תוכנית הפנסיה של חברת החשמל מציגה: "לרדת בגדול"

>> במאזני החברות בישראל בדרך כלל לא ניתן למצוא התחייבות פנסיונית, מאחר שההפקדה בקרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים, שמכונה ב-ifrs "תוכנית הפקדה מוגדרת", משחררת אותן מהמחויבות. בכמה חברות, בעיקר ממשלתיות, נותרה עדיין מחויבות לפנסיה תקציבית בגין העובדים הוותיקים, שיוצרת התחייבות שמכונה ב-ifrs "תוכנית הטבה מוגדרת".

המחויבות לפיצויים, לעומת זאת, ככל שקיימת, נותרת לרוב אצל החברות, ולכן מסווגת כתוכנית הטבה מוגדרת ומוכרת כהתחייבות. אלא אם כן מדובר בעובדים שחתומים על "סעיף 14", שמשחרר את החברה מהמחויבות באמצעות הפקדות שוטפות, ולכן מייצג תוכנית הפקדה מוגדרת.



בתוכנית הטבה מוגדרת נוהגות החברות להפקיד כספים לטובת העמידה בעתיד בהתחייבות, שנהוג לכנותם "יעודה". לצורך הקיזוז החשבונאי של היעודה מההתחייבות האקטוארית מסתפק ה-ifrs, מעבר לייעוד בלתי רוורסבילי, בהפרדתה המשפטית מנושי החברה. כך הוא אינו דורש שחרור משפטי מהחבות בגובה הסכומים שנצברו. כלומר, לא נדרשת זכות קיזוז ניתנת לאכיפה בדומה למקרים אחרים ב-ifrs (כמו לעניין קיזוז פיקדון מהלוואה עם אותו צד, וכפי שהדבר מקבל ביטוי באי הקיזוז המאזני של שיפוי ביטוחי מההפרשה שבעטיה הוכר).



כדי להתעלם מ"ביטוח עצמי", העיקרון הוא שחברת ביטוח שמנפיקה לעובדיה פוליסות ביטוח, אינה יכולה לראות בכך תוכנית הפקדה מוגדרת, ואף אינה יכולה לקזז את הסכומים שהופקדו מההתחייבות. לדוגמה, כלל ביטוח אינה כוללת בנכסי התוכנית לעובדיה 133 מיליון שקל שהופקדו בפוליסות בחברה בת.



הבעיה היא שה-ifrs מרחיב עיקרון זה לכל חברת ביטוח שהיא צד קשור, כמו למשל בעל שליטה או חברה אחות, באופן שנוגד את תפישת הפרדת הבעלים המקובלת בחשבונאות. לדוגמה, חברות בקבוצת אי.די.בי, כמו מהדרין ושופרסל, נפגעות מעיוות זה לאור הפקדות בכלל ביטוח הנשלטת על ידי הקבוצה. מהדרין, למשל, הציגה במאזן לתום הרבעון השלישי יעודה בגובה 12.5 מיליון שקל כנכס נפרד.



המצב השכיח בפרקטיקה הוא שמתבצע קיזוז שמוביל ליתרת התחייבות נטו, ולעתים אף לנכס נטו - כאשר היעודה צוברת רווחים, ולא מתבצעת הפחתה של ההפקדות שנקבעות כשיעור מהשכר. דוגמה חריגה היא חברת החשמל, שמדווחת לתום הרבעון השלישי על עודף נכסי תוכנית הפנסיה (יעודה נטו) בקופת גמל בגובה של כ-5 מיליארד שקל.



הנימוק שניתן לכך הוא פער בין מדידת ההתחייבות החשבונאית שמבוססת על קיומה של מחויבות לבין ההפקדות שמתבצעות לפי חישוב מבוסס תחזיות, בהתאם לכללי הדיווח של קופות גמל. פער מוזר זה, שנובע מראייה שונה של הגידול הריאלי בשכר ובפנסיה, מוביל לכך שההתחייבות האקטוארית בדו"חות הקופה לתום הרבעון השלישי היא כ-22 מיליארד שקל, לעומת "רק" 15.5 בדו"חות חברת החשמל, שעוד חייבת לקופה כ-1.3 מיליארד שקל.



עם זאת, היעודה הולכת "להיאכל" בקרוב: בנובמבר אישרר דירקטוריון חברת החשמל טיוטת הסכם קיבוצי מיוחד, הקובע כי הגמלאות של הזכאים לפנסיה תקציבית יוצמדו למדד. חתימת ההסכם צפויה להגדיל את המחויבות האקטוארית בכ-2.9 מיליארד שקל, ובכך להקטין את היעודה נטו בכ-60%.



-



הכותב הוא יועץ ifrs, סגן דיקן (חשבונאות) בביה"ס אריסון למנע"ס במרכז הבינתחומי הרצליה; מחבר הספר "ifrs בשטח" בהוצאת רונן