המדינה: הנזק מהדחייה ברכבת הקלה בתל אביב - 3.5 מיליארד שקל

>> מדינת ישראל תובעת מזכיינית פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, קבוצת mts, פיצוי בסך 723.5 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מביטול הפרויקט - כך נודע ל-themarker.

מכתב התביעה שהגישה המדינה עולה כי הנזק שנגרם לה כתוצאה מעיכוב הפרויקט למשך ארבע שנים מסתכם ב-3.47 מיליארד שקל. זאת, בגין הוצאות ממוניות שבהן נאלצה לשאת עד כה בסך כולל של כ-700 מיליון שקל, וכן בגין עלויות תחבורתיות, מקרו-כלכליות, אורבניות וסביבתיות שבהן ייאלץ המשק הישראלי לשאת בשנים הבאות.



בשל מגבלות הסכם הזיכיון, קבעה המדינה סכום פיצוי נמוך יותר מהנזק שהיא טוענת שנגרם לה. ואולם בנוסף, דורשת המדינה כי mts תשיב לה את מענקי ההקמה שקיבלה בסך 102.5 מיליון שקל, וכן מבקשת לשמור את ערבות הפרויקט שחילטה בסך 138 מיליון שקל. עוד דורשת המדינה פיצוי הולם וראוי, לפי שיקול הבוררים, בגין הנזק הציבורי שנגרם לה ו"שאינו ניתן לכימות", כהגדרתה.



לפני חמישה חודשים בוטל סופית הסכם הזיכיון שעליו חתמו המדינה ו-mts במאי 2007 לביצוע פרויקט התחבורה הגדול אי פעם בישראל, שהיקפו הוערך ב-11 מיליארד שקל. ואולם, במשך שלוש השנים וחצי שחלפו, לא הצליחה mts להשלים את הסגירה הפיננסית של הפרויקט. קבוצת mts מוחזקת בחלקים שווים בידי אפריקה ישראל, סימנס הגרמנית, קואופרטיב אגד, ccecc הסינית וסוארז דה קוסטה הפורטוגלית.



בתחילת אוקטובר נחשף ב-themarker כי mts הגישה תביעה כספית בסך 1.8-5.5 מיליארד שקל נגד המדינה, בטענה כי ביטול הסכם הזיכיון נעשה שלא כחוק ותוך התעלמות ממשבר האשראי העולמי שייקר באופן משמעותי את עלויות המימון בפרויקט.



המדינה טענה מנגד כי mts ממילא אמורה היתה להשלים את הסגירה הפיננסית עוד לפני פרוץ המשבר (מאי 2008) וכי "mts מעולם לא התכוונה לקיים את התחייבויותיה תחת הסכם הזיכיון, ובעת שהתחוור לה כי הקמת הפרויקט אינה כדאית מבחינתה - הפרה זו באופן יסודי ומהותי את הסכם הזיכיון ולא הותירה בידי המדינה כל אפשרות אלא לבטלו".



נזקים בחמישה היבטים



בחודשים האחרונים שכר אגף החשב הכללי במשרד האוצר כמה יועצים שיסייעו בכימות הנזקים הממוניים והמשקיים שנגרמו למשק כתוצאה מעיכוב הפרויקט. בסיכום עבודתם, הגישו היועצים אתמול לצוות הבוררים בפרויקט את תביעתה הכספית הנגדית של המדינה.



את הנזקים הממוניים שנגרמו לה מעריכה המדינה בהיקף גדול של 671.8 מיליון שקל (בצירוף ריבית והצמדה). נזקים אלה נחלקים בין שישה מישורים: עלויות אבודות כתוצאה מהשקעות המדינה במשך ההתקשרות (61.5 מיליון שקל), עלויות מימון שנגרמו כתוצאה מעיכוב פירעון ההלוואה שהעמידה המדינה לטובת קידום הפרויקט עבור חברת נ.ת.ע הממשלתית (412.5 מיליון שקל), הוצאות פחת הנגזרות מהשקעות המדינה בעבודות תשתית מקבילות (162.2 מיליון שקל), וכן הוצאות המכרז שערכה המדינה (35.6 מיליון שקל).



"אלא שלדאבון הלב, הנזקים הממוניים בטלים בשישים לעומת הנזקים המשקיים, שנאמדים ב-2.8 מיליארד שקל שייגרמו למשק הישראלי בגין עיכוב ודחיית ביצוע הפרויקט", כך כותבת המדינה בתביעה.



נזקים אלה, כך נטען, באו לידי ביטוי בחמישה היבטים: אובדן חיסכון ערך זמן נוסעים שהסתכם לדעת המדינה ב-1.05 מיליארד שקל לכל ארבע שנות העיכוב; אובדן חיסכון בעלויות תפעול - כלומר עלות הנסיעה של רכבים פרטיים ואוטובוסים (468.9 מיליון שקל); אובדן חיסכון בעלויות תאונות דרכים - כלומר ההחמרה בתאונות שהן פועל יוצא מהגידול בכמויות כלי הרכב בכבישים (79.1 מיליון שקל); אובדן חיסכון בעלויות סביבתיות כתוצאה מן הגידול בכלי הרכב (188.3 מיליון שקל); אובדן תועלות אורבניות - כלומר העלויות שנגרמו למשק כתוצאה מהפגיעה בניידות המועסקים במרכז העיר שהסתכמו ב-2.59 מיליארד שקל.



מסכומים אלה החסירה המדינה את החיסכון בעלויות אחזקה והפעלה של הרכבת הקלה במשך השנים 2013-2016 בסך 675.1 מיליון שקל, וכן את החיסכון שנזקף לזכותה בעלות ההון בפרויקט (906.5 מיליון שקל). מכאן, שבחישוב כולל אומדת המדינה את הנזקים הממוניים והמשקיים שנגרמו לה ב-3.47 מיליארד שקל בנוסף על השבת מענקי ההקמה.



ואולם, בכתב התביעה נטען כי במסגרת הסכם הזיכיון נקבע גבול עליון למנגנון הפיצויים שלו התחייבה הזכיינית בסך 850 מיליון שקל בלבד. לפיכך, לאחר קיזוז הערבות שחולטה, נותרה למעשה ב-mts התחייבות לשיפוי בסך 723.5 מיליון שקל בלבד. משום כך, חרף הנזקים שנגרמו למדינה בסך 3.5 מיליארד שקל, ולאור העובדה כי mts היא חברת פרויקט בלבד ובעלי המניות בה לא חתומים על התחייבות נוספת, אין טעם לתבוע כעת את כלל הנזקים שנגרמו לכאורה.



המדינה ביקשה לשמור לעצמה את הזכות גם לתביעה נוספת, אך בינתיים ביקשה מן הבוררים להורות לזכיינית לפצותה בסכום של 723.5 מיליון שקל בצירוף הערבות שחילטה כבר המדינה בסך 138 מיליון שקל, וכיסוי שכר טרחת עורכי הדין (שעשוי להגיע עד ל-1.5 מיליון שקל).



בכתב ההגנה שהגישה המדינה טענה כי התנהלות mts מהווה "אות ומופת להתנהגות של מציעי הצעות שווא במכרזים, שכל רצונם הוא לזכות במכרז, להיפטר ממתחריהם ומיד לאחר מכן לפצוח במשא ומתן מחודש עם המזמין על הצעתם". זאת, כשהיא טוענת כי mts הפנתה שורת דרישות למתן הקלות בהסכם הזיכיון, כמו: קבלת הלוואות מדינה בהיקף של מאות מיליוני שקלים ללא ריבית והצמדה, אופציית put לעזיבת הפרויקט בלא תשלום פיצוי, הארכת הסכם הזיכיון ותקופת ההקמה בחצי שנה, דחיית מועד הסגירה הפיננסית והעברת סיכוני הטיפול במי התהום למדינה.



כתב התביעה הוגש בידי עוה"ד יוסף בנקל, שמואל גלינקא, שירי בר וסיון גליקמן-גבעוני ממשרד ראב"ד-מגריזו-בנקל ושות'. בין התביעות יברור פאנל הבוררים בראשות השופטת בדימוס יהודית צור, שבו יישבו השופט בדימוס בועז אוקון (מטעם המדינה) ועו"ד אלי זוהר (מטעם mts).