בעתירה הוגשה נגד ממשלת ישראל, שרי החינוך, האוצר, הרווחה והתמ"ת, היועץ המשפטי לממשלה, המוסד לביטוח לאומי,וחשב המוסדות התורניים במשרד החינוך, מבקשרים הארגונים מתן צו על תנאי וצו ביניים למנוע את יישום החלטת הממשלה להמשיך ולשלם את הקצבאות לאברכים שאינם עובדים, או לא לאפשר להם ליישם את ההחלטה "כל עוד לא יוחלו באופן שוויוני על נשים, סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, בני דתות אחרות וזרמים אחרים ביהדות ויבטיחו קיום מינמלי בכבוד בתוך החלת מבחנים ותנאים שיבטיחו ויתמרצו השתלבות במעגל התעסוקה".
בעתירה נכתב כי החלטת הממשלה בנושא היא ניסיון "נואל ופסול לעקוף את קביעות בית המשפט העליון תוך רמיסתו ברגל גסה של עיקרון השיוויון ומתוך הנחה כי בהעדר צו ביניים עצם תהליך הדיון בעתירה יאפשר קביעת עובדות בשטח להמשיך בתשלום הבלתי חוקי למשך פרק זמן ניכר נוסף עד להכרעה בעתירה זו"
הבטחת הכנסה היא קצבה בסך של כ-1,000 שקל בחודש שמוענקת מאז שנות ה-80 לאברכים - תלמידי ישיבות שהם אבות לשלושה ילדים או יותר ללא מקור הכנסה מתעסוקה. ב-2010 קיבלו את הקצבה 13 אלף אברכים בעלות של כ-135 מיליון שקל.
בעתירה נכתב כי כבר בשנת 1980 נחקק חוק הבטחת הכנסה לפייו לא יהיו זכאים לגמלה לפי החוק לומדים במוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות להכשרת כהני דת, ישיבות ומוסדות תורניים. לכן, כבר בשנת 82 כשהחלה הממשלה לתקצב קצבאות לאברכים היא עשתה זאת בניגוד לחוק.
בשנת 2000 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הבטחת ההכנסה לאברכים, שהתקבלה ב-2010 במלואה. לפי ההחלטה מתן הקצבאות מפרה את חובת השיוויון ופסולה גם לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בג"ץ קבע כי הממשלה לא תוכל להמשיך לתת קצבאות כאלה מתקציב 2011. עם זאת, באוקטובר 2010 הגיש ח"כ משה גפני את הצעת חוק מלגות קיום לתלמידי כולל, כדי להחזיר את מתן הקצבאות אך היא עוררה התנגדות ציבורית. אז החליטה הממשלה להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, שהגישה את מסקנותיה בדצמבר, ומסקנותיה אושרו בהחלטת הממשלה.
לפי החלטת הממשלה אברך יהיה זכאי למלגת לימוד לתקופה של חמש שנים, כשבארבע השנים הראשונות ללימודיו בישיבה יתאפשר לו להשתלב בתעסוקה שתקבע על ידי משרד התמ"תף ואילו השנה האחרונה תהיה שנה בה יקבל מלגה מופחתת בסך 75% כדי לאפשר לו להשתלב בתעסוקה לצד לימודים חלקיים. זאת, בתנאי שיש לו שלושה ילדים קטנים, אין בבעלותו דירה או קרקע, או עסק, או רכב והם אינם משתמשים ברכב או מקבלים קצבה כלשהי מהמדינה או מהמוסד לביטוח לאומי ולא מקבלים שכר או מלגה גבוהים מ-1,200 שקל.
לפי ההחלטה, קבוצה מצומצמת של אברכים תוכל להמשיך את לימודיהם ולקבל מלגת קיום מופחתות ללא הגבלת זמן בתנאי נוספים כמו הכנסה נמוכה מ-900 שקלים. בהחלטה נקבע כי סכום הקבצה המרבי בתקופה הראשונה יהיה 1,040 שקל בחודש.
בשל הטענות לאפליה מהתאחדות הסטודנטים הוחלט כם להקצות 50 מיליון שקל לתקציב ההשכלה הגבוהה לטובת הגדלת קרן הסיוע לסטודנטים משנת 2011.
"הממשלה נכשלה כישלון חרוץ במבחן האתי והחוקי ולכן אנחנו עותרים לבג"צ, שיאלץ לומר למדינה פעם אחת נוספת את דעתו על הקומבינה שעשתה על חשבונו של הציבור. הסדר האברכים פסול ומפלה, ולכן נמשיך להיאבק בו הן במישור הציבורי והן במישור המשפטי ", אמר על הגשת הבג"ץ יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי.
מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב אמר: "חבל שהממשלה אינה מסוגלת ליישם עקרון כה בסיסי ופשוט כמו 'שוויון', גם לאחר שמדיניותה נפסלת על ידי בית המשפט העליון. במקום לגבש מדיניות המתיישבת עם ערכי היסוד של הדמוקרטיה, מאלצת הממשלה את הציבור לשוב ולפנות לבתי המשפט לקבלת סעד תוך פגיעה באמון הציבור בשלטון".
הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית אמר בתגובה: "החלטת הממשלה להמשיך בתשלום קצבאות האברכים היא פשיטת רגל מצפונית, חברתית, שלטונית וכלכלית. ממשלת ישראל ועסקני הציבור החרדי לוכדים אלפי משפחות במלכודות עוני, תוך פגיעה ממשית בחוסנה הכלכלי והחברתי של ישראל ותוך אפליה קשה של ציבור מקבלי הבטחת ההכנסה הכללית, האמהות החד הוריות והסטודנטים. אנו תקווה כי בג"ץ ימתח קו אדום בפני המשך האפליה ויאותת לממשלה ולעסקני המפלגות החרדיות כי החגיגה הזו על חשבון הציבור הגיעה לסופה".
התאחדות הסטודנטים וגופים חברתיים עתרו לבג"ץ: לעצור את תשלום קצבאות האברכים
ליאור דטל
23.1.2011 / 10:57