חרדים מעטים בוחרים ללמוד הנדסה, והקשיים שעומדים בפניהם ברורים ואובייקטיביים. ואולם, ביקור במכון לב, השלוחה לגברים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, מציג תמונת מצב אופטימית. תלמידים במכון, חרדים שמעולם לא למדו מתמטיקה, מחשבים או אנגלית, מבינים כיום שכדי להיחלץ ממעגל העוני עליהם להתחבר להיי-טק הישראלי - ומקצועות ההנדסה הן דרך מצוינת לכך.
בקרוב יחלו בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה לפרסם מודעות בעיתונים חרדיים עם תלושי משכורת של מהנדסים בוגרי המכון - שבהם מופיעים סכומים של יותר מ-10,000 שקל. מטרת המודעות היא למשוך חרדים ללימודי הנדסה ולגרום להם להבין שהדלות והעוני שבהם הם נמצאים אינם גזירת גורל. אפשר גם אחרת.
זו גם הדעה של פרופ' יעקב פרידמן, ראש רשות המחקר במכון לב. פרידמן מוכיח שאמונה דתית ועיסוק בהנדסה ובמדע לא באים זה על חשבון זה. הוא נולד ברוסיה וסיים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה. ב-1971 עלה לישראל, השלים השכלה תורנית בכפר חב"ד ובגיל 24 החל לעבוד על הדוקטורט שלו. את הפוסט-דוקטורט עשה בלוס אנג'לס. היו לו הצעות להישאר בחו"ל אבל הוא בחר לחזור לישראל. ב-1987 הגיע למכון, ומאז שימש רקטור, וכיום הוא מרכז את כל הפעילות המחקרית במכון לב. זו לא ממומנת על ידי הממשלה, מכיוון שבית הספר הגבוה לטכנולוגיה מוגדר כמכללה ולא כאוניברסיטה.
פרידמן מודה ביושר שבמגזר החרדי הישראלי אין מייחסים חשיבות לחינוך. "חושבים שזה בזבוז, וזו כמובן טעות גדולה. לא מבינים מה מטרת ההשכלה הגבוהה. אבל זה משתנה בעשור האחרון". פרידמן מאמין שלמרות חוסר הידע במקצועות הליבה, העובדה שהחרדים עוסקים כל ימי חייהם בלימוד גמרא מסייעת להם ומפתחת אצלם כישורי למידה - שיכולים לאפשר להם להשתלב בסופו של דבר בהיי-טק הישראלי.
הסיפור הבא שלו מדגים זאת: "בתפקידי הקודם, כשהייתי רקטור של מכון לב, אורגן מפגש של מוסדות להשכלה גבוהה עם חברות היי-טק כדי לדון בשאלה איך להכין תלמידים לעבודה בתעשייה. אחד המנהלים בטאואר אמר כי הוא מוכן לגייס רק אנשים עם תואר שלישי, אבל זה יכול להיות גם תואר שלישי בפילוסופיה.
"בחדר התחילו לצחוק, אבל הוא הסביר: 'אם מגיע אלי בוגר טכניון בהנדסת אלקטרוניקה, הוא יצטרך לשבת אצלי בחברה חצי שנה עד שנה כדי להגיע לרמה של שאר המהנדסים. לכן מה שאני צריך ממוסדות להשכלה גבוהה הוא שמי שמגיע אלי יוכל ללמוד לבד, שהוא יוכל לנתח ולהשליך ממקרה למקרה, וכן שהוא יידע לעבוד בצוות. אני מניח שמי שלמד פילוסופיה לתואר שלישי יודע ללמוד, להביע את עצמו ולעבוד בצוות. מבחינתי, אם יש לו את כל התכונות האלה - הוא מוכן, ואף שההכשרה המקצועית תיקח יותר זמן הוא יתאים לי".
פרידמן אומר שהוא מאמין בגישה הזאת. לכן, לדבריו, החרדים המגיעים מסוגלים ליהפך למהנדסי היי-טק שיכולים להשתלב בתעשייה, אף שלא למדו הנדסה. "מהנדס טוב הוא אדם שיודע להתמודד עם ניתוח מידע, לבנות מודלים מופשטים, לעשות השלכות ולהביע את עצמו", מסביר פרידמן. "את רוב הדברים האלה מקבלים בחינוך החרדי בישיבה טובה, שם מנתחים טקסטים כל יום. לא פלא שהסטודנטים החרדים מצטיינים בלימודי משפטים. אני חושב שאותו דבר יקרה גם במקצועות ההנדסה".
פרידמן סבור שמה שבכל זאת חסר לסטודנטים החרדים שמגיעים למכון לב הוא ידיעה מספקת באנגלית ובמתמטיקה. "אנגלית היא שפה חיונית בתחום ההיי-טק, וכך גם המתמטיקה. במשפטים אין צורך בשני המקצועות האלה ברמה גבוהה, אבל אני מאמין שבתוך שנה אפשר לגשר על הפער הזה. זה בעצם מה שאנחנו עושים במכון במכינה הקדם-אקדמית".
לדברי פרידמן, לא קל ללמד את הסטודנטים החרדים בשנה אחת חומר מקצועי במתמטיקה ואנגלית שנלמד במשך 12 שנים אצל בוגר חילוני. החרדים, לטענתו, גם שונים באופן הלימוד שלהם. הם רוצים להבין, וזה מאט את הקצב. "אי אפשר סתם לומר לסטודנטים חרדים לשנן כלל מתמטי מסוים. הם בנויים לנתח מידע. אתה יכול לומר להם שמכפלה של שני מספרים שליליים תוביל לתוצאה חיובית, אבל הם ירצו להבין למה ולקבל דוגמאות שממחישות את זה".
פרידמן אומר שבינתיים התוצאות של המכינה הקדם-אקדמית של המכללה טובות, אבל לא מספיק. כיום המכון מנסה לבנות תוכנית שתגרום ליותר בוגרים חרדים לעבור בסיומה ללימודי ההנדסה.
"אנחנו חושבים איך ללמד מתמטיקה ואנגלית בדרך של גמרא", הוא מוסיף. "החינוך החרדי שונה מהחילוני. הוא קודם כל מתמקד בללמד להיות בן אדם שיודע לחיות בחברה. לדעת לעמוד מול פיתויים. הרבה יותר חשוב שבחור חרדי יידע לקבל החלטות נבונות בחיים מאשר לפתור תרגילים בחשבון. לומדים חשבון בסיסי כי זה חלק מהגמרא, אבל לא מעבר לכך. הלימוד הוא תורני מובהק, שמיועד לבנות את האישיות הרוחנית של האדם".
מדוע זה סותר ללמוד במקביל גם אנגלית ומתמטיקה?
"אין בעיה מיוחדת עם אנגלית ומתמטיקה. באופן היסטורי, ההשכלה גרמה להתפרקות מערכים תורניים ומאז נוצרה לה התנגדות גדולה. יש עדיין שרידים להתנגדות הזאת. זה בעצם מה שמונע מהרבנים לומר כן בקול חזק ולעודד חרדים ללמוד באקדמיה. פעם אם מישהו היה הולך לאוניברסיטה, היית יכול לחתום שהוא יחזור חילוני. כיום יש פרופסורים ודוקטורים דתיים וחרדים. זה תהליך של שינוי".
הפחד הגדול הוא לאבד את העילויים
לאחר חודש וחצי במכינה הקדם-אקדמית התלמידים עוברים מבחנים, ורק המצטיינים נשארים במכון. בסוף השנה מציג להם ראש המחלקה את מקצועות ההנדסה השונים, והם בוחרים מקצוע ומשתלבים עם סטודנטים חובשי כיפה סרוגה שאינם סובלים ממחסור בידע במקצועות הליבה.
מדוע חל הגידול במספר החרדים שבוחרים במקצועות ההנדסה? פרידמן סבור שזה נובע מכך שלאט לאט אוזלים מקורות מימון שפעם היו זמינים לחרדים, והולכת ומחלחלת ההכרה בקרב שעוני אינו כורח המציאות.
"אין ספק שהמגזר החרדי עני", אומר פרידמן. "הדור הקודם של החרדים קיבל לא מעט תמיכה בגלל השואה. במקרים רבים חרדים עבדו במקצועות תורניים שכיום יש להם פחות ביקוש, כמו משגיחי כשרות ויוצרי מזוזות. נותרו מקצועות פשוטים שלומדים במרכז החרדי להכשרה מקצועית, כמו חשמלאי, אינסטלטור ואיש מיזוג אוויר. לחבר'ה המוכשרים יותר מבין החרדים נוצרה בעיה - לא היה להם מה ללמוד. חוק טל, שאיפשר לבני 23 חרדים להצטרף ללימודים אקדמיים גם ללא שירות צבאי, ומוסדות כמו מכון לב, נתנו לכך מענה".
פרידמן אינו צופה שחרדים ילמדו הנדסה באוניברסיטאות הישראליות אלא רק במוסדות לחרדים. אין היום מקומות רבים כאלה מלבד מכון לב. לטכניון יש פעילות המשלבת עשרות חרדים בלימודי הנדסה, אוניברסיטת בר אילן מיועדת בעיקר לדתיים לאומיים והשנה נפתח במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון מסלול הנדסה הנמשך חמש שנים ולומדים בו 35 חרדים. את המסלול אישרו רבנים ומממן אותו איתן ורטהיימר.
"אני לא רואה את החרדים לומדים באוניברסיטאות. אני לא רואה אותם לומדים בלימודים מעורבים של נשים וגברים. אני גם לא חושב שזה צריך לקרות. איך בדיוק תשכנע נשים חילוניות שצריך להתחשב בחרדים? במכון לב אנחנו מקיימים לימודים נפרדים לנשים ולגברים בבני ברק ובירושלים. יש לנו תוכנית לימוד לנשים אולטרה-חרדיות במכון לוסטיג ברמת גן".
פרידמן מעריך כי 30%-40% מהמגזר החרדי בגיל הרלוונטי יכולים ללמוד הנדסה, בעוד כיום רק 3%-4% מהחרדים עושים זאת. "השערים נפתחים כעת. לפני עשר שנים לא היתה דרך ללמוד. היה מחסום של הבגרות וחוק טל טיפל בכך".
מה המדינה יכולה לעשות כדי לעודד בתי ספר כמו מכון לב להוציא יותר בוגרים חרדים?
"בוגר ישיבה שמגיע ללימודים אקדמיים צריך עזרה כדי שיוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו. כשהוא מגיע אלינו הוא כבר נשוי עם ילדים. הוא צריך עזרה בקיום".
מדוע אנו לא שומעים מחברי כנסת מהמפלגות החרדיות קול ברור הקורא לחרדים ללמוד באקדמיה ולהשתלב בהיי-טק או במקצועות חופשיים אחרים?
"חברי כנסת מהמפלגות החרדיות לא יעשו את זה, מכיוון שאם הם ייצאו עם הכרזות כאלה הם יוחרמו על ידי הרבנים בטענה שהם פוגעים בבחורי הישיבות. הם יאבדו קולות. הדברים נאמרים בשקט. הרבנים מבינים שצריך לשנות את המצב. כל מי שגומר ישיבה ורוצה ללמוד לימודים אקדמיים כדי להתקדם מקצועית מקבל את ברכת הרב. הרבנים מבינים שאם לא יובילו את החרדים ללימודים אקדמיים, המשפחות ייהרסו בגלל קשיי פרנסה.
"צריך גם להבין שיש לנו חלון הזדמנויות מוגבל של חרדי שגומר ישיבה בגיל 23-24 לכל היותר. בגיל 28 אתה לא יכול להגיע למכון לב ולהתחיל ללמוד. בגיל הזה אתה כבר נשוי עם ארבעה ילדים. גם הראש כבר לא עובד אותו דבר כמו הצעירים. השינוי מגיע מלמטה, מהחרדים עצמם. כל מהנדס חרדי שעובד לאחר מכון לב בהיי-טק ומביא משכורת יפה ורכב חברה - אחרים רואים אותו ומחקים אותו. כשרואים מהנדס חרדי שקונה דירה בלי עזרה מההורים מבינים את המשמעות של פרנסה טובה".
האם הרבנים לא מעדיפים שתלמיד חרדי ילמד תורה מאשר ילמד הנדסה?
"תלוי באיזה גיל. כשמדובר בבחור חרדי לאחר הכולל, נשוי ועם ילדים ובן 21 - לרבנים קל לשחרר את החבל. לפני כן, לבני 19, קצת יותר קשה.
"הפחד הגדול שלהם הוא לאבד את העילויים. לכן כל בחור ישיבה צריך לקבל ברכה מהרב. הוא מבין שאם לא מדובר באמת בעילוי, שיהיה רב מפורסם, עדיף שאותו בחור חרדי ילמד באקדמיה ותהיה לו פרנסה טובה. בשכונה החרדית קרית ספר דוגלים בלימודי תורה בלבד, המאפשרים משכורת של 1,000 שקל. הם אלופים בלהצטמצם. אבל החברה החרדית מבינה שאי אפשר להמשיך בדרך הזאת".
בהיי-טק הישראלי עובדים המון שעות ביום, במיוחד אם רוצים להתבלט. איך אדם חרדי שרוצה לשלב תורה ומשפחה יכול להתבטא בתרבות הארגונית התובענית שאופיינית חברות היי-טק רבות?
"זה נכון שיש חבר'ה חרדיים שיצאו להיי-טק ונסחפו פנימה על כל המשתמע מכך, ואז איבדו את המשפחות. האתגר מבחינת החרדים שיוצאים לעבודה בהיי-טק הוא לשלב את הכל. אני חושב שאפשר לעמוד בכך. אתה לא חייב לעבוד בהיי-טק עד שמונה-תשע בערב. אז אולי מהנדס חרדי לא יהיה הכוכב הגדול של החברה. אבל זה אפשרי.
"גם אני משתדל בעבודתי לא לגמור את היום בלי לקרוא דף גמרא. בין מחקר אחד לשני מוציאים את הספר וקצת לומדים. אין לי טלוויזיה. אני לא רואה סרטים. אז יש לי זמן. צריך לזכור שהחבר'ה החרדיים לא קופצניים כמו החילוניים. הם לא מחליפים מקומות עבודה. המושג קריירה לא קיים עבורם. הם צמודים למקום עבודה ומאוד נאמנים לו".
שלושה קמפוסים ו-4,000 תלמידים
בית ספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, המנוהל על ידי פרופ' נח דנא פיקרד, הוקם ב-1969, והוא המוסד היחיד בישראל שמעניק תואר הנדסה מוכר מטעם המל"ג ושלומדים בו בעיקר דתיים לאומיים, אך גם חרדים. כיום הוא כולל שלושה קמפוסים ומונה 3,500 סטודנטים לתואר הראשון והשני. 500 תלמידים נוספים לומדים בו במסגרת מכינה. אף שהמל"ג לא מממן בו פעילות מחקרית, מתקיימת במכון לב פעילות מחקר ענפה יחסית בעשרה מרכזי מחקר, בהם אנרגיה סולארית ומיקרו-אופטיקה.
הקמפוס המרכזי הוא מכון לב בירושלים, המיועד לגברים חרדים. הקמפוס השני, מכון טל בירושלים, מיועד לנשים בשילוב לימודי מדרשה תורנית. הקמפוס השלישי, מכון לוסטיג שנמצא ברמת גן, מיועד לנשים חרדיות ומתבצע בשילוב סמינר בית יעקב.
בית הספר מעניק תואר בהנדסה ובמדעים מדויקים וניתן ללמוד בו גם לימודי תעודה ומכינה קדם-אקדמית. בנוסף בית הספר מעניק תואר שני בהנדסת מערכות מתוקשבות ומינהל עסקים בהתמחויות של ניהול טכנולוגיות ויזמות, ניהול מערכות מידע, מימון וניהול פיננסי וניהול כללי ומשאבי אנוש.
החרדים מהדור החדש רוצים ללמוד באקדמיה, להיות מהנדסי היי-טק ולקבל רכב חברה
מאת גיא גרימלנד
24.1.2011 / 6:48