לא מורידים את השאלטר

>> עתה, לאחר שהאוצר וההסתדרות הגיעו להסכם על סיום השביתה בנמלי הים, הגיע הרגע שבו צריכות ממשלת ישראל וכנסת ישראל להידרש לסוגיה מעמיקה יותר ונקודתית פחות - האפשרות ליצור מגבלות על זכות השביתה בשירותים החיוניים.

המשק הישראלי הוא משק חזק ויציב, שהצליח לעמוד זקוף גם מול הסערות הכלכליות העולמיות בשנים האחרונות, אבל הוא לא משק בלתי שביר. טועה מי שחושב שהמדינה תוכל לשאת לאורך זמן את הפגנות הכוח של ארגוני העובדים החזקים בכל פעם שהם מחליטים להוריד את השאלטר ולחנוק את המדינה. דווקא בנוגע לשירותים החיוניים, צינור החמצן של המשק הישראלי, חייבת המדינה המדינה לקבוע כללים מחייבים שימנעו ניצול לרעה של כוח השביתה.



אם ועד עובדים במפעל מזון שאינו מרוצה מתנאי השכר שלו מודיע על סכסוך עבודה ולאחר מכן נוקט אמצעים ארגוניים ושובת, הרי שלציבור בישראל יש חלופות - הוא יכול לרכוש מזון ממפעלים מתחרים. השביתה פוגעת ישירות ברווחים של אותו מפעל בלבד. לעומת זאת, ליבואנים ויצואנים אין חלופות לשימוש בשירותים החיוניים. שביתה במפעלים החיוניים פוגעת אנושות בהם, צדדים שלישיים שאינם קשורים לסכסוך האמור. המציאות מלמדת שבסופו של דבר השובתים מקבלים את ליטרת הבשר שלהם ומי שמשלם את המחיר הם אותם צדדים שלישיים.



פעמים רבות הנזקים העצומים שנגרמים ליבואנים וליצואנים בפרט, ולמשק הישראלי בכללותו, הם בלתי הפיכים. כך למשל, סחורה שאמורה להשתחרר לקראת ט"ו בשבט, ומעוכבת עקב שביתה נהפכת עד מהרה לסחורה שיש להשמיד. את נטל ההפסדים בגין עיכוב הסחורה נושאים היבואנים והיצואנים בלבד. אף אחד לא מפצה אותם על התנהגות בריונית, כוחנית ונטולת כל אחריות של ציבור עובדים, שגם כך משתכר היטב. העובדים בשירותים החיוניים מרכזים בידיהם כוח עצום, שללא אחריות בצדו משול להפקרות. דווקא בשירותים החיוניים חייבת להיות מידה מוגברת של איפוק, מידה גבוהה של אחריות ומידה מוגדלת של מידתיות בהחלטות על שביתות ושיבושי עבודה.



חייבים כבר עתה לחשוב על מנגנונים שיכרסמו ביכולת הזו של עובדי השירותים שאין להם תחליף לפצוע את המשק הישראלי ושימנעו נורמה פסולה של שימוש גורף בנשק יום הדין של השביתה. אחד הרעיונות שצריך לבחון באומץ הוא הקמת מנגנון של בוררות חובה. עם מנגנון כזה יידעו העובדים שעניינם לא נזנח ויש מי שמטפל בו והמשק הישראלי לא יספוג הפסדי תוצר ונזקים כלכליים, שבסופו של דבר עלולים לגרום לקריסתו. מנגנונים אפשריים אחרים יכולים לעסוק בהטלת מגבלות ומדרוג הצעדים הארגוניים שיכולים לנקוט עובדי השירותים החיוניים ויש גם רעיונות אחרים. השאלה היא אם יש מנהיגות אמיתית שמסוגלת להרים את הכפפה.



הכותב הוא עו"ד המכהן כיועץ המשפטי באיגוד לשכות המסחר