>> היזכרו לרגע בסרט שובר הקופות "ארין ברוקוביץ'" בכיכובה של ג'וליה רוברטס: ניצחונה של אשה קשת יום (אך יפהפייה) על תאגיד גדול ועל מערכת ביורוקרטית הוא רגע קולנועי מעצים. התובנה היא שמערכת משפט יכולה להבטיח צדק גם לאדם קטן ולכונן חברה טובה יותר בזכות מאבקים קטנים כאלה. כדי שזה יקרה, צריך להגיע לבית המשפט.
מדינת ישראל מקציבה כ-80 מיליון שקל בשנה כדי לסייע לאוכלוסיות מוחלשות לממש זכות בסיסית: גישה לערכאות משפטיות. זה תקציב האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, המעניק טיפול משפטי בהליכים אזרחיים למי שידם אינם משגת לשלם לעורך דין. השופט מישאל חשין הגדיר את זכות הגישה לערכאות כ"זכות נעלה" שבלעדיה אין כל ערך לזכויות היסוד, שכן לא ניתן לממש אותן.
על פתחו של האגף צובאים נזקקים המשקפים את השכבה החלשה של החברה. האגף לסיוע משפטי מממן ומפקח על ייצוג שמבוצע על ידי יותר מ-1,000 עורכי דין מדי שנה - ובכל זאת, רבים נותרים ללא סיוע וללא ייצוג. המשבר הכלכלי ב-2008 העמיק את העוני וכיום הוא מתבטא בגידול בפניות.
אך זו לא הסיבה היחידה. בצד אנשים ששקועים בחובות נמצאים קורבנות סחר בנשים ועובדי חברות קבלן וגם תופעה של ניצול עובדים זרים.
תקציב האגף נמצא בעלייה מתמדת, אומר ראש האגף עו"ד איל גלובוס. "יש גידול במספר התיקים שנפתחים. ב-2009 פתחנו 61 אלף תיקים וב-2010 כ-67 אלף תיקים. תיק אחד יכול לכלול הליכים רבים באותו עניין. אנחנו מייצגים ב-150-180 אלף הליכים בשנה. הגידול במספר התיקים מתחיל בפריפריה ואחר כך מגיע למרכז".
גלובוס מסביר כיצד משפיע המשבר הכלכלי על עבודתו: "בתיקים של פשיטות רגל כמו הוצאה לפועל האדם לא מגיע אלינו מיד. רק בשלב מאוחר יחסית נוצרת מצוקה כלכלית כבדה יותר, ורק אז פותחים תיק הוצאה לפועל. אנחנו מזהים שיש משבר חצי שנה עד שנה לאחר מכן".
מאפייני התיקים המטופלים כיום באגף מעידים על המשבר שבו מצויות הקבוצות החלשות בחברה. לדברי גלובוס, "כיום התחום האזרחי הוא יותר מ-50% מהתיקים שלנו, וזה גידול משמעותי - בעיקר הליכי חובות פשיטות רגל והליכי הוצאה לפועל וגם תביעות פינוי מדירה עקב חובות או אי תשלום משכנתא. אנחנו רואים גידול בתחומים האלה. שתי הלשכות אצלנו שבהן היקף הפניות גדל בקצב המהיר ביותר הן נצרת ובאר שבע".
אתה מרגיש את הפער החברתי הגדל?
"אני רואה אנשים שממש זקוקים לעזרה. אנשים שלא יכולים להתנהל לבד במאבק המשפטי ובלי זה הם פשוט יגרמו נזק לעצמם ואפילו לילדים שלהם. למשל, אשה שזקוקה מאוד לגט ולא מבינה את ההשלכות, יכולה להגיע לוויתורים שמשמעותם בטווח הארוך יכולה להיות פגיעה בה ובילדיה".
הנפגעים - נשים ועולים חדשים
גלובוס מסביר כי "אנחנו אגף שמאזן אי-שוויון חברתי אינהרנטי". הוא מתכוון לכך שנתוני ומאפייני הפונים הנזקקים לסיוע משפטי מבטאים את סיפור האוכלוסיות המוחלשות. "מבין הפונים אלינו, כמעט 60% הן נשים, ורק 40% גברים. בענייני מעמד אישי, שני שלישים מהפניות הן מנשים. בהוצאה לפועל המצב הפוך, כי בעיקר הגברים מחזיקים ברכוש. אנחנו נתקלים בהרבה מצבים שבהם האשה נתנה צ'קים חתומים לבעל, וכשנכנסים לחובות האשה נשארת אתם".
אוכלוסייה מוחלשת אחרת היא עולים חדשים. "הבעיה היא שהם לא מכירים את התהליכים. למשל, מתווך מראה להם דירה אחת וחותמים על חוזה ואז נותנים להם דירה אחרת. זה קרה לנו עם משפחה אתיופית", מספר גלובוס. לדבריו, הערבים הם קבוצה נוספת השרויה במצוקה: "יש לנו היערכות מיוחדת לבעיות במגזר הזה. יש לנו עובדים רבים מהמגזר הערבי באגף כי צריך לאזן שם פער גדול יותר. זה מגזר שנמצא במצוקה כלכלית גדולה".
מספרם של האזרחים הנתקלים בדרישה להתפנות מבתיהם עקב חוב עולה בתקופה של משבר כלכלי. האגף לסיוע משפטי נטל חלק במאבק משפטי שכפה על בנקים להבטיח דיור חלופי למי שמפונה מדירתו עקב חוב משכנתא. מאבקי הפינוי הם דוגמה למצב שבו האזרח הקטן ניצב מול מערכת אגרסיבית ללא עזרה משפטית. "זה עובר פעמים רבות מהבנקים לעורכי דין פרטיים חיצוניים שעובדים בצורה שהייתי קורא לה נמרצת".
יש איומים?
"אנחנו שומעים על מצבים שבהם מופעלים לחצים על אנשים. אנשים לפעמים מסכימים בגלל אי הבנה של המצב המשפטי. למשל, באחד המקרים הגיעו אנשי הוצאה לפועל לבית והיתה שם קרובת משפחה של החייב, ואיכשהו החתימו אותה על זה שהיא תהיה ערבה לחוב. זה כמובן ניצול של מצוקה. ככל שאדם חלש יותר ולא מיוצג, מצבו חמור יותר ובשביל זה אנחנו נמצאים שם".
נלחמים בחוסר רגישות ממסדית
לא פעם מוצא את עצמו האגף לסיוע משפטי מול זרוע אחרת של המדינה. "חלק מהדואליות שלנו היא שאנחנו גוף שהוא חלק ממשרד המשפטים אבל אנחנו מייצגים לקוחות פרטיים במצבים מסוימים מול המדינה, למשל, הביטוח הלאומי, אבל זו לא הדוגמה היחידה. אנחנו בהחלט מייצגים אינטרסים של לקוח פרטי", מסביר גלובוס.
כהמחשה למצב שבו גוף ממשלתי לא מגלה רגישות לאזרח מביא גלובוס את הדיור הציבורי: "משרד השיכון, מבלי לפגוע בו, סובל ממחסור בדירות לזכאים. יש שם מגמה שאולי באה מכוונה טובה להציע לאנשים שעומדים בתור לדיור עוד סכום לדמי שכירות כדי שיוותרו וייצאו מהתור לדירה. אדם כזה נמצא במצוקה. התוצאה הרסנית מאוד כי אדם היה אמור לקבל דירה עוד שנה אבל הוא לא יקבל דירה אלא תוספת לשכר דירה שאולי נותנת לו כרגע אוויר לנשימה, אבל המשמעות היא שהוא יוצא מרשימת ההמתנה ואם הוא יחזור אליה הוא יחזור לסוף שלה. לגיטימי שמשרד השיכון יציע את זה, אבל אדם צריך להבין את המשמעות מבחינתו".
תופעה נוספת עליה מצביע גלובוס היא הגידול בפניות מצד אנשים שמועסקים על ידי חברות כוח אדם, חברות שמירה וחברות קבלן. "כנראה שהמשק הולך יותר לכיוון העסקה באמצעות החברות האלה וכנראה שיש שם פגיעה רבה בזכויות של עובדים, שמגיעים אלינו. יש נטייה רבה יותר כיום להלין שכר של עובדים בגלל מצוקות כלכליות. הגידול בפניות נובע הן ממצוקה של עובדים והן ממצוקה של מעסיקים. כשמישהו בשוק תחרותי צריך לזכות במכרז יכול להיות שהוא ישתמש בדרך הזו כדי לחסוך, גם אם זה לא לגיטימי", הוא מסביר.
פחות סחר בנשים - יותר עבדות
הסיוע המשפטי העניק ייצוג לקורבנות סחר בנשים שהובאו לישראל למטרות זנות. הקורבנות הופנו על ידי מקלטים ובתי דין למשמורת.
"אנחנו מייצגים אותן לפעמים כשהן נמצאות בתקופת שיקום מטעם המדינה. לפעמים יש מחלוקות מול משרד הפנים, למשל, אם האשה נסחרה או לא נסחרה ולכמה זמן שיתנו לה להישאר", מספר גלובוס. "בפן נוסף, אם ניתן לתבוע את הסוחר בתביעת נזיקין. הפן השלישי הוא תחום של דיני עבודה. הגישה שלנו אומרת שאפשר להגיד שאם לא מפריע לאשה לקרוא לזה עבודה ניתן להגיש תביעה. יש תביעה שבה זכינו נגד הסוחרים במיליון שקל. יש לנו בעיה גם של גבייה. בכמה מקרים השגנו פסק דין אבל התפשרנו על סכום נמוך יותר - העיקר שהכסף ייכנס".
גלובוס אומר כי תופעת הסחר בנשים פחתה ובמקומה מתגלה תופעה שהוא מגדיר, בזהירות, "עבדות". לדבריו, "מהו ניצול של עובד זר ומהי ממש עבדות? היה לנו מקרה בירושלים של אשה שלקחו לה את הדרכון. היא הועסקה בכמה עבודות ועבדה 19 שעות ביום בשכר של שקל וחצי לשעה. על פני כמה שנים יש לנו כמה מאות תיקים כאלה - כמה עשרות תיקים בכל שנה".
נטילת הדרכון ועבודה בהיקף שעות מופרז נפוצה במיוחד בענפי החקלאות. אך לאגף מגיעות גם תלונות על עובדי חקלאות שלא קיבלו אמצעי הגנה מפני ריסוס. "טוענים נגדנו שהאנשים האלה באו לעבוד בכל מקרה, ואם ייתנו להם שעות מנוחה הם יילכו לעבוד במקום אחר. אולי זה נכון, אבל חייבים לתת להם לפי חוק. בדרך כלל כשמגיעים אלינו, אז מגיעה קבוצה, למשל קבוצה של עובדים תאילנדים. יש בעיה של שפה. מצאנו עו"ד דובר תאילנדית".
התקציב שלך משקף את ההכרה של המדינה בזכות הגישה לערכאות. האם הוא ראוי?
"בהשוואה למדינות מערביות הסיוע שלנו נמצא במקום טוב. המתכונת שבה הדברים נעשים אצלנו היא יחסית יעילה וטובה. עם זאת, אני לא חושב שיש מספיק סיוע משפטי. השאיפה שלנו היא שכל אדם שצריך סיוע משפטי ולא יכול לשכור עו"ד יקבל סיוע מאתנו בלי לפגוע באיכות השירות המשפטי".
הגידול בפניות אליכם בוודאי עולה על הגידול בתקציב.
"יש לזה פתרונות. במערכת הפנימית אנחנו פשוט מתייעלים. למשל, אנחנו עובדים עם מחלקות מקצועיות - מעמד אישי, ביטוח לאומי וכדומה - ואז גם היעילות וגם יכולת התשובה הטובה מבחינה מקצועית משתפרים".
כדי לקבל ייצוג, על הפונה להוכיח עמידה במבחני הזכאות הכלכלית. אנשי האגף יעריכו את פנייתו ויבדקו מה הסיכוי המשפטי ואיזה סוג הליך מתאים לפונה.
מבחני הסף הכלכליים לקבלת סיוע לא השתנו כדי להתמודד עם המצוקה הגוברת?
"המבחנים לא השתנו הרבה מאוד זמן. היה ניסיון בחקיקה להפחית עוד את סף הזכאות לסיוע וזה לא עבר. סף הזכאות אינו גבוה כיום, הוא אפילו נמוך. בגדול כיום הסף הוא של 5,500 שקלים למשפחה בת שלוש נפשות. בוחנים גם אם למשפחה יש רכוש בר-מימוש, לא כולל דירת מגורים. למשל, אם למישהו יש הכנסה של 4,000 שקל אבל רכב בשווי 40 אלף שקל, הוא לא יהיה זכאי לסיוע משפטי. בייצוג מול ביטוח לאומי אין מבחן כלכלי בכלל. כך גם בהליכים בעניין אשפוז כפוי וכן לנפגעי ונפגעות סחר בבני אדם. אלה שלוש קבוצות שמקבלות סיוע ללא מבחן כלכלי".
עורכי דין במיקור חוץ
באגף לסיוע משפטי כ-215 עובדים שמפנים את רוב העבודה ליותר מ-1,000 עורכי דין במיקור חוץ שעוסקים בייצוג הפונים. עובדי האגף מקבלים את ההחלטה אם פונה זכאי לייצוג ומפקחים על הייצוג שנעשה על ידי עורכי הדין החיצוניים. לאגף חמישה מחוזות ועוד כ-60 נקודות קבלת קהל, רובן בלשכות הרווחה.
"יש הרבה מאוד מקרים כיום שאנשים אינם מיוצגים, ולפחות בחלק מהמקרים היו צריכים לקבל סיוע משפטי", מודה גלובוס. אחת הבעיות היא היעדר מנגנון הפניה מסודר.
בכל זאת, לעתים השופטים מפנים את המתדיינים הבלתי מיוצגים לאגף: "יש מקרים רבים שבהם אנשים מגיעים דרך הפניה של שופטים. לפעמים אומרים באולם ולפעמים זה נשלח בהחלטה של שופט. אין לבית המשפט סמכות למנות עורך דין שקיימת בהליכים פליליים. אבל בתיקי נוער יש שיתוף פעולה כי קטין בן שמונה לא יגיע אלינו לבד, ואז בית המשפט לפעמים ממנה ייצוג בכפוף לכך שייבחן מבחן הזכאות. המודעות קיימת".
כמה אנשים אתם דוחים?
"כשליש מהפונים אלינו לא מקבלים סיוע בפועל. חלק נדחים כי הם פנו בעניין שלא בטיפולנו, חלק לא מצליחים להביא לנו את כל המסמכים או לא רוצים. אנחנו משתדלים מאוד להקל. חלק מחליטים ללכת בדרך אחרת, או מצאו דרך לשלם לעורך דין פרטי".
אתם לא בתחרות מול עמותות המעניקות סיוע משפטי?
"להפך. יש לנו שיתוף פעולה מצוין אתן. רוב הגופים האלה כמעט לא מייצגים. הם לוקחים מקרים באופן אקראי, או מעניקים סיוע לנישה מסוימת, בחלק מהמקרים הם נותנים רק ייעוץ ראשוני ומפנים אלינו. הם מוסיפים לנו עבודה. אין להם יכולת לייצג במספרים גדולים".
"יש גידול בהליכי גביית חוב, פשיטות רגל ופינוי מדירות"
מאת עידו באום
23.1.2011 / 7:03