>> השאלה שבכותרת נשמעת בלתי רלוונטית בעולם הרציונלי של המשפט. אך כבר במחצית המאה ה-20 טבע השופט האמריקאי ג'רום פראנק את האמרה: "החלטתו של שופט נובעת מהשאלה האם אכל חביתה לארוחת הבוקר או שיבולת שועל".
זו כמובן מטאפורה למציאות שממנה עורכי הדין נוטים להתעלם. באוניברסיטת בן גוריון נערכו שני מחקרים מעניינים המאירים את הבעיה באור מדעי. ד"ר שי דנציגר מצא כי ועדת שחרורים הפועלת בראשות שופט שיחררה מספר רב יותר של אסירים, או הקלה בעונשם, בתחילת יום הדיונים או לאחר הפסקת האוכל. שיעור ההחלטות "לטובת האסירים" פחת מכ-65% בתחילת יום הדיונים לכמעט אפס לפני הפסקת האוכל, וחזר ל-65% לאחר הפסקת האוכל.
מחקר אחר התייחס לרופאים. המחקר העלה כי למצב רוח טוב או רע של הרופא יש השפעה על יחסו למטופל. כאשר הרופא במצב רוח טוב, הוא רושם פחות מרשמים לתרופות וכן פחות הפניות לרופאים מומחים. בימים שבהם הרופא סובל ממצב רוח רע, הוא מדבר עם המטופלים פחות ורושם יותר מרשמים לתרופות ויותר הפניות לרופאים מומחים. משמעות מחקרים אלו ואחרים על הגורמים המשפיעים על מקבל ההחלטות - שופטים במקרה שלנו - רבה.
ברור שיש חשיבות רבה לעניינים כמו רגש, עיתוי או גירויים שונים כמו פחד ונעימות. גם השופט המקצועי ביותר, וכאלה הם מרבית השופטים בישראל, נתון למצבי רוח ומושפע מהאווירה שיוצרים הפרקליטים באולם.
כך למשל, רמות גבוהות של גירוי פחד לא יוצרות הסכמה מוגברת עם מעביר המסר. על כן פרקליט המנסה להלך אימים על שופט, כמו למשל באמרו כי יערער על החלטותיו בפני ערכאה גבוהה, יחטיא ברוב המקרים את מטרתו. לעומת זאת מחקרים מראים שאנשים נוחים יותר להשפעה כאשר הם שרויים במצב רוח טוב. טיעון היוצר תחושה של נעימות עשוי להביא שופט למצב אמוציונלי הבשל לשכנוע.
שיקול הדעת של שופטים בתיאור העובדות בפסקי הדין נסתר לרוב מן העין, משום שהשופטים אינם נדרשים להסביר מדוע בחרו במסגרת הנרטיבית שאותה יצרו כדי להציג את עובדות המקרה. הממד החבוי אצל השופטים - כמו רגש, תחושות או מצב רוח - הוא אחד הגורמים המביאים שופט לתאר עובדות בדרך זו או אחרת.
אין צורך לפשפש בתפריטי השופטים, אך נדרשת מודעות לגורמים המניעים את השופטים. להלן כמה דוגמאות: טיעונים מורכבים ומסובכים מוטב לטעון בראשית הדיון ולא בסופו. "מן הקל אל הכבד" אינו הולם במרבית המקרים את אולם המשפט; אם חשת כפרקליט שהשופט כועס, הנח לטיעון מורכב והעדף טענה בנושא מוכר שהסיכוי לדחותה הוא קטן. חזור לנושא המורכב לאחר הפסקה; כעס עלול להביא להחלטות חפוזות. אם אתם חשים שהשופט קצר רוח, בקשו הפסקה של כמה דקות שתאפשר לשופט לשתות דבר מה, ייתכן שהגדשתם את הסאה.
אם נתונה לכם הבחירה של שעת הדיון בין 08.30 בבוקר לבין שעה מאוחרת, אתם מייצגים בתיק קשה ומורכב וטיעוניכם מסובכים, עדיף להתחיל בשעה מוקדמת, ולקוות שהשופט הספיק לאכול.
-
הכותב הוא ד"ר לפסיכולוגיה של קבלת החלטות ועו"ד
מה אכל השופט הבוקר?
מנחם גלברד
20.1.2011 / 6:49