>> התייקרות הביצים לא נותרה זמן רב בכותרות. למרות כל האי-נעימות שבעליית מחירי המזון בסופרמרקטים הישראלים כמעט שלא חשים בה בסל הצריכה החודשי, שכן משפחה בישראל מוציאה רק כ-15% מסך ההוצאות שלה על מזון. תושבי המדינות המתפתחות, לעומת זאת, מוציאים בממוצע בין 30% ל-60% על מזון, ובמדינות העניות ביותר, כמו ניגריה ובנגלדש, שיעור זה אף גבוה מ-70%.
נתון זה משקף את העובדה שבעבור מיליוני אנשים בעולם התייקרות הסחורות שנרשמה בשנה האחרונה היא מכה קשה ביותר. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהם, עד כדי עלייה ניכרת במספר הרעבים בעולם השלישי. במדינות המפותחות הפגיעה באזרחים עדיין אינה ממש מורגשת - גם לאחר שמקדונלד'ס העלתה את מחירים.
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (fao) הזהיר באחרונה כי העולם ניצב בפני "זעזוע במחירי המזון". האזהרה פורסמה בדצמבר, לאחר שמדד מחירי הסחורות החקלאיות של הארגון עלה במהירות לרמת שיא ועבר את רמות המחירים שנרשמו בתקופת משבר המזון של 2007-2008 - משבר שהצית גל מהומות עקובות מדם במדינות העניות ביותר.
מדד fao שכולל 55 סחורות מזון - בהן חיטה, תירס, אורז, שמן ירקות, מזון יבש, סוכר ובשר - עלה בדצמבר זה החודש השישי ברציפות, הארגון הזהיר כי הוא צופה עליות נוספות במחירי המזון בעולם.
בינתיים, ניתן להתנחם בכך שמחיר האורז, מוצר המזון החשוב ביותר בעבור מאות מיליוני אנשים באסיה ובאפריקה, נותר נמוך בהרבה מהשיא שנרשם במשבר הקודם. עם זאת, מחירו של מוצר המזון השני בחשיבותו, חיטה, ממשיך במגמת העלייה.
נראה שאנו נמצאים בפתחו של פרק ב' של משבר המזון, שכבר הצית מהומות במזרח התיכון ובדרום אסיה. ההפגנות האלימות באלג'יריה, בתוניסיה, בבנגלדש ובמדינות אחרות בשבועות האחרונים מאיימות לערער את יציבות המשטרים ומדגישות את החשיבות של מחירי המזון.
מה שקורה במדד מחירי המזון היום מזכיר מאוד את מה שכבר חווינו ב-2007-2008, במשבר המזון הקודם. אז, כמה מגמות ארוכות טווח שהשתלבו עם אירועים רגעיים יצרו לחץ אדיר כלפי מעלה על מחירי הסחורות בכלל ועל מחירי המזון בפרט.
המגמה ארוכת הטווח החשובה ביותר, שהיתה בין הגורמים למשבר המזון הקודם וממשיכה לתדלק את העלייה במחירי המזון היא הגידול באוכלוסיית העולם והעלייה ברמת החיים של מיליוני אנשים במדינות כמו סין והודו. השינויים האלה גורמים לשינוי בביקושים הגלובליים למזון - בעיקר מעבר ממזון פשוט למזון מעובד ולמוצרי חלב ובשר, הדורשים יותר תשומות. העלייה ברמת החיים בסין ובהודו, למשל, גרמה לעלייה חדה בצריכת בשר - מה שגרם לזינוק בביקוש לדגנים, שכן לייצור קילו אחד של בקר דרושים שמונה קילו דגנים.
דלק לעליות מחירים
בין המגמות קצרות הטווח שתרמו את חלקן למשבר המזון ב-2008 ושחזרו והקפיצו את המחירים ב-2010 ניתן למנות את העלייה במחירי הנפט ואת תנאי מזג האוויר. ב-2006-2007 היו לנו את הבצורת באוסטרליה, את השיטפונות בהודו ואת גל החום בקליפורניה. הפעם זה היה גל החום ששטף את אירופה בקיץ שעבר, ובפרט שריפות הענק ברוסיה שנאלצה להכריז על איסור יצוא דגנים - מה שגרם לקפיצה במחירים ולהגבלות על יצוא במדינות אחרות שחששו ממחסור.
תוסיפו לכך את הגשמים הדלים באירופה, את הגשמים החזקים מדי בקנדה ובהודו, את הבצורת בארגנטינה ובברזיל ואת ההצפות באוסטרליה - והתמונה שתתקבל תהיה די ברורה: עלייה במחירים.
ואם כל זה לא מספיק, אז נזכיר שמחירי הסחורות החקלאיות מושפעים גם ממחירי הסחורות האחרות, כמו נפט, שמחירו טיפס בשנה האחרונה. הנפט נצרך בכל התהליך החקלאי, החל בייצור דשנים ועד להובלת הירקות לסופר. מצד שני, מחיר הנפט מושפע מהרבה גורמים, בהם ערכו של הדולר האמריקאי, האווירה בשוקי ההון בעולם והתפתחויות כלכליות, חברתיות וביטחוניות גלובליות.
מחירו של הנפט קשור בעוד גורם שתרם את חלקו למשבר הקודם: גידול בשימוש בדגנים לייצור דלק אורגני - אתנול. אז הפנו רבים אצבע מאשימה אל עבר הסובסידיות הממשלתיות בעולם המתועש לייצור מוצרי הדלק האורגניים, שלטענתם פגעו בהיצע יבולים לצורכי מזון. סוגיה זו ירדה מהכותרות בתקופה האחרונה, אבל כדאי לזכור שייצור האתנול ממשיך, גם אם הוא לא זוכה כיום לאותה תמיכה פומבית נלהבת מצד הרשויות כמו בעבר.
משרד החקלאות האמריקאי דיווח באחרונה כי הוא צופה עלייה בביקוש לאתנול בעקבות התייקרות הנפט, מה שיביא לעלייה במחיר התירס. עלייה במחיר התירס והדגנים האחרים צפויה להביא לעלייה נוספת במחיר הבשר. נראה, אם כן, שבקרוב ארוחה במקדונלד'ס, כבר לא תהיה משתלמת כל כך.
ולא מדובר רק באוכל: מגמת העלייה במחירי הסחורות הקפיצה את ההוצאות על חומרי הגלם של חברות הטקסטיל - כותנה, למשל. כך, חברת ליוויס הודיעה כי היא שוקלת להעלות מחירים. הכל בעולם הזה קשור בהכל, ומתברר כי עלייה של כמה דולרים במחיר חבית נפט גולמי עלולה להיות בין הגורמים לעלייה במחירם של מכנסי הג'ינס הפופולריים.
הפד מייקר את הסטייק
במשבר המזון של 2007-2008 הפנו רבים אצבע מאשימה גם כלפי הספקולנטים, שבעקבות המשבר הפיננסי הוציאו את כספיהם ממניות וממגזרים פיננסיים והפנו אותם לשוקי הסחורות, מה שהקפיץ את מחירי הסחורות בכלל ומחירי המזון בפרט.
אותה הטענה נשמעת גם כיום: הספקולנטים, כלומר המשקיעים בחוזים עתידיים על הסחורות, תרמו כביכול לעליות המחירים. הפעם הספקולנטים של שוקי הסחורות מונעים במידה רבה על ידי לא אחר מאשר הבנק הפדרלי האמריקאי (הפד). לאחר שהשווקים הפיננסיים כמעט קרסו בשיאו של המשבר הגלובלי, הוריד הפד את הריביות לאפס ונקט מדיניות של הרחבה מוניטרית כמותית.
במלים פשוטות, הפד קונה ניירות ערך ומציף את השווקים בכסף כדי למלא את מקומה של הנזילות שהתנקזה מהמערכת הפיננסית בתקופת המשבר. אבל אחת התוצאות של צעד זה היא שכמות גדולה מאוד של דולרים מסתובבת בעולם ו"מחפשת לאן ללכת". במציאות שבה הריביות הדולריות הן אפסיות, המשקיעים מזרימים את כספם לכמעט כל דבר שאינו דולרי, כולל שוק החוזים העתידיים על סחורות - והעלייה החדה בנזילות, כמובן, מייקרת את כל הנכסים המושקעים.
בנוסף, בתקופה האחרונה, לאור ההתפתחות והריבוי של מכשירי ההשקעה ותעודות סל למיניהן, השקעות בסחורות נהפכו לנגישות לכל דורש. יתרה מזאת, הסחורות באופן מסורתי מתומחרות בדולרים ומשמשות תחליף להשקעות דולריות - כך שמגמת היחלשות הדולר שנרשמה בחלקה הגדול של 2010 פעלה לכיוון של עלייה במחירי הסחורות.
כמה מהאנליסטים סבורים כי השפעתם של הספקולנטים שולית יחסית להשפעת הגורמים של ביקוש והיצע. הרי שגם אם נכונות ההערכות שגופים פיננסיים מוסדיים הזרימו 200 מיליארד דולר לחוזים העתידיים על סחורות חקלאיות מאז סיום המשבר הכלכלי, זה עדיין לא אומר שכל הסכומים האלה הלכו לעסקות "לונג" (כלומר לעסקות של הימור על עליית מחירים).
מצד שני, מה שמחזק את דבריהם של המאשימים את ה"ספקולנטים" בעליות המחירים זו העובדה שבתקופת המשבר, כשהמערכת הפיננסית חוותה מחנק אשראי קשה - כלומר, היעדר נזילות וחוסר מינוף - מחירי הסחורות, כולל החקלאיות, התרסקו. מה שבטוח הוא שהמשקיעים שרוכבים על גל של עליות, מגבירים את התנודתיות בשוקי הסחורות.
כשהסינים יעברו לבשר
ובכל זאת, הראלי במחירי הסחורות החקלאיות מתבסס על נתונים אמיתיים, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע. אוכלוסיית כדור הארץ מונה כעת 6.8 מיליארד איש, ועד 2050 היא צפויה לגדול ל-9.1 מיליארד - מה שאומר שהביקוש למזון רק יגדל בטווח הארוך.
מצד שני, ב-1950 היו בעולם בממוצע חמישה דונמים אדמות חקלאיות לבן אדם - לעומת דונם אחד בלבד כיום. באותה העת, השפעתה המיידית של העלייה ברמת החיים במדינות המתפתחות היא במעבר לתזונה המבוססת על מוצרי בשר (וכתוצאה, כאמור, גידול בביקוש לדגנים).
השינוי הזה כבר נצפה בעבר במדינות ששינו את הסטטוס ממדינות עניות למפותחות, כמו דרום קוריאה. ההערכה היא שכאשר הסינים יעברו את השינוי שהתרחש בקוריאה, הביקוש הגלובלי למוצרי דיג ובשר יעלה בכ-30%.
השימוש הגובר במוצרי דלק אורגניים, כמו אתנול, הוא גם חלק מהתמונה. ב-2000 היו בעולם בסך הכל כ-100 מיליון דונם של אדמות חקלאיות ששימשו לגידול יבולים לייצור אתנול. מספר זה צפוי לגדול ל-1.2 מיליארד דונם עד 2015.
משמעות הדבר היא, מצד אחד, ירידה בשטחים הזמינים לגידול יבולים לצורכי מזון, ומצד שני, לחץ כלפי מעלה על המחירים של היבולים המשמשים הן לאכילה הן לייצור דלק (סוכר, תירס ואחרים). גם בטווח הקצר קיימת אי-ודאות.
כך, ההערכה היא כי יבולי החיטה שצפויים השנה לא יספיקו כדי למלא את הביקושים. היבולים של כלל הדגנים יצטרכו לגדול ב-2% לפחות כדי לענות על הדרישה הגלובלית - אבל אם מזג האוויר שוב ישחק נגדנו, המחסור יורגש כבר במחצית השנייה של השנה.
נראה שעליות המחירים יימשכו
ניסיון לבנות תחזית פחות או יותר מדויקת למחירי הסחורות החקלאיות בטווח הקרוב היא בעייתית, שכן מזג האוויר משחק תפקיד חשוב ביותר. אף חזאי לא יידע לומר במדויק אם מזג האוויר ברוסיה או בארגנטינה בעוד כמה חודשים יטיב עם יבולי החיטה או עם פולי הסויה - מה עוד שגם התחזית לסוף השבוע אינה תמיד מדויקת. תמיד קיימת אפשרות ששנה חקלאית טובה תפיל את המחירים.
יכול להיות גם שאירוע בכלכלת העולם יזעזע את השווקים והמשקיעים יברחו מהסחורות אל נכסים הנחשבים בטוחים יותר, ובכך יחזקו את המגמה כלפי מטה.
מה שכן נראה ודאי הוא שהמגמה הכללית במחירי הסחורות החקלאיות היא כלפי מעלה, וכדי שזה ישתנה נצטרך לראות שינויים רציניים ביעילות הייצור החקלאי, ביטול מגבלות הנובעות משתדלנות פוליטית, גידול בהשקעות בטכנולוגיות חקלאיות חדשניות או המצאות חדשות מפתיעות. אם מחר ימציאו גלולה המכילה בתוכה המבורגר בלחמניה, נוכל להאכיל את העולם בזול ובמהירות.
-
ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל. יוליה ויימן היא אנליסטית מקרו. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישות או השקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
מחירי המזון שוב עולים - והמפגינים חוזרים לרחובות
ארז ברית ויוליה ויימן
19.1.2011 / 8:53