>> "בשנים האחרונות בוצעו רק עשרות בודדות של פרויקטים לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה", אמר אתמול נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל, בכנס שקיים אתמול המרכז הישראלי לניהול (המי"ל). לדברי בובליל, הסיבה למספר הקטן של הפרויקטים שחוזקו היא היעדר תמריצים ראויים שיבטיחו כדאיות כלכלית ליזמים.
"ההבדל בין רעידת האדמה בהאיטי, שבה לא היו ערוכים, לבין רעידת האדמה בדרום אמריקה, שם כן היו ערוכים, הוא 250 אלף הרוגים לעומת הרוגים בודדים. לכן ראוי שנהיה ערוכים לתסריט כזה גם בישראל", אמר בובליל. "ביקשנו מהממשלה לאשר תוספת של שתי קומות בכל בניין שיחוזק, כי ללא תמריצים זה פשוט לא יקרה", הוסיף.
מלבד בנייני מגורים פרטיים, גם מאות מבני ציבור ממתינים לחיזוק מפני רעידות אדמה. התמונה במקרה של מבני הציבור עגומה עוד יותר: על אף שהתוכנית לחיזוק מבני הציבור אושרה כבר לפני שנתיים, בפועל, לא חוזק אפילו מבנה אחד.
ביולי 2008 אישר הקבינט החברתי-כלכלי תוכנית לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה. התוכנית כללה אישור תקציב לצורך חיזוק מבני ציבור בסך 3.5 מיליארד שקל, שייפרסו על פני 25 שנים החל מתקציב 2009. אלא שמאז לא חלה התקדמות. ההחלטה אושרה מחדש ב-2010, אך גם במהלכה לא נרשמה התקדמות משמעותית כי משרדי הממשלה הרלוונטיים דרושים להשתתף ב-50% מהיקף העבודות, כשהאוצר אמור להמציא 50% מהסכום.
מתוך רשימה של 3,500 מבנים הנדרשים לחיזוק, 180 הם בתי ספר ובתי חולים בצפון. לדברי יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות מפני רעידות אדמה, ד"ר אבי שפירא, משרדי החינוך והבריאות מתקשים לעמוד בסכומים שהוקצבו, כאשר האוצר מוכן לממן רק מחצית מהתקציב.
התוכנית לחיזוק מבני ציבור עדיין תקועה
שלומית צור
19.1.2011 / 6:58