ועדת הכלכלה פועלת למען רוכשי הדירות מול הקבלנים

ועדת הכלכלה מקדמת הצעת חוק שמגנה על זכויותיו של הרוכש מול הקבלן. עו"ד אמיר פז ממשרד השיכון הציג את הצעת החוק, ואמר כי היא נועדה להיטיב עם רוכשי הדירות במספר היבטים ולהגדיל את אחריותם של הקבלנים כלפיהם. כמו כן, מגדיר החוק גם מיהו קונה ומיהו קונה משנה ואת אחריותו של מוכר הדירה גם כלפי אותו קונה משנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), התייחס להצעת החוק ואמר כי "מדובר במהפכה צרכנית לטובת קוני הדירות לדורותיהם. משנת 2006 עכבו את הנושא מסיבות שונות, והגיע הזמן לחוקק את החוק הצרכני החשוב הזה, שכן עניינו הוא בעסקה הכי יקרה שאדם מבצע במהלך חייו".

אחד הנושאים שנועדו להיטיב עם הצרכן נגע להצעה להטיל חובה על הקבלנים ומוכרי הדירות למסור לקונים, יחד עם חוזה המכר או בעת העמדת הדירה לרשותו, חוברת שמכילה הוראות תחזוקה ושימוש בדירה. סגן נשיא התאחדות הקבלנים, יצחק אמסלם, אמר כי הקבלנים החברים בהתאחדות מחלקים כבר כיום את החוברת גם ללא החובה.

אמסלם הוסיף, כי אם מחייבים את הקבלנים לצרף את ההוראות לכל רוכש דירה, צריך גם לחייב את הקונים להשתמש בהוראות ולהעבירן לקוני המשנה. "אם נותנים אחריות בדק גם לקונה המשנה אז צריך לתת גם לו את הוראות השימוש", טען אמסלם.

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ניר ימין, הסביר כי תקופת הבדק כיום עומדת על 7 שנים מהעמדת הדירה לקונה, במהלכה המוכר הוא זה שצריך להוכיח כי הנזקים שנגרמו לדירה הן לא באחריותו. לאחר התקופה עוברת חובת ההוכחה לקונה, שצריך להוכיח כי הקבלן הוא שאחראי לתקלות. המשנה למנכ"ל ארגון אמון הציבור, עינת ברכה, אמרה כי דרישת התאחדות הקבלנים תפגע בצרכנים מאחר שהיא תאפשר לקבלנים לטעון כי הקונים לא פעלו לפי ההוראות.

היו"ר שאמה-הכהן הסביר כי הוא סבור שהטלת החובה למסור את החוברת לקונים צריכה להיות אינטרס של הקבלנים המוכרים. לדבריו, החוברת תאפשר למי שכן רוצה לקרוא אותה לבצע שימוש נכון בדירה ותפחית את הנזקים. הוועדה לא קיבלה את דרישות התאחדות הקבלנים בעניין ואישרה את הסעיף.

כמו כן, דנה הוועדה בהצעה להגביל את תקופת הבדק לאי התאמה יסודית (אי התאמה בקונסטרוקציה או בשלד), שבגללה הדירה לא מתאימה ליעודה, ל-30 שנה מעת העמדת הדירה למוכר. לטענת משרד השיכון, המצב כיום הוא שתקופת הבדק (בה האחריות מוטלת על הקבלן המוכר) לאי התאמה יסודית היא בלתי מוגבלת בזמן.

לטענת סגן נשיא התאחדות הקבלנים, ההצעה הזו תגרור את הקבלנים להוצאות רבות ותגרום להם בעיות קשות. לדבריו, ניתן לראות בעיות בקונסטרוקציה כבר אחרי 4-3 שנים ולא צריך להמתין זמן כל כך ארוך. הוא אף הסביר כי אם היום מתמחרים הקבלנים 15 אלף שקל ממחיר הדירה כהוצאות בדק, אזי אחרי אישור הסעיף הוצאות הבדק יעלו ל-50 אלף שקל וישפיעו גם על מחיר הדירה. "אחרי 25 שנה אני לא אוכל להוכיח מה עשו בבניין ואם התקלה בקונסטרוקציה לא נבעה מכך שמישהו פגע בה", טען אמסלם.

מנהלת מנהל תכנון והנדסה במשרד הבינוי והשיכון, ליאורה זיידמן, אמרה מנגד כי זמן רב מאוד עובר עד שמתגלים ליקויים בקונסטרוקציה או ביסודות של בניין. לדבריה, מצופה מהקבלן לחקור את הנושא, כי רק הוא יכול לבדוק מה נעשה ביסודות ואף אחד אחר לא מסוגל לעשות זאת במקומו. לנוכח הסוגיה הרגישה החליטה הוועדה שלא להצביע על הסעיף, ולהמשיך לדון בו בדיונים הבאים. עוד דנה הוועדה בסעיף המטיל על הקבלנים אחריות גם כלפי קונה המשנה. לפי ההצעה, קונה המשנה יהיה רשאי גם הוא לפנות לקבלן, להודיע לו על תקלות ולקבל ממנו שירות. היועץ המשפטי של התאחדות הקבלנים, עו"ד אליאב בן שמעון, ביקש לחייב את הקונים לשלוח את ההודעה בכתב.

לטענת נציגי משרד השיכון ונציגת ארגון אמון הציבור ברכה, הטלת חובה לשלוח הודעה בכתב תאפשר לקבלנים שלא לפעול לפני קבלת אותה הודעה ובעצם תעכב את הליך ביצוע התיקון. הוועדה לא קיבלה את עמדת הקבלנים, ואישרה את הסעיף ללא הטלת חובה לשלוח את ההודעה בכתב.

עוד מציע החוק כי אם חזרה והתגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית, גם לאחר שהקבלן תיקן את התקלה פעם אחת או יותר במשך שנה מאז ההודעה הראשונה של הקונה או קונה המשנה או אם הקבלן לא ביצע תיקון דחוף תוך זמן סביר יוכל הקונה לתקן בעצמו את התקלה והמוכר יישא בהוצאות.

סגן נשיא ההתאחדות אמסלם ביקש להאריך את התקופה משנה לשלוש שנים על מנת לאפשר להם לקבל יותר מהזדמנות אחת לתקן את הליקויים. "אנחנו עושים את הכל כדי לתת שירות טוב לצרכנים כי המיתוג חשוב לנו", הסביר אמסלם, "ולכן אנחנו מבקשים הזדמנות שנייה".

לעומת זאת, סגן מנהל מינהל תכנון והנדסה במשרד השיכון, יוסי רזי, אמר כי יש קבלנים קטנים שלא מחזיקים במחלקות בדק והם לא יתקנו את הליקויים. הוא אף הביע חשש כי אם תתארך התקופה בה תינתן לקבלנים האפשרות לבצע תיקונים חוזרי, אז אחרי 3 שנים לא יהיה ממי לתבוע החזר כספי על התיקונים. היו"ר שאמה-הכהן הציע להגביל את התקופה לשנתיים, ובלבד שבמהלכה אכן נעשו ניסיונות לתקן את הליקויים שהתגלו, והוועדה קיבלה את ההצעה.