תגובות כלכלנים להחלטת פישר: "לא ישפיע על שער הדולר לאורך זמן"

בנק ישראל פירסם אתמול (ד') טיוטת הוראה לפיו תוטל חובת דיווח מלאה על עסקות מט"ח מעל 10 מיליון דולר ליום, וחובת דיווח של זרים המבצעים עסקות מק"מ ואג"ח מעל 10 מיליון שקל ביום. הטיוטה היא חלק ממאבק הבנק במלחמה מול ספקולנטים בשוק המט"ח.



התגובות בשוק להודעת בנק ישראל היו מגוונות, אולם כמעט רוב הכלכלנים מאמינים שהצעד כשלעצמו לא נועד לבצע שינוי. ייתכן והוא יגובה בצעדים רגולטורים נוספים לתמוך בחיזוק הדולר מול השקל. בסופו של יום ניתן היה להבחין באיתות חיובי, כאשר בשוק המט"ח הדולר התחזק אתמול ב-0.4% ושערו היציג נקבע על 3.544 שקלים לדולר. והיום עם פתיחת המסחר מתחזק הדולר ב-0.5% נוספים ונסחר בשעות הבוקר ברמה של 3.561.



לפי הוראת הבנק, חובת הדיווח היא על תושבי חוץ, כמו גם על תושבים מקומיים ומתווכים. המשמעות היא שאם בנקים זרים או מקומיים קונים מטבע חוץ עבור גופים זרים, הם יהיו חייבים לדווח על כך. בנוסף הגופים עצמם יהיו חייבים לדווח על מה נעשה עם הכסף והיתרות, מידע אשר ישאר חסוי בידי בנק ישראל.



ליאו ליידרמן: "הצעדים שננקטו אין בהם כדי לשנות את מגמת שע"ח לאורך זמן"



פרופ ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים אומר היום "לדעתנו הצעדים שבנק ישראל עשה הם צעדים סבירים, אשר בוודאי יגבירו את השקיפות של מה שנעשה בשוק מטבע חוץ, ולבנק ישראל תהיה יכולת טובה יותר לנתח ולעקוב אחר התפתחויות בשוק".



"אין ספק שהצעד מהווה אינדיקציה נוספת לדאגה של הבנק מתופעת ייסוף השקל. להערכתנו, הצעדים שננקטו אין בהם כדי לשנות את מגמת שער החליפין לאורך זמן. זאת תמשיך להיקבע על ידי שערי החליפין בעולם, הריביות בארץ ובעולם ומאזן התשלומים של ישראל", אמר ליידרמן.



"בסופו של דבר אלה הגורמים הבסיסיים (ה-fundamentals), שישפיעו על שער החליפין. אך עם זאת יתכן וגברה אי הוודאות ביחס לצעדים נוספים שיעשה הבנק בעתיד, כגון הטלת מס על תנועות הון לטווח קצר", מסכם ליידרמן.



יוסי מעלם: "השוק יתנהל בהתאם לארה"ב; כסף שנכנס מהר לשוק יוצא ממנו באותה מהירות"



יוסי מעלם, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אנליסט אומר בתגובה להודעת הבנק המרכזי, "פעולת בנק ישראל מוגבלת מאחר והיא מוכתבת על ידי הכוחות הגלובליים. השאלה היא האם בנק ישראל יצליח לאורך זמן בפעולה זו או בפעולות נוספות שיגיעו בהמשך. והתשובה לכך תלוייה בעיקר בהתרחשויות שיקרו בכלכלת ארה"ב. בנק ישראל מפעיל את הכלים בצורה מדורגת, בשלבים. בשלב הזה בנק ישראל בעצמו ירצה לבחון כיצד זה ישפיע".



"צריך גם לעשות הבחנה בין משקיעים לטווח קצר, עליהם מנסה בנק ישראל להשפיע, לבין משקיעים אסטרטגים לטווח ארוך", אמר מעלם. לדבריו, "הספקולנטים מרוויחים הן מפערי ריביות שבין השקל לדולר, והן מייסוף השקל. אולם כסף ספקולנטי שנכנס מהר לשוק המקומי, צפוי גם לצאת ממנו באותה מהירות יחסית. גם בזה מתחשב בנק ישראל מאחר כי יציאת הכספים עלולה להשפיע על הכלכלה", לדברי מעלם.



"הבנק הפדרלי בארה"ב נוקט במדיניות מוניטרית מרחיבה, כאשר ברקע שוק העבודה האמריקאי נמצא במצב לא טוב, ומדד הליבה בארה"ב עומד על 0.8%, שיעור נמוך יחסית ליעד של הבנק לכוון לשיעור של 1%-2%. ההערכות הן כי הבנק הפדרלי לא ישנה את המדיניות המוניטרית המרחיבה בתקופה הקרובה או, וכל עוד לא נראה מרמז לשינוי במדיניות ארה"ב, בין אם נקיטת פעולות באופן ממשי או הצהרה על כוונותיו, הדולר ימשיך להחלש. לבנק ישראל אין הכלים לשלוט על הדולר, וזוהי בעייה עולמית של התחזקות מטבעות בעולם מול הדולר", מסכם מעלם.



יונתן כץ: "במדינות כמו ברזיל, דרום קוריאה ותאילנד נקטו בדרך דומה שלא צלחה"



יונתן כץ, כלכלן מקרו בבנק hsbc, אמר היום כי "מטרת הבנק המרכזי היתה כמובן להקטין את הזרימה של מט"ח פנימה אל המשק, ולהגביל את השחקנים בשוק הפועלים על רווח ארביטראז', פערי ריביות ותשואת הון לטווח קצר, המחזק את השקל. כשם שהבנק מתערב וקונה מט"ח, כעת הוא מבצע סוג אחר של התערבות. ראינו פעולות דומות במדינות אחרות בעולם, כמו ברזיל, דרום קוריאה ותאילנד, אולם קשה לדעת עד כמה התערבות בשוק המט"ח תצליח".



"איני רואה כיצד חובת הדיווח תמתן את המשק, אלא אם כן זהו צעד מקדים או מקביל למיסוי. אולם גם במדינות בהם ביצעו מיסוי דומה ניתן היה להבחין בשיפור רק לטווח הקצר. בברזיל לדוגמא הטילו מס של 2% על פעילות זרים בשוק המט"ח לטווח הקצר (עד שנה). עם ההצהרה על הצעד, ניתן היה להבחין בפיחות זמני מאוד בתגובה בשוק, אך זה לא החזיק מעמד. גם דרום קוריאה, תאילנד ואינדונזיה הן דוגמאות קלאסיות כאשר שם ביצעו רגולציה דומה לפני מספר שנים", מסביר כץ.



כץ מציין כי "הרקע להחלטת הבנק ברור, ישראל היא מדינה עם עודף בחשבון השוטף, והלחץ הבסיסי הוא להמשך התחזקות השקל. מעבר לכך ישנה בועת הנדל"ן והאינפלציה, כאשר המדד האחרון ממחיש זאת. מחירי הדירות ממשיכים לעלות, על אף הנסיון של בנק ישראל לייקר את האשראי לנדל"ן. בנק ישראל מבין שהוא צריך להעלות את הריבית בקצב מהיר יותר ממה שעשה עד כה, והעלאה ריבית ללא העלאה מקבילה של הבנק הפדרלי, תתמוך בהתחזקות השקל. עד כה הבנק התערב רק על ידי רכישות מט"ח בשוק, אז אפשר להגיד שהוא מכין את השטח כי הוא מבין שבצנרת ישנו צורך בהעלאת ריבית אגרסיבית יותר. ייתכן והודעתו זו היא צעד מקדים לקראת צעדים נוספים, שבעת הצורך בנק ישראל יפעל לממשן ולמתן את תנועות הון לטווח קצר בשוק.



זיו פניני: "השקיפות, הפומביות והטרדה שבדיווח על עסקות יביאו לתחושה של ’ראה צולמת’ מצד המשקיעים"



זיו פניני, מנהל חדר המסחר מגדל שוקי הון, אומר בתגובה להודעה "כרגע מה שבנק ישראל עושה, אין בו איזשהו צעד משמעותי או יוצא דופן, אבל מה שבנק ישראל עושה הוא צעד מרתיע, אשר מסבך קצת את העניינים וחושף את השחקנים. כמו כן ישנה ציפייה לצעדים נוספים בהמשך".



לדברי פניני, "בנק ישראל מבקש שקיפות מלאה, ולא כל הפעילים בשוק המט"ח אוהבים להיות פומביים וחשופים. לאחר שתהיה שקיפות, פומביות ואפילו טרדה מסויימת בדיווח על העסקות, הבנק יוכל לשקול את צעדיו הבאים. עוד לא דובר על העלאת מס, רכישות מט"ח או שינוי מדיניות, אך השקיפות והטרדה מביאות תחושה של 'ראה צולמת', מצד המשקיעים, שהיא קצת שונה מפעולה תחת מעטה אנונימיות".



"על השאלה מה יהיו השלכות ההודעה על המשק, בטווח הקצר ראינו שההודעה קצת חיזקה את הדולר, אך לא בצורה דרמטית", מסכם פניני.