הספקולנטים לא מתרגשים מסטנלי פישר

בעל הבית התשגע? התקנות החדשות של בנק ישראל נגד הספקולנטים במט"ח גורמות לספקולנטים להגיב בצורה מעורבת. מה בדיוק קרה השבוע בשוק המט"ח ומה דעתם של הבנקים הזרים? ניתוח מצב

איתן אבריאל

זה היה מהיר, מפתיע ואלים. יום אחד בלבד לאחר שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הכריז על חובת דיווח לשחקנים הגדולים בשוק המט"ח, ולאחר שרמז שבקרוב יתבצעו צעדי מדיניות מהותיים יותר, הנחית הנגיד על המשקיעים הזרים מהלומה ראשונה.

המהלומה הזאת עובדת כך: החל בשבוע הבא, כל בנק שמבצע עבור משקיע זר עסקת מט"ח עתידית מסוג פורוורד (forward) או סוואפ (swap) יהיה מחויב להפקיד בבנק ישראל 10% מהיקף העסקה - ועל ההפקדה הזו הוא לא יהיה זכאי לקבל ריבית. ההנחיה מחייבת את כל הבנקים הישראליים ואת הבנקים הזרים בעלי נוכחות בישראל (גופים כמו סיטי ו-- (hsbc כלומר, כל מי שבנק ישראל מפקח עליו.

בניתוח כלכלי טהור לא היתה סיבה מיוחדת לשוק להתרגש. אם הריבית השקלית היא כיום סביב 2%, הרי שחובת נזילות של 10% תגרום לבנקים לייקר את מוצרי המט"ח הנגזרים שהם מוכרים למשקיעים הזרים בכ-20 נקודות בסיס, או 0.2%.

המשמעות מוגבלת: מאחר שאת הזרים מעניין רק פער הריביות בין הדולר לשקל, התקנה החדשה מחזירה את השוק לאן שהיה לפני שלושה חודשים, ערב העלאת הריבית האחרונה, שהיתה בשיעור של 0.25% - אבל גם אז הזרים זרמו לישראל; ואם בחודשים הקרובים יעלה בנק ישראל את הריבית ב-0.25% נוספים, כפי שכולם מצפים ממנו לעשות - התקנה החדשה תתקזז.

עוד בוואלה! NEWS

מטורף: כמה חיים אפשר להציל עם המכשיר הקטן הזה?

לכתבה המלאה

ניצחון זמני?

אבל השוק הופתע, וכמו בכל הפתעה פיננסית השוק הגיב בפאניקה. בתוך כשעה זינק אתמול שער הדולר ביותר מ-2% - קפיצה חריגה במיוחד שכמותה לא נרשמה זה חודשים רבים. בשוק אופציות המט"ח בבורסה, וכנראה גם בחדרי העסקות של הבנקים, נרשמו מחזורי שיא שאולי לא היו כמותם מעולם. בשוק ה"סוואפ", אותו שוק ענקי שאליו מכוון בנק ישראל את רובה הצלפים שלו, נרשמה ירידה חדה של 40 נקודות בסיס (0.4%) בריבית השקלית. בשוק הזה נוהגים הזרים להחליף ריבית דולרית בריבית שקלית ולרכוש בכסף מק"מים, אך הבהלה אתמול גרמה להם לחדול מאסטרטגיה זו.

נכון לאתמול פישר פעל, הפתיע, בילבל וניצח: הדולר זינק, וכל מה שנותר ליצואנים הישראלים הוא למחוא לו כפיים. אלא שיום מסחר אחד אינו מנבא מגמה. לפני שלוש שנים, כשבנק ישראל הפתיע והודיע שיתחיל לרכוש מט"ח בהיקף קבוע של 100 מיליון דולר ביום, זינק הדולר ב-3% כמעט, אך בתוך זמן קצר הוא נרגע וחזר לרדת.

בשוק ידעו אמש לספר כי העלייה החדה של הדולר נבעה מכיסוי פוזיציות שורט והפעלה של הוראות "סטופ לוס" (stop loss), שהן הוראות המופקדות מראש במערכת המחשבים של הבנקים לצורך מניעת הפסדים חריגים.

תגובת הבנקים הזרים לחדשות מישראל שידרה גם היא ביטחון: "ראינו דברים כאלה גם בברזיל, ולמדנו לעבוד אתם", אמר נציג של בנק זר לעמיתו הישראלי. והוא צודק: ברזיל הטילה בשנה האחרונה מגוון של הגבלות על משקיעים זרים, כולל חובת נזילות דומה לזו שעליה בנק ישראל הכריז אתמול, אך הלחץ לייסוף המטבע של ברזיל, הריאל, לא פסק.

בעל הבית השתגע

בשוק המט"ח מוכר הפתגם "פעם דילר - תמיד דילר". אתמול בערב עסקו הפעילים בשוק המט"ח בניסיונות להבין את המכניקה של ההוראה החדשה ולמצוא דרכים כיצד לעקוף אותה. "האם מותר לנו לבטל עסקה באמצע הדרך? ואם כן, מה קורה לחובת הנזילות?" הם שאלו. אחרים כבר העריכו שעולם שבו יש מחיר אחד למשקיעים ישראלים ומחיר אחר למשקיעים זרים מזמין רעיונות יצירתיים. "עכשיו הזרים יבקשו מישראלים לעשות עבורם את העסקות, כדי לעקוף את חובת הנזילות", אמר בנקאי אחר.

התחושה הכללית היתה, שבנק ישראל מנסה להטיל מעין "מס מחזור" על הפעילויות המועדפות על הספקולנטים הזרים, כדי להקטין את המוטיבציה שלהם לסחור בשוק הישראלי, אך בשלב זה מוקדם לדעת איזו השפעה תהיה לצעד זה בטווח הארוך.

דבר אחד היה ברור. אחרי יומיים רצופים של הטלת פצצות על חדרי העסקות בתל אביב ובלונדון, הנגיד פישר לא השאיר ספק בלבו של אף סוחר על רצינות כוונותיו. "בעל הבית השתגע", אמר אחד מהם. "הוא מתחיל להעיף סטירות לכל הכיוונים", אמר סוחר אחר. סוחר שלישי סיכם: "הוא לא יפסיק, הוא ימשיך להוציא עוד כלים ועוד תקנות נגד הספקולנטים הזרים". וזה, כנראה, בדיוק מה שפישר ביקש להשיג השבוע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully