>> מסתבר שלא על כל דבר ניתן לקבל פיצוי. גם אם היזם הבטיח הרים וגבעות בפרוספקט ובהדמיות והבטחותיו נותרו ללא כיסוי בדירה עצמה, אין זה אומר כי ניתן לתבוע אותו. לדברי עו"ד נעמי וייל, מומחית בנושא תכנון ובנייה, הנגישות למידע מצמצמת את האפשרות לזכות בתביעות מסוג זה נגד יזמים, ובתי המשפט מעבירים את נטל ההוכחה לרוכש הדירה.
"רוכשים צריכים לצאת מנקודת הנחה שיזמים מפרסמים דברים לא נכונים, ולבדוק כל דבר. הנגישות למידע מאפשרת את זה כיום, ולכן מוטלת אחריות רבה על הרוכשים, ובתי המשפט נוטים שלא לקבל כל תביעה או דרישה לפיצוי נגד יזם.
"כיום ניתן לברר דרך האינטרנט פרטים כמו מצב המקרקעין לפי גוש וחלקה, את החוסן הכלכלי של החברה ותוכניות מקרקעין גובלות. רוכש דירה צריך להעזר באנשי מקצוע, כעו"ד, מתכנן ושמאי מקרקעין. דרישה זו רלבנטית במיוחד לרוכשים בעלי ממון, שנטל ההוכחה עליהם גדל כיוון שיש להם את האמצעים לברר את הפרטים".
מה סוג ההטעיות שנתקלת בהן, ומה ניתן לעשות?
"טיפלתי בכמה תביעות שהוגשו, בין היתר, בגלל מצגי שווא שנוגעים לשטח הדירה, אי חשיפת תוכניות עתידיות ואיכות בנייה ירודה. אם היזם הבטיח שטח של כ-150 מ"ר, הדייר חייב לברר האם זה שטח נטו או ברוטו. יזמים רבים נוטים לכלול בשטח הדירה גם שטחים משותפים בבניין, ולכן רצוי לברר.
"במקרה של תוכניות גובלות, כיום המידע נגיש, וניתן לברר באינטרנט מה התוכניות החלות באזור. לפי חוק התכנון והבנייה, ניתן לפנות לוועדה המקומית לשם קבל מידע תכנוני תמורת תשלום אגרה, וקיימת גם אפשרות לברר בלשכות התכנון.
"בסופו של דבר האחריות היא על הרוכש. במידה שניתן להוכיח שהיזם עשה מניפולציה ונקט בדרכי עורמה, ניתן לתבוע פיצוי או לבטל עסקה. השאלה היא מה עומק ההטעיה".
"רוכשים צריכים להניח כי היזמים מטעים"
רנית נחום-הלוי
21.1.2011 / 7:10