"ההודעה האחרונה של נובל אנרג'י ושותפיה על כמות הגז הטבעי שנמצא במבנה "לוויתן" במים העמוקים לחופי ישראל, מכניסה במפתיע את המדינה לתוך קבוצת שחקניות האנרגיה הגדולות בעולם", כתבו בסוף השבוע ניקולס מיטסוס (Nicholas Mitsos) ומיכאל ג'י. אקונומידס (Michael J. Economides) ממגזין האנרגיה אנרג'י טריביון (Energy Tribune), בכתבה שהוקדשה לשוק הגז הטבעי המתפתח בישראל.
דווקא בשבוע בו הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על אימוץ מסקנות וועדת ששינסקי במלואן, כותבים במגזין כי "כמות הגז הטבעי ב"תמר" ו"לוויתן" יחד היא 25 TCF (טריליון רגל מעוקב). הערכה סבירה של המכון הגיאולוגי האמריקאי היא כי קיימות עתודות הגז ימיות בישראל של כ-50 TCF, שישתוו לעתודות הגז המוכחות של מצריים ולוב וידרגו את המדינה כאחת מ-25 המדינות המובילות בעולם בעתודות הגז הטבעי".
במגזין טוענים כי עתודות הגז הטבעי הישראליות גבוהות ממה שהמדינה יכולה לצרוך, וכי גם אם ישראל תמיר בעתיד את כל ייצור החשמל שלה לגז טבעי, היא תשתמש בפחות מ-0.5 TCF בשנה. במידה וישראל תהפוך גם את כלי הרכב במדינה למשתמשים בגז טבעי דחוס, עדיין יישאר לה 1 TCF לייצוא, ככל הנראה לאירופה.
כיום מייבאת מערב אירופה 10 TCF בשנה, ובעשרים השנים הבאות תגדל כמות זו ב-50%. כ-85% מכמות זו מיובאת על ידי צינור ו-15% על ידי גז נוזלי (LNG). על כן, "1 TCF שתייצא ישראל ייקלטו בקלות במדינה, ויכניס לישראל ולשותפיה רווח נקי של לפחות 6 מיליארד שקל בשנה, במונחי מחירי השוק היום - שיכולים לכסות 7% מתקציב המדינה בשנה" נכתב במגזין.
רויטרס: ישראל ויוון במגעים להעברת גז טבעי מחופי ישראל לאירופה
"יוון נמצאת במגעים ראשוניים עם ישראל בנוגע לשיתוף פעולה על הובלת גז טבעי מחופי ישראל לשווקים באירופה", אמר שר ההשקעות של יוון חאריס פמבוקיס. לדבריו, הוא דן בריעיון בביקורו לישראל בשבוע שעבר, לבניית קשרים בין שתי המדינות, לאחר ביקור שובר-קרח באתונה של רה"מ בנימין נתניהו בשנה שעברה.
"הישראלים מצאו כמויות גדולות של גז בים התיכון. אנחנו מנסים לראות כיצד יוון תוכל לשמש כמרכז להובלה ושירותים, מאחר שהיא נמצאת על הנתיב הטבעי לבלקנים ולאירופה", אמר בריאיון. פמבוקיס הדגיש כי המגעים היו לגישוש בלבד על העברת הגז משדה לוויתן, תגלית שהוכרזה בחודש שעבר.
היחסים בין ישראל ליוון נחשבו צוננים במשך תקופה ארוכה בשל תמיכתה של יוון בפלסטינים וקשריה הקרובים עם מדינות ערב. אולם הם התחממו, בין היתר בשל התקררות היחסים בין ישראל ושותפתה האסטרטגית טורקיה, יריבתה ההיסטורית של יוון.
ישראל, לפי דיווחים, כבר במשא ומתן לשיתוף פעולה להפקת גז טבעי נוזלי עם קפריסין, בעלת ברית של יוון. קפריסין הכעיסה את הטורקים לאחר שפתחה בחיפושים אחר גז במים טריטוריאליים שנמצאים בינה לבין ישראל.
פמבוקיס אמר כי הוא מינה מתאם בין יוון לישראל והחל לחפש משקיעים אסטרטגיים מסין, קטאר וצרפת. יוון זקוקה למשקיעים זרים לעידוד כלכלה, שנפלה ביותר מ-4% ב-2010. היא מיישמת צעדי צנע דרקוניים בעקבות קבלת חילוץ מהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, לאחר שכמעט נקלעה לפשיטת רגל. ההשקעות הזרות הישירות בה צנחו מ-6.9 מילאירד יורו ב-2006 ל-4.5 מיליארד יורו ב-2009. היא מדורגת 83 מתוך 133 מדינות בעולם בדירוג התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי.