סקר: כמחצית מהצרכנים לא קוראים את תוויות המזון על האריזות

הגורמים העיקריים שמשפיעים על הלקוח טרם קניית מוצר מזון, ואותם הוא בודק, הם המחיר ותאריך התפוגה או הטריות של המוצר. קריטריון הערכים התזונתיים כגורם מכריע בבחירת המוצר נוגע רק לכ-10% מהציבור - כך עולה מסקר שערכו המועצה לצרכנות והאגודה לבריאות הציבור באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה.



החוק מחייב את יצרני המזון להציג תווית הכוללת את טבלת הסימון התזונתי על המוצר אך מתברר כי 40% מהציבור כלל לא טורח לקרוא אותה. עם זאת, הנשים מעט יותר אחראיות בשאלה מה הן מכניסות לפה - 50% מקפידות על קריאת התווית לעומת 29% מהגברים. גם המבוגרים טורחים לעיין בתווית טרם הקניה יותר מהצעירים.



כשנשאלו הנסקרים שטענו כי אינם מעיינים בתווית המזון לסיבה לכך טענו מרביתם (71%) כי הנושא פשוט לא מעניין אותם ומקצתם אמרו כי הם לא מבינים את הטבלה או שאינם מאמינים בנכונותה ולכן לא טורחים לעיין בה. רק 17% טענו כי הם תמיד קוראים את התווית טרם הקניה.



למה מיועדת תווית המזון? היא אמורה להציג ללקוח נתונים של שם היצרן, מקום הייצור ואת הכמות, המשקל, התאריך האחרון לשיווק, רשימת רכיבי המזון, הסימון התזונתי והמלצות לאופן שבו יש לאחסן את המוצר. החוק דורש מהיצרנים לסמן את רשימת הרכיבים לפי סדר הימצאותם ברשימה בה הרכיב הראשון נמצא בכמות הגדולה ביותר, ואחריו, בסדר יורד מופיעים שאר הרכיבים. הסדר היורד בו מופיעים הרכיבים מגלה מהו הרכיב העיקרי במוצר והאם יש התאמה בין שם המוצר לרכיבים שיש בו. או במילים אחרות: לדעת בדיוק מה אנחנו קונים.



עוד עולה מהסקר כי 32% חושבים כי המרכיב החשוב ביותר שיש לשים לב אליו בטבלת הסימון התזונתי הוא הערך הקלורי של מוצר ו-24% קבעו כי רמת השומנים היא החשובה ביותר. לערך של הנתרן, הנחשב לאחד הגורמים למחלות לחץ דם ולב מייחסים רק 4% חשיבות.



המועצה לצרכנות והאגודה לבריאות הציבור ערכו סקר זה לקראת השקת מדריך חדש שנועד לסייע לצרכנים להבין את הכתוב על גבי תווית המזון. באתרי האינטרנט של שניהם עלה מדריך לסימון מזון העוסק בהיבטים השונים של סימון מזון על גבי אריזות המזון. המדריך מציג את ההנחיות לתזונה נבונה ומפרט את ההיבטים המשפטיים והבריאותיים של חוק סימון מזון.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג אומר כי "זכות הצרכן לקבוע מה ייכנס לפיו. זכות זו היא זכות בסיסית ומהווה חלק מן האוטונומיה של הרצון. היו מקרים בהם ניסו להטעות את הצרכן בנקודה זו ומסרו לו מידע לא נכון לגבי הרכיבים התזונתיים של מוצר כזה או אחר, או מקרים בהם ניסו פשוט למנוע מן הצרכן מידע והעמידו בפניו מצג חלקי. אבל גם כאשר המידע מובא באופן מלא ונכון כדי שהצרכן יוכל לבחור אם לצרוך את המוצר, לא בטוח שהצרכן מבין אותו, וכתוצאה מכך – לא בטוח שהוא אכן מודע לחומרים שהוא מכניס לגופו".