תחליף לתביעה הייצוגית של תושבי גוש דן

>> 2.8 מיליארד שקל, זו הערכת הנזק שנגרם למדינה כתוצאה מהעיכוב הצפוי בהקמת קו הרכבת בגוש דן. המדינה נקבה בסכום בתביעה שהגישה נגד קונסורציום mts, שאמור היה להקים את קו הרכבת. יחד עם הנזקים הישירים נאמד הנזק הכולל למדינה בכ-3.4 מיליארד שקלים. התביעה הוגשה להרכב של שלושה בוררים.

התופעה של מתמודד במכרז שזוכה ומיד אחר כך מבקש הקלות ושיפורים בתנאי המכרז היא רעה חולה ידועה ומוכרת. במקרה זה, mts זכתה בזיכיון להקמת הרכבת והפעלתה ולפי התביעה, החלה במסע דחיות ובקשות לשיפורים והקלות. המדינה טוענת כי משלא עמדה mts בתנאי הזיכיון, היה עליה לצפות את הנזק שנגרם עקב הדחייה בהקמת הרכבת. עד כאן, הכל פשוט. ובכל זאת, מעוררת התביעה כמה שאלות.



1. האם הנזק הוא של המדינה או של הציבור? למעשה, תושבי גוש דן היו יכולים להגיש נגד mts תביעה ייצוגית בשם כל מי שהיה נהנה מהרכבת. תביעת המדינה יוצאת דופן בכך שהיא דורשת מ-mts לשלם עבור אובדן הרווחים שנגרמו לאוצר כתוצאה מבלימת הצמיחה והפעילות הכלכלית. זה מסר לכל מי שמתכוון להתמודד במכרז בעל השלכות משקיות: הנזק הצפוי - עליכם.



2. מדוע החליטה המדינה לתבוע רק 700 מיליון שקל, אם הנזק גדול יותר? בעלי המניות של mts הן חמש חברות בינלאומיות שנטלו על עצמן, באמצעות mts, את פרויקט הרכבת. בהן אפריקה ישראל, סימנס, ועוד. אבל mts היא היחידה שכבולה בהסכם בוררות עם המדינה. ל-mts אין נכסים משל עצמה למעט ערבויות והתחייבויות שנתנו לה חמש החברות הבינלאומיות שעומדות מאחוריה ואלה מסתכמות בכ-700 מיליון שקל שאותן תובעת המדינה.



3. אז מה עם שאר הנזק? זה יגיע. אם תצליח המדינה בתביעה בפני הרכב הבוררים, צפויות תביעות המשך. פסק בוררות לטובת המדינה יאפשר לה לתבוע ישירות גם את חמש החברות שהקימו את mts. לכן, צפויות חמש החברות להילחם עד טיפת הדם האחרונה כבר בשלב הבוררות.