>> השקעה באג"ח קונצרניות נחשבת לבטוחה יותר מהשקעה במניות. הסיבה העיקרית לכך היא שבאג"ח ניתנת התחייבות לתזרים ריביות ולתשלום קרן במועדים קבועים וידועים מראש. פירוט ההתחייבות הזו נקרא "לוח סילוקין".
אי עמידה של החברה בהתחייבויותיה עשויה להותיר את המשקיע ללא התמורה שלה ציפה כשרכש את האג"ח. המענה לבעיה זו הוא השקעה באג"ח איכותיות בפיזור רחב.
על רקע זה השיקה הבורסה מדדי סל לאג"ח הגדולות והסחירות בבורסה - תל בונד 20, תל בונד 40 ותל בונד 60. במקביל הושקו תעודות סל המחקות את המדדים האלה.
התעודות צברו פופולריות, וכמו כל שוק האג"ח הקונצרניות, הניבו תשואות גבוהות למשקיעים בשנתיים האחרונות. אלא שלמנגנון המדדים יש כמה חסרונות בולטים שכדאי לתת עליהם את הדעת, במיוחד על רקע התשואות הנמוכות כיום ומיצוי הפוטנציאל לרווחי הון באפיק האג"ח.
השקעה בתעודת סל אינה השקעה באג"ח. מדובר בהשקעה במדד עצמו, התלויה ברווחי הון - ללא לוח סילוקין. כדי להמחיש את ההבדלים יש להשוות את תעודת הסל תל בונד 40 לאג"ח גלובל פייננס 8 ד'.
מדובר באג"ח של חברה ייעודית שהנכסים המגבים אותן הם כ-42 אג"ח ישראליות לא סחירות בדירוג ממוצע של a+. זאת, אף שדירוג האג"ח עצמה הוא bb3 בלבד, מסיבות שיובהרו בהמשך.
התשואה של גלובל 8 ד' היא כ-4.4%, במח"מ של 2.9 שנים. לעומת זאת, התשואה בתל בונד 40, לאחר ניכוי דמי הניהול של התעודה, היא כמחצית מתשואה זו, אף שהמח"מ ארוך יותר - 4.8 שנים לערך. ואולם היתרון המובהק של גלובל 8 ד' טמון בכך שכל תזרים המתקבל מהאג"ח שמגבות את גלובל 8 ד' מועבר באופן ישיר למחזיקי האג"ח במנגנון שנקרא "pass through".
בעבר, הנכסים המגבים כללו גם אג"ח של אפריקה ושל צים, שעברו הסדר נושים. בעקבות ההסדר הופרדו אג"ח אלה, והן מוחזקות באופן נפרד, כך שכיום אג"ח גלובל אינה כוללת אותן.
הדירוג הנמוך של גלובל 8 ד' נובע מנוכחות העבר של האג"ח האלה וחוסר התאמת המתודולוגיה של מידרוג לאירוע כזה. ואולם להערכתי הסיכון המשתקף בהשקעה אינו שונה מהסיכון באג"ח המרכיבות אותה כיום - a+.
בעוד משקיעי גלובל נהנו מההתאוששות באג"ח של צים ושל אפריקה ומשותפות ומעורבות פעילה של מנהלי גלובל בהסדרים, משקיעי תל בונד 40 נאלצו להיפרד מאג"ח אלה בשער הנמוך מ-30 אגורות. כך, בעוד חבילת ההסדר שהגיעה מאפריקה שווה כיום כ-105 נקודות ומוחזקת על ידי משקיעי גלובל הוותיקים בנפרד, מנהלי תעודות התל בונד היו מחויבים למכור את האג"ח של אפריקה בשל הוצאתן מהמדד עקב ירידת דירוג.
היציאה בוצעה, בעת ובעונה אחת, על ידי כל מנהלי התעודות, בהיקפים גדולים ובתאריכים ידועים מראש. מכיוון שירידות הדירוג מגיעות תמיד בפיגור ולאחר הידרדרות במחירי האג"ח, כל שינוי במדדים בשל ירידת דירוג יגרום לנזק כלכלי למשקיעים בתעודה, ופוטנציאל רווח משמעותי למשקיעים המתוחכמים הממתינים למחירי הזדמנות.
בעיה נוספת במנגנון התל בונד היא שהמח"מ של תעודת הסל כמעט תמיד יישאר בטווח של כחמש שנים. המנגנון קובע שכל נייר המתקרב לפדיון חלקי יוצא מהמדד ומוחלף בנייר לטווח ארוך יותר. כך לא נגרמת ירידה במח"מ ובעקבותיה הפחת בסיכון למשקיעים.
ולבסוף, יתרון גדול בהשקעה באג"ח גלובל הוא שבסביבת הריבית העולה שצפויה בשנים הקרובות, ההשקעה מחדש של התקבולים תאפשר השקעה בריביות גבוהות מאלה שניתן להשיג כיום. זאת בעוד שבהשקעה בתל בונד, אין דרך לדעת מהי התשואה ואילו ניירות יהיו חלק מהמדדים בעתיד.
-
הכותב הוא משנה למנכ"ל אמבן, אין באמור משום המלצה לקנות או למכור ניירות ערך מכל סוג שהוא
השקעה מפוזרת באג"ח - לא רק בתל בונד
רוני פילו
24.1.2011 / 6:48