הפיקוח על הביטוח: אין חשש ליציבות חברות הביטוח כתוצאה מרעידת אדמה

>> בפיקוח על הביטוח במשרד האוצר מרגיעים כי אין חשש ממשי ליציבותן של חברות הביטוח הישראליות, גם במקרה של רעידת אדמה אדירת ממדים. בכך הגיבו בפיקוח לדו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות יוג'ין קנדל, בנוגע להיערכות הפיננסית של ישראל לרעידות אדמה.

בדו"ח נכתב כי "אם הנזק לדירות מבוטחות באירוע רעידת אדמה יהיה יותר מ-10 מיליארד דולר, קיימת סבירות נמוכה לכך שלפחות חלק מחברות הביטוח עלולות להיקלע לסכנה של חדלות פירעון". הדו"ח, שפורסם באופן בלעדי ב-themarker, הוזמן בידי סגן שר האוצר, איציק כהן, ואומץ על ידו, וזאת בשעה שכהן אחראי על פעילות אגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר.



במועצה הלאומית לכלכלה הזהירו כי רעידת אדמה אדירת ממדים - רעידה שההסתברות להתרחשותה הוא אחת ל-250 שנה או אף פחות מכך, ושעלולה להסב נזקים של 25-50 מיליארד דולר - עלולה לפגוע בחברות הביטוח בתנועת מלקחיים הרסנית. ראשית, רעידת אדמה כזו עלולה ליצור לחברות הביטוח חבויות ביטוח גדולות מאוד בכמה תחומים בו זמנית - גם רעידות אדמה, גם ביטוחי בריאות, גם ביטוחי חיים, וגם ביטוחי רכוש. זאת בשל גל של בזיזה וונדאליזם שפעמים רבות מגיע בעקבות אירוע כזה.



במקביל לגידול העצום בחבויות הביטוח, עלולות חברות הביטוח לספוג הפסדים כבדים בעתודות שלהן, מאחר שהרוב המוחלט של עתודות הביטוח מושקע בשוק הון הישראלי, והון זה צפוי להיקלע למפולת בעקבות רעידת אדמה גדולה. הדו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה, שנכתב בידי מוריס דורפן, ציין כי "חברות הביטוח חשופות למשק הישראלי בהיקף רחב מהרצוי".



התוצאה של תנועת המלקחיים - גידול עצום בתביעות הביטוח, ומנגד שחיקה חדה ברזרבות שאמורות לממן את תשלומי הביטוח - עלולה להיות הרת אסון לחברות הביטוח בישראל. כך, לפחות, עולה החשש מהדו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה.



עם זאת, בפיקוח על הביטוח במשרד האוצר מרגיעים וטוענים שמדובר כנראה בחשש שווא. בפיקוח מצביעים על כך שחברות הביטוח הישראליות מפזרות את הסיכון של ביטוח רעידת האדמה בין חברות ביטוח רבות בעולם, באמצעות המנגנון של ביטוח משנה, כך שהיקף הביטוח שנותר באחריותן בלבד הוא קטן יחסית. עוד טוענים בפיקוח כי ההסתברות שחברות הביטוח יצטרכו לממן תשלומי ביטוח בסכום של יותר מ-10 מיליארד דולר היא נמוכה מאוד - רק 55% מהדירות בישראל מבוטחות, בכל הביטוחים יש רכיב גבוה של השתתפות עצמית, ובדרך כלל הערך המבוטח (לרוב, במסגרת של הלוואת משכנתא) נמוך מהערך של הדירה עצמה.



אין צורך בהגדלת עתודות



בנוסף, חברות הביטוח בישראל הן שמרניות מאוד בכל הקשור לשמירת עתודות ביטוח כנגד ביטוחי רעידות אדמה. חברות הביטוח הישראליות מריצות תרחישים קיצוניים מאוד, ושומרות כנגדם עתודות מהגבוהות ביותר בעולם - עתודות כפולות בגודלן מהעתודות שמקובל בעולם לשמור. לכן, בפיקוח על הביטוח סבורים כי אין מקום לכך שהמפקח הישראלי יחרוג מהמקובל על כל הפיקוחים המקבילים בעולם, ויחייב את חברות הביטוח לשמור עתודות גבוהות עוד יותר מהעתודות הגבוהות ממילא של החברות הישראליות.



הגדלת העתודות משמעה ייקור הביטוח. ייקור הביטוח עלול להביא לכך שפחות בעלי דירות יקנו את הביטוח, כך שהנזק מהגדלת העתודות עלול להיות גבוה מהתועלת מבחינת היקף הכיסוי הביטוחי של אזרחי ישראל.



לכן, במקום הגדלת העתודות הפיקוח על הביטוח בוחן אמצעים דווקא להקטנת העתודות במקרה של אסון. משמע, להקטין את דרישות ההון של חברות הביטוח במקרה כזה, ובכך לאפשר להן יותר גמישות בתשלום הביטוחים. המועצה הלאומית לכלכלה ממליצה לבחון אפשרות להגמשה דומה גם לגבי ההון העצמי של הבנקים, כדי לאפשר לבנקים להעמיד הלוואות משכנתא בהיקפים גדולים, שבוודאי יידרשו אם יהיה הרס של דירות בקנה מידה גדול.



עם זאת, הפיקוח על הביטוח כן בודק את מידת השמרנות של חברות הביטוח בכל הקשור לשמירת עתודות כנגד הביטוחים הנוספים שעלולים להתמשש במקרה של רעידת אדמה ענקית - ביטוחי חיים, בריאות ורכוש.



בנוסף, הפיקוח על הביטוח מסכים עם המועצה הלאומית לכלכלה בכל הקשור לסיכון הנוסף שחברות הביטוח לוקחות על עצמן, בכך שהן משקיעות את עתודות הביטוח שלהן בתוך ישראל - דבר שעלול להביא לפגיעה קשה בעתודות בעקבות מפולת בשוק ההון. הפיקוח מתנגד להצעה לאכוף על חברות הביטוח להוציא את כספי עתודות הביטוח לחו"ל, אבל הוא כן שוקל אמצעים שונים שיעודדו את חברות הביטוח לעשות זאת מרצונן. בפיקוח מדווחים כי חברות הביטוח כבר החלו להפנים את הסיכון הזה, והן מוציאות אחוזים גדולים והולכים מההון העצמי שלהן לחו"ל.