אלופי העולם בקניית מוצרי חשמל ברשת

נופש ותיירות

כל גולש ישראלי שני רוכש נופש באינטרנט



>> בתחום רכישות הנופש - כרטיסי טיסה, לינה בבתי מלון ודילים כוללים - ישראל מדורגת בדיוק באמצע, במקום ה-13 בקרב 46 המדינות שהשתתפו בסקר בינלאומי, המציג את הרגלי הקנייה של הגולשים. כמעט מחצית מהגולשים בישראל רכשו ברשת מוצר כלשהו בתחום הנופש והתיירות בשנה החולפת. מדובר בשיעור גבוה של גולשים, אך במדינות רבות אחרות השיעור גבוה יותר.



כך למשל בנורווגיה, המדורגת ראשונה בעולם בתחום זה, 75% מהגולשים רכשו מוצרי תיירות ברשת בשנה החולפת. בשוודיה ובדנמרק מדובר כמעט ב-60% מהגולשים שערכו עסקה מסוג זה בשנה האחרונה. כך גם בהולנד, בדרום קוריאה ובאיחוד האמירויות, שבהן שיעור הגולשים שרכש מוצרים בתחום התיירות בשנה האחרונה גבוה מבישראל. מאידך גיסא, הגולשים בארה"ב, איטליה, ספרד וגרמניה רוכשים פחות מאתנו ברשת, כשמדובר בתיירות מקוונת.



זירה זו שוקקת אתרים פעילים, בהם הדקה ה-90, וואלה-שופס תיירות ואל על, שמפעילה פורטל פעיל לרכישת כרטיסי טיסה ברשת.



מוצרי חשמל לבית



1.5 מיליון ישראלים רכשו מוצרי חשמל ברשת ב-2011



>> האם אתם רוכשים מוצרי חשמל ברשת או בחנויות הפיזיות? על פי סקר עולמי, רבים מאתנו רוכשים כיום מזגנים, מצלמות וטלוויזיות באינטרנט. סקר בינלאומי מציג את המאפיינים של הצרכן הישראלי ברשת, והרגלי הקנייה שלו, לעומת הרגלי קנייה ברשת של צרכנים במדינות אחרות.



מהסקר עולה כי הצרכן הישראלי הורגל בקניות אינטרנטית בכמה זירות, שתי הבולטות שבהן הן תחום מוצרי החשמל לבית וקניות נופש - טיסות ובתי מלון. כשזה מגיע לרכישת מוצרי חשמל לבית, ישראל היא אחת מחמש המדינות המובילות בעולם, מתוך 46 מדינות שהשתתפו בסקר (ראו טבלה), בכל הקשור לשיעור הרוכשים של מוצרים אלו ברשת, מתוך כלל האוכלוסייה הגולשת.



במקום הראשון ברכישת מוצרי חשמל לבית מדורגת דרום קוריאה. כ-50% מהגולשים בה אמרו כי רכשו מוצר חשמלי ביתי כלשהו ברשת ב-12 החודשים האחרונים. ישראל, כאמור, מדורגת במקום החמישי בקטגוריה זו. שליש מהגולשים כאן - כ-1.5 מיליון איש מתוך 4.5 מיליון גולשים בישראל - אמרו כי רכשו ברשת מוצר חשמלי לבית בשנה החולפת.



הישראלים אוהבים לקנות מכשירי חשמל ביתיים ברשת הרבה יותר מהיפנים, השוודים, הצרפתים, האיטלקים והיוונים. רק בדרום קוריאה, ברזיל, גרמניה ופולין שיעור הצרכנים שרוכש מכשירי חשמל ברשת גבוה מזה שבישראל.



זירת מכשירי החשמל לבית ברשת מפותחת למדי בישראל, בעיקר על בסיס אתרים למכירה פומבית, מכרזים וקנייה קבוצתית. אתרים אלו - הבולטים שבהם הם וואלה-שופס, פי 1000 ואול-סייל - החלו לצמוח כבר לפני כמה שנים, ונהפכו לבולטים בזירת המכירות ברשת בישראל.



מותגים במדיה חברתית



שליש מהגולשים הישראלים הקליקו על פרסומות בפייסבוק



>> ב-2010 החליטו חברות רבות במשק לצאת למהלך לביסוס הנוכחות שלהן במדיה החברתית. לצד פעילות בדף פייסבוק שהקימו, הן רוכשות שטחי פרסום לצדי העמודים. האם שטחי פרסום אלו אפקטיביים? זה אחד הנושאים שבדק המחקר הגלובלי.



הצרכנים בסקר נשאלו האם הקליקו על הפרסומות המופיעות בצדי העמודים במדיה חברתית, בעיקר בפייסבוק. המדינה שבה שיעור המקליקים על פרסומות במדיה חברתית היה הגבוה ביותר היא וייטנאם - עם כמעט מחצית מהגולשים שמקליקים שם על פרסומות מסוג זה. המדינה שבה הצרכנים הכי פחות שיתפו פעולה עם המדיום הזה מבחינת פרסום היא הולנד, שבה 5% בלבד מהגולשים מצהירים כי הם מקליקים על פרסומות בפייסבוק.



ישראל מדורגת במקום ה-14 בתחום זה, עם כשליש מהגולשים (31%) שמצהירים כי הקליקו לפחות פעם אחת על פרסומת בפייסבוק בשנה החולפת. התנהגות הגולש הישראלי בזירה זו זהה להתנהגות הגולש הטורקי, הגולש מאיחוד האמירויות ומערב הסעודית.



גם בכל הקשור לכתיבת תגובות למותגים במדיה החברתית, הישראלים מדורגים באמצע. בעוד שבהודו, פולין וברזיל כמחצית מהגולשים מעידים שכתבו תגובה חיובית למותג הפעיל במדיה חברתית, 29% מהגולשים בישראל אמרו כי כתבו תגובה חיובית, ו-14% אמרו כי כתבו תגובה שלילית למותג במדיה חברתית.



המדינה בעלת הגולשים הביקורתיים בעולם - שיעור הגולשים שכתבו ביקורת שלילית על מותג במדיה חברתית הגבוה ביותר - היא טורקיה, עם 30% מהגולשים שהעידו כי עשו כך בשנה החולפת.



הסקר בדק גם את הקשר בין החלטת קנייה בחנות מחוץ לרשת לבין נוכחות המותגים באינטרנט, בין אם באתרים ייעודיים ובין אם במדיה החברתית. "מסקנה הברורה למותגים היא שגם אם קונים אותם בחנויות הפיזיות, חייבת להיות להם נוכחות ברורה ברשת", אומר אילן רם, מנהל הפיתוח של tns-טלסקר, נציגת עורכת הסקר בישראל. "חייב להיות קשר, המשכיות ורציפות בין השפה התקשורתית שבה מתבטא המותג במדיום האינטרנטי לבין המדיה המסורתית".



רם מציג את הנתונים הבאים העולים מתוך המחקר: "60% מהקונים מכשירי חשמל לבית פונים למקורות מידע באינטרנט, המבוססים על תוכן שהמותג מייצר ו-40% פונים למקורות מידע באינטרנט המבוססים על תוכן הגולשים כמו ביקורות. לעומת זאת רק 37% פונים למקורות מידע מחוץ לרשת".



לדברי חנה גוטליב, יו"ר tns טלסקר, "מנתוני הסקר עולה כי הקנייה באינטרנט מונעת מצורך בחוויית קנייה של כיף והנאה ולא רק מצורך של יעילות ואפקטיביות. מפרסמים שיידעו ליצור את חוויית הקנייה הרלונטית לקטגוריה שלהם באינטרנט, יוכלו לחבר אליהם את הצרכנים כך שיבצעו קניות רבות יותר במדיום".



פיננסים



הפוטנציאל לקמעונות פיננסית ברשת רחוק ממיצוי



>> שירותי הפיננסים בעולם נחשבים לקטר בזירת הקמעונות האינטרנטית. בנקאות וביטוח הם תחומים שנחשבים בעולם על פי רוב למתקדמים יותר באימוץ טכנולוגיות אינטרנטיות.



הצרכן הישראלי מדורג במקום ה-18 בקרב צרכני העולם, כשזה מגיע לרכישות בתחום הקמעונות הפיננסית, עם 19% מהגולשים שעורכים רכישות בתחום זה ברשת - כ-850 אלף איש.



לא מדובר בצרכנים שבודקים את חשבון הבנק שלהם באינטרנט, אלא כאלה שערכו רכישות ופעולות פיננסיות מתקדמות ברשת בשנה החולפת, באתרי הבנקים, חברות הביטוח וכדומה.



מקדימים אותנו הטורקים עם 25% מהגולשים העוסקים בפעילות פיננסית מקוונת בשנה האחרונה; הבריטים (32%), תושבי איחוד האמירויות (34%) ועוד מדינות רבות. אחרינו מדורגים הצרכנים ההולנדים, תושבי הפיליפינים ומצרים.



ספרים



עם הספר - אבל לא באינטרנט



>> הישראלים הם עם הספר, כך אנו נוהגים לכנות את עצמנו. כינוי זה נכון אולי כשמדובר ברכישת ספרים בחנויות הפיזיות, אך לגבי רכישת ספרים באינטרנט אנו יכולים ללמוד מהסינים, האוסטרים, הברזילאים וגם היוונים.



ישראל מדורגת במקום 34 (מתוך 46 מדינות) עם שיעור רכישת ספרים ברשת של 28% מסך הגולשים. זאת אומרת ש-1.26 מיליון גולשים ישראלים רכשו ספרים ברשת בשנה החולפת מתוך כ-4.5 מיליון גולשים.



בדרום קוריאה מדובר ב-80% מהגולשים אשר קונים ספרות באינטרנט. בסין השיעור הוא 70% ושיעור דומה של גולשים עושים זאת באוסטריה ובגרמניה. מצד שני, מחוץ לרשת - בחנויות הפיזיות - אנו ידועים כצרכני ספרים לא קטנים, לכן, מדובר בפוטנציאל גבוה לקניות מקוונות של ספרים, מוצר מדף שפשוט למדי לרכוש אותו ברשת, לא מצריך מדידה וניתן להחליפו בקלות. הכל שאלה של מחירים תחרותיים. ייתכן שהגידול הצפוי במכשירי הטאבלט יביא אתו גידול גם בשיעור הקנייה של ספרים דיגיטליים ברשת.