ניו יורק טיימס מאז שהגיע לסין מניו זילנד ב-1999, עסק ג'ייד גריי במגוון רחב של סטארט-אפים, החל בחוות בקר בצפון-מזרח המדינה וכלה במכון כושר בבייג'ין. משום כך, הוא בקי בחוקי ההשקעות המרובים בסין.
"זה תהליך מורכב מאוד, וצריך לעבור הרבה מכשולים בדרך", אומר גריי, שהקים לפני שנה את החברה החמישית שלו, גאנג הו! שירות משלוחי פיצה גורמה, עם שותף ניו זילנדי. המגבלות שמטילה סין על השימוש במטבע שלה, היואן ("רנמינבי" בפי הסינים), בסחר חוץ ובהשקעות, זכה לכותרות בשל האופן שבו הוא מסייע לסין לנהל את שערי המט"ח שלה ולכאורה להטות את מאזן הסחר לטובתה. אך כשמדובר בעשיית עסקים בסין, לדברי גריי ומומחים נוספים, שליטתה של סין בהון מציבה קשיים קלים בלבד בפני משקיעים זרים שמוכנים לעשות שיעורי בית. "המגבלות הוקלו במידה משמעותית בחמש עד 10 השנים האחרונות", טוען גריי.
כשסין פתחה את כלכלתה ב-1980, היא החליטה שלא לפתוח את שוק המט"ח שלה, בשביל למנוע זרימות הון אליה ומתוכה, שעשויות להקהות את יכולת הבנק המרכזי לנהל את כלכלתה. ולכן, כיום סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב, והיצואנית הגדולה בעולם, אך היואן נותר כמעט עלום שם בשוק המט"ח העולמי. "טכנית יש רק מספר מצומצם של דרכים להוציא יואן מסין", אומר כריסטופר שינג, יועץ מס מהונג קונג.
את הדוגמה הטובה ביותר לסכנות הסחר הבינלאומי במטבע אפשר למצוא דווקא בארה"ב. "הבעיה עם ארה"ב היא שהדולר הוא לא רק המטבע של כלכלת ארה"ב, אלא של הכלכלה העולמית", אומר יה שיאנג, כלכלן לשעבר בבנק המרכזי של סין, שעומד כיום בראש חברת ניהול השקעות בהונג קונג. "אז כשהבנק הפדרלי רוצה להפחית את הריבית ולהזרים נזילות למשק האמריקאי, היא זורמת לשווקים הבינלאומיים".
חברות רבות חושקות בשוק הסיני, עם אוכלוסיה של 1.3 מיליארד איש, אך העברת כספים לסין לצורך הקמת העסק היא משוכה לא פשוטה. "זהו האתגר הגדול ביותר בתהליך הקמת העסק", טוען גריי, שפתח את גאנג הו! בהשקעה ראשונית של 400 אלף דולר.
חברה זרה אינה יכולה להמיר אפילו דולר אחד ליואן - בין אם לצורך פתיחת חשבון בנק, גיוס עובד או השכרת משרד - מבלי להשיג קודם לכן אישור השקעה מהסניף המקומי של משרד המסחר. "אם אתם רוצים להכניס כסף לסין למטרות השקעה, אתם צריכים לקבל אישור ממשלתי לפרויקט", מסבירה פלורה סן, מנהלת הסניף הסיני של חברת הייעוץ בראיין רייב אינטרנשונל טרייד בשנחאי.
עבור משקיעים שרוצים לקנות מניות סיניות התהליך שונה. ב-2003, לאחר שנים שבהן היה השוק סגור למשקיעים חיצוניים, החלה סין לאפשר למשקיעים זרים ליהפך למשקיעים מוסדיים זרים מוסמכים. לעסקים שרוצים להקים חברות בסין, הנתיב הקל ביותר הוא ככל הנראה לפתוח נציגות מכירות, מייעצים המומחים. אך פירוש הדבר הוא שהחברה לא תוכל לקבל הזמנות מסין עצמה. נתיב אחר הוא להקים יוזמה משותפת עם שותפים סינים.
האפשרות השלישית היא להקים חברה שכולה בבעלות זרה. האישורים תלויים בשאלה אם מדובר בהשקעה בתעשייה שסגורה בפני משקיעים זרים, כמו חקלאות או הוצאה לאור. אם ההשקעה המוצעת אינה מוגבלת ונמוכה מ-300 מיליון דולר, היא עשויה לזכות באישור הרשויות המקומיות או המחוזיות. כל השקעה גדולה יותר צריכה לעבור דרך משרד המסחר בבייג'ין. אם ההשקעה המוצעת נועדה לתעשייה מוגבלת, גבול ההשקעה לאישור מקומי נופל ל-50 מיליון דולר.
לאחר שההשקעה מאושרת וההיתרים העסקיים מונפקים, צריכה החברה לקבל אישור ממשרד מטבע החוץ של סין להמיר את השקעתה ליואן. רק לאחר קבלת אישור זה יכולה חברה זרה לפתוח חשבון בנק מקומי ולהתחיל להוציא כסף בסין. הדבר מציב בפני המשקיעים סוג של מלכוד 22: הם צריכים להשקיע יואן כדי לקבל אישור, אבל לא יכולים לעשות זאת לפני שיקבלו אישור להשקיע. פתרון אחד, אומר שינג, הוא לפתוח חשבון בנק טרום-השקעה. חשבון כזה מאפשר לחברות להשקיע עד 100 אלף דולר בשביל להקים את העסק שלהם ולקבל אישור להשקעה, והסכום שהושקע ייחשב לחלק מההון ההתחלתי של המיזם החדש לאחר שיאושר.
סכום ההשקעה המאושר הוא מספר חשוב. הוא מייצג את ההון המרבי שהחברה יכולה להזרים לסין ולהמיר ליואן. אם חברה זרה מעוניינת בהזרמת הון נוסף, עליה לזכות באישור חדש להשקעה, בהליך דומה שעשוי להתפרש על פני חודשיים. כתוצאה מכך, חברות מבקשות לרוב אישור לסכום השקעה גדול מכפי שהן מעריכות כי יזדקקו לו, ליתר ביטחון, ובעקבות זאת נותרות עם עודף מזומן היושב בחשבון בנק סיני.
אסטרטגיה אחרת היא לשלב את ההשקעות ההתחלתיות עם הלוואות מבעלי החברה, לדברי שינג. ככל שההשקעה גדולה יותר, כך סין תתיר למיזם החדש ללוות יותר. לכן, בעוד שאלה שהשקיעו 3 מיליון דולר או פחות יוכלו לקחת הלוואה של עד 30% מסך ההשקעה המאושרת, כאלה שהשקיעו 30 מיליון או יותר יוכלו לקבל הלוואות של עד שני שלישים מההון ההתחלתי שלהם, לדבריו.
לא משנה באיזה שילוב מדובר, החברה אינה יכולה להמיר אף חלק מההשקעה המאושרת שלה מבלי להגיש את המסמכים המתאימים לבנק. "הם לא יתירו לכם להמיר דולרים ליואן באופן מיידי", אומר יה. משקיעים צריכים להראות לבנק שלהם חשבונית או הסכם שירות כדי להמיר את פיקדונותיהם ולהוציאם. חברות בסין צריכות לספק תיעוד - חשבונית והצהרת מכס - בשביל להמיר יואן למטבעות זרים ולרכוש מוצרים מחוץ לסין.
בשנים האחרונות השיקה סין תוכנית ניסיונית המתירה לבנקים בכמה ערים ונפות לבצע עסקות חוצות גבולות ביואן, כחלק ממאמץ הדרגתי שלה לקדם את השימוש במטבע שלה במסחר הבינלאומי. אך על העסקות לקבל את אישור מינהל המט"ח של המדינה, ועל גורמים הזרים להימצא בתוך אסיה, לדברי שינג.
סין מפקחת גם על האופן שבו חברות זרות מחזירות את רווחיהן למדינות המוצא שלהן. על חברות לוודא כי קודם לכן שילמו את מס החברות בו הן חייבות. לאחר מכן, סין דורשת כי יפקידו 10% מרווחיהם בקופה כללית. הן יכולות לבקש אישור לתשלום היתר כדיווידנדים לבעליהן הזרים, באמצעות חשיפת מאזני החברה ופרסום החלטת דירקטוריון. סין גובה ניכוי מס במקור בשיעור 10% על התשלום - סכום נמוך יחסית לאסיה, לדברי מומחים. סין גובה ניכוי מס במקור של 10% גם על תשלומי ריבית, כמו גם מס עסקים בשיעור 5%. אך על החזרת הלוואות לבעלי המניות לא מוטל מס, וזו אחת הסיבות, לטענתו של שינג, שהשבת הלוואות לבעלי המניות עשויה להיות עדיפה לחברות זרות לעומת תשלום דיווידנדים.
אם מערך זה נראה מורכב, אומרים המומחים, הוא מחוויר לעומת מורכבותה של האווירה העסקית המשתנה במהירות רבה בסין. "יש תחרות, וצרכנים המשנים את דרישותיהם וצורכיהם בקצב מדהים", אומר גריי. שיווק פיצה עם רכיבי גורמה כמו עוף מתובל עם דובדבנים שחורים ביין, גבינת קממבר וצמחי תבלין טריים - נועדו לדבריו לפנות לטעם המעודן של הסועדים המתעשרים של בייג'ין. "אין נוסחאות. צריך לירות באפלה, וכאן יש חשיבות לניסיון".
כל האסטרטגיות לפתיחה של נציגות עסקית מצילחה בסין
ויין ארנולד
20.1.2011 / 13:20