>> הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, עודד שריג, חשב שהגיע הזמן להגביר את התחרותיות, את השקיפות ואת הבקרה בענף הפנסיה והגמל. הסיבה: למרות רפורמת בכר, דמי הניהול ממשיכים לעלות, כניסתם של הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני מדשדשת והמעבר מתוכנית פנסיה אחת לאחרת ממשיך להיות עניין מסורבל.
לשם כך הגו באוצר תוכנית - להקים מסלקה פנסיונית שהיא מערכת מרכזית להעברת מידע ולסליקת כספים, שתפתור חלק גדול מבעיות אלה באמצעות ייעול ושכלול תהליכי העבודה ויצירת מכנה משותף טכנולוגי לכל הגופים הפועלים בתחום. האוצר חוקק חוק והוקמה חברה בבעלות הגופים המוסדיים, היועצים הפנסיוניים, הסוכנים, הבנקים וחברות הביטוח, אבל בפועל הפרויקט אינו מצליח לקרום עור וגידים.
קשה להסביר מדוע כאשר מחליטים בישראל להיטיב עם האזרח ולשפר את השירות, כמו גם, למשל, באמצעות השקעה בפרויקטים בתחום התשתיות, הפרויקטים לא מגיעים לידי מימוש. די אם נציין את פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, פרויקט הרכבת לאילת, כבישי הרוחב מחוצה ישראל, העיכוב בהקמתם של מתקני התפלה וטרפוד הקמתן של החוות הסולאריות בנגב.
לכל פרויקט קמים מתנגדים, והדרישה לשקיפות תמיד מעוררת חשש. ההיסטוריה מלמדת שתחרות מטבעה לא רק שמביאה לשיפור השירות הניתן לאזרח, אלא משכללת את הענף כולו. עם זאת, כאשר האוצר מחוקק חוקים מעין אלה הוא צריך להביא בחשבון שיהיו התנגדויות ועליו לתכנן מראש כיצד יש להתנהל בין כל הגופים המושכים בחוטים.
במקרה המסלקה, מדובר במודל ייחודי לישראל שאינו פועל במקומות אחרים בעולם, כך שאין ממי ללמוד. ניהול פרויקטים הוא תפקיד שצריך לדעת לבצע. עוד לפני שיוצאים לדרך צריך לדעת מאין יבואו התקציבים, מהם היעדים וכיצד מממשים את היעדים האלה. לכן, אין זה מספיק לקבוע יעד להפעלת המסלקה בתחילת 2011 כפי שקבע האוצר, שכן הרתיעה הטבעית של הגופים בענף מלשתף פעולה עם מי שהם מגדירים "מתחרים", היתה ידועה לאוצר ועליו היה להביא בחשבון את פוטנציאל טרפוד הפרויקט שיכול לנבוע מרתיעה זו ולתת על כך מענה.
אז מה עושים עכשיו? הנושא חשוב מכדי שניתן יהיה לאפשר לו להתמסמס. 464 מיליארד שקל - סך החיסכון הפנסיוני בישראל (2009) - הם התשתית הפיננסית של האוכלוסייה להתקיים בכבוד בעת זקנה. מאחר שהאוצר מעוניין שהגופים העוסקים בענף יממנו את הקמת ותפעול המסלקה הפנסיונית ולאור תפקידה החשוב, עליו להראות שמדובר בפרויקט שלא רק מיטיב עם הציבור, אלא גם מאפשר לחברות שבענף הפנסיה להרוויח ממנו. אם מדובר בפרויקט שרק מיטיב עם הציבור אך אינו מייצר מודל רווח לחברות, מן הדין שהאוצר יקצה לו את התקציבים הדרושים.
הכותב הוא מנכ"ל spl, המתמחה בפיתוח ובתפעול מערכות ממוחשבות לניהול קופות גמל וקרנות פנסיה
המסלקה הפנסיונית כמשל
ערן אלראי
25.1.2011 / 7:01