>> 3.5 מיליארד שקל - זהו הסכום שבו "קנתה" הממשלה בעשור האחרון את הסכמתן של הרשויות המקומיות לרפורמה בתאגידי המים והביוב. במסגרת הרפורמה ויתרו הרשויות על מחלקות המים והביוב העירוניות, ומשקי המים והביוב העירוניים הועברו לטיפול תאגידים עצמאיים נפרדים.
משקים אלה היו במשך עשרות שנים מקור הכנסה חשוב עבור הרשויות המקומיות - בזכות הפער שבין המחיר שבו רכשו מים מחברת מקורות, למחיר שגבו מתושביהן. ואולם הרווח שגרפו לא הושב במלואו להשקעות נדרשות בתשתיות המים והביוב העירוניות, ואלה קרסו או שסבלו מבלאי מואץ, איכות מים ירודה ומפחת מים גבוה (דלף).
כדי לתמרץ את העיריות להשלים את התהליך להעברת הניהול לתאגידים, הבטיחה להן הממשלה שתי הטבות עיקריות: הכרה ב-40% מערך הנכסים שהועברו לתאגיד כהלוואת בעלים מטעם העירייה - זאת למרות תת-ההשקעה בתשתיות מצדן במשך שנים. הלוואה זו נפרשה למשך 15 שנה, אך הוחזרה במרבית המקרים בתוך שנה לאחר שהתאגיד נטל הלוואה בנקאית לכיסויה.
בנוסף, החל ב-2008 הונהג "מענק תיאגוד", שניתן בחלקים שווים לעירייה ולתאגיד. מענק זה נקבע לפי חישוב של 400 שקל לתושב, ופחת בהדרגה עד הקיץ שעבר - אז נעצר על 170 שקל לתושב.
מהנתונים המסכמים את סיוע המדינה עולה כי עד כה חויבו 50 תאגידי המים והביוב בנטילת הלוואת בעלים בסך כולל של 2.94 מיליארד שקל. סך חלקן של הרשויות המקומיות במענקי התיאגוד שחולקו עד כה נאמד ב-585 מיליון שקל. כלומר, סך הסיוע הממשלתי שניתן לעיריות מסתכם ב-3.53 מיליארד שקל.
העיריות רוצות חזרה את המים
את דירוג הערים המתוגמלות מובילה עיריית תל אביב-יפו. עבור הקמת תאגיד מי אביבים אשתקד קיבלה העירייה 275 מיליון שקל - מהם 57 מיליון שקל במענק ממשלתי. אחריה מדורגת חיפה, שעבור הקמת תאגיד מי כרמל זכתה לתגמול של 206 מיליון שקל.
בנוסף, זכו בתגמול גדול העיריות באר שבע (151 מיליון שקל) וראשון לציון (152 מיליון שקל) - שאף שהקימה את תאגיד המים שלה בעבר, בכל זאת זכתה למענק תיאגוד בסך 26 מיליון שקל. בנוסף על המענקים והלוואת הבעלים הקצתה הממשלה תוכנית בהיקף של 400 מיליון שקל לתמיכה בתאגידי מים וביוב חלשים. כמו כן, חויבו התאגידים בהשאלת עובדי עירייה ובשכירת שירותי גבייה עירוניים.
חלוקת מענקים זו, שנעשתה באופן מיידי וללא פרישה למשך שנים, מעוררת כיום ביקורת לאור קריאות השלטון המקומי לבטל את משטר תיאגוד מחלקות המים והביוב, ולהחזיר את המצב לקדמותו. במקרה שהמצב אכן יוחזר לקדמותו, קלושים הסיכויים להשבת כספים אלה שהוזרמו לעיריות.
ב-2001 אושר חוק תאגידי מים וביוב, שתכליתו להפריד בין פעילות משקי המים והביוב לבין ההשקעות העירוניות - וליצור תאגיד עצמאי שידאג להחזיר את הכספים הנגבים בגין המים והביוב להשקעות בתשתיות המים והביוב המוזנחות. הרשויות מצדן התקשו להיפרד ממקור ההכנסה הפורה, ועיכבו במשך כעשור את מהלכי התיאגוד. לאחר שזה כמעט הושלם (94% מתושבי ישראל יקבלו עד סוף השנה שירות מהתאגידים), החלו באחרונה במרכז השלטון המקומי בקמפיין ציבורי לביטול התיאגוד, ולהחזרת השליטה במשקי המים והביוב לעיריות.
המדינה קנתה את הסכמת העיריות להקמת תאגידי המים ב-3.5 מיליארד ש'
מאת אבי בר-אלי
24.1.2011 / 6:48