי לקדם מוצרים פיננסיים שאינם לטובת הלקוח, הצעת תשלום על ידי מנהל קרן כדי לקדם רכישת יחידות בקרן ועוד.



במסגרת ההליך החדש, יו"ר רשות נייירות ערך יוכל להורות על פתיחת הבירור המינהלי, שלאחריו יוזמן האדם או הגוף שנגדו נאספו ראיות לשימוע בפני ועדת האכיפה המינהלית. הוועדה תורכב מעובד הרשות ומשני חברים נוספים שימונו על ידי שר המשפטים, האחד משפטן והשני איש שוק הון. הוועדה תוסמך להטיל על מי שמצאה כי ביצע הפרה, שורה של סנקציות, ביניהן: הטלת קנסות כספיים בסכום של מיליון שקל ליחיד ו-5 מיליון שקל לתאגיד, איסור על כהונה בגופים המפוקחים על ידי הרשות (חברות ציבוריות, חתמים, מינהלי קרנות, נאמנים ובעלי רישיון) לתקופה של עד שנה בלבד ובאישור בית המשפט עד 5 שנים, ביטול רישיון או שלילתו לתקופה של שנה, חיוב בנקיטה של פעולות לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה ותשלום לנפגע ההפרה.



ברשות ציינו כי להליך המינהלי כמה יתרונות על פני של הפלילי: ראשית, ההליך אינו כרוך בהטלת קלון על המפר. שנית, תקופת ההתיישנות שחלה שבו קצרה מזו שבהליך הפלילי (שנה אחת בלבד). כמו כן הוא מאפשר לרשות להגיע להסדר, במסגרתו המפר לא יצטרך להודות בעובדות. ולבסוף, ניתן לפתוח בהליך החדש גם כנגד גופים שאינם בעלי רישיון (כמו אנשים פרטיים).



אחד הסעיפים המעניינים בחוק הוא מתן אפשרות למנהלי תאגידים לחשוף הפרות המתבצעות בתוך החברות שבראשן הם עומדים. בהתאם לסעיף זה, מנכ"ל החברה יוכל לבצע סקר סיכונים בתוך החברה, לגבש תוכנית אכיפה ולהטמיע אותה בארגון, לנהל בקרה ומעקב, ולבסוף לבצע "אכיפה פנימית", כלומר, לחשוף את ההפרה שהתבצעה בפני רשות ני"ע. החשיפה תעניק למנכ"ל הגנה מפני מעורבותו בהפרה, הנובעת מעצם היותו נושא באחריות הכוללת בראש החברה שבה הוא עומד.



כנגד החקיקה החדשה הופעל לובי והתנגדות חזקה, שהגיע מצד איגוד החברות הנסחרות בבורסה, איגוד הבנקים, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון וגופים נוספים. על אף ההתנגדות, הכנסת קיבלה את הצעת החוק, תוך הכנסת שינויים. הרשות ציינה כי היא צופה שהחוק החדש יהיה אחד הנדבכים החשובים בכינונה של אכיפה יעילה בשוק ההון באמצעות גיוון כלי האכיפה והתאמתם להפרות החוק השונות.



"אישור החוק ותחילת יישומו הם הישג גדול מבחינתנו ומהווים השלמה של אחד היעדים המרכזיים של הרשות בהתמודדותה עם אתגרי האכיפה והפיקוח בשוק ההון", אמר יו"ר הרשות, פרופ' זוהר גושן. "האכיפה המינהלית מקנה לרשות כלים מהירים ויעילים שישפרו באופן ניכר את ההגנה על ציבור המשקיעים בשוק ההון".