>> לפני כשנה, כשפרשת פסגות התפוצצה, התברר כי חשבון הנוסטרו שלה, שנוהל בידי דוד אדרי, הסתכם בכ-2 מיליארד שקל. חשבון זה הורכב מהון עצמי של כ-400 מיליון שקל ועוד אשראי של כ-1.6 מיליארד שקל. לפי הערכות בשוק ההון, הפעולות של אדרי הניבו רווח של כ-50 מיליון שקל בשנה, תשואה של 12.5% על ההון העצמי.
המלה "נוסטרו" בלטינית, "שלנו", כלומר החשבון של החברה עצמה המנותק מכספי הלקוחות שלה. אבל היא משמשת גם בביטוי האיטלקי "קוזה נוסטרה" - כלומר, העניין שלנו, ביטוי שנקשר גם למאפיה האיטלקית.
עם חשיפת מכתבי השימוע בפרשת פסגות מתברר כי אדרי העתיק את שיטות העבודה והמינוף של הנוסטרו של החברה גם לחשבונו האישי. תמורת הון עצמי של כ-10 מיליון שקל - פחות או יותר כמו משכורתו השנתית האחרונה של אדרי - הוא קיבל אשראי של כ-460 מיליון שקל לרכישת מק"מים באופן פרטי.
הבחירה במסחר במק"מים אינה מקרית, שכן במק"מ ניתן לקבל אשראי כל כך גדול. ואולם את שיטות העבודה הוא "שיכלל", כך שלא יצטרך להיות חשוף לסיכונים, אפילו קטנים.
לאחר שרכש את המק"מ בהנפקה, הוא וידא כי הנוסטרו שהוא מנהל ירכוש את המק"מ ויביא לעליית שערו. כך, הרווח היה ודאי, אם כי בניגוד לכללים. אחד הנושאים המעניינים בסיפור הוא קבלת האשראי, והעובדה שלמרות שהיה שכיר בפסגות קיבל אשראי כל כך גדול בהיקף של חצי מיליארד שקל מהבנק הבינלאומי. מה גם שהוא עבד בדיוק באותו סגנון הן בחברה והן בחשבון הפרטי.
סכום אשראי שכזה אינו נחלת הסניף, הוא עובר את כל שרשרת האישורים הבנקאיים עד לרמה הגבוהה ביותר בבנק.
יותר מכך, מאחר שמדובר באשראי גבוה הוא מחויב בדיווח לבנק ישראל. לא סתם דיווח, כי אם דיווח שמי ופרטני.
האם העניין לא הדליק נורות אזהרה בבנק הבינלאומי? האם בנק ישראל לא השכיל לחבר אחד ועוד אחד ולקבל את התוצאה שנחשפה - מנהל הנוסטרו של פסגות סחר במיליארדי שקלים לחשבון הנוסטרו, ובמקביל סחר גם בחשבונו הפרטי במאות מיליוני שקלים?
קוזה נוסטרו 2: איפה היה בנק ישראל?
אסא ששון
19.1.2011 / 6:58