האם שווה לרכוש ביטוח רעידת אדמה?

>> רעידת אדמה. כך אפשר לכנות את המחקר שפירסמה השבוע המועצה הלאומית לכלכלה, במשרד ראש הממשלה. רעידת אדמה, תרתי משמע, כי המחקר עסק בנושא המוכנות הפיננסית של ישראל לרעידת אדמה ענקית - הכוונה לרעידת אדמה כמותה לא נצפתה כבר מאות שנים, ואשר עלולה להרחיב חלקים נרחבים ממדינת ישראל בו זמנית.

תוצאות המחקר היו, כצפוי, כי ישראל אינה ערוכה למגה-אירוע שכזה. מה שמטריד במיוחד היתה ההערכה של המועצה הלאומית לכלכלה כי גם חברות הביטוח אינן ערוכות למגה-אירוע שכזה. "במידה שהנזק לדירות המבוטחות באירוע רעידת אדמה יהיה גדול מ-10 מיליארד דולר", נכתב במחקר, "קיימת סבירות נמוכה לכך שלפחות חלק מחברות הביטוח עלולות להיקלע לסכנה של חדלות פירעון".



ההתבטאות הזו צריכה להיחשב לרעידת אדמה בפני עצמה. למיטב זכרוננו, זוהי הפעם הראשונה שגוף רשמי בכיר במדינת ישראל מודה בכך שחברות הביטוח אינן ערוכות לרעידות אדמה ענקיות, וכי הן עלולות לקרוס. גופים רשמיים, גם אם הם חושבים כך, לרוב נוטים לשמור את המחשבות הללו לעצמם - כדי לא לעורר מחשבות לא אחראיות בקרב הציבור בדבר הנחיצות של ביטוח רעידות אדמה. הרי אם חברות הביטוח עלולות לקרוס במקרה של מגה-רעידת אדמה, וממילא הן לא ישלמו את הביטוח שהתחייבו לו, אז בשביל מה בכלל לקנות ביטוח מפני רעידות אדמה?



התשובה לשאלה הזו, מתברר, היא קודם כל גיאוגרפית. כל מי שמתגורר בצמידות לשבר הסורי-אפריקאי, שהוא מוקד רעידות האדמה בישראל - משמע, התושבים שחיים לאורך הערבה, בקעת הירדן, והגליל המזרחי - חייב לבטח את ביתו. זאת מסיבה כפולה: אדם כזה חשוף להסתברות גבוהה של רעידות אדמה, קלות וכבדות גם יחד, ולכן בכל מקרה כדאי לו לרכוש ביטוח. בנוסף, במקרה שלו אין סיכון לחדלות פירעון של חברות ביטוח - גם אם בית שאן תיחרב עד היסוד, אף חברת ביטוח לא תפשוט את הרגל כתוצאה מכך.



ההמחשה לכך היא מגה-רעידת האדמה שאירעה לפני שנה בצ'ילה, בעוצמה של 8.8 בסולם ריכטר, מהחזקות שנרשמו אי פעם. אבל מאחר שרעידת האדמה היתה באזור שומם יחסית, הנזקים לא היו כבדים (10 מיליארד דולר) ואף חברת ביטוח לא פשטה רגל בגינם.



לעומת זאת, מי שמתגורר באזור החוף וגוש דן, השאלה הזו כבר רלוונטית הרבה יותר עבורו. לא רק שההסתברות שתתרחש רעידת אדמה שתחריב את תל אביב קטנה ביותר, אם לא אפסית, הרי שאם כבר תתרחש רעידת אדמה כזו - יש סיכוי לא רע שכבר לא יהיה מי שישלם. חברות הביטוח יכולות לממן את שיקומה של בית שאן, אך הן כבר יתקשו מאוד לממן את שיקום גוש דן - היכן שמצויים הנכסים היקרים של מדינת ישראל, בשווי של מאות מיליארדי דולרים.



אז מה הטעם למי שמתגורר בגוש דן לרכוש ביטוח רעידת אדמה? התשובה מצויה אצל המדינה, שבמקרה של מגה-אירוע מסוג כזה תהיה חייבת להיכנס לנעלי חברות הביטוח ולהציל את אזרחיה בעצמה. מאחר שהמדינה תצטרך בכל מקרה לשלם, ומאחר שהמדינה רוצה לעודד את אזרחיה לנהוג באחריות ולרכוש ביטוח, היא תצטרך לקבוע מדיניות של איפה ואיפה. יותר סיוע למי שיש לו ביטוח, גם אם הביטוח שלו נהפך לחסר ערך בשל התמוטטות חברת הביטוח, פחות סיוע למי שאין לו ביטוח. כך ייצא שרכישת הביטוח מפני רעידות אדמה תהפוך לכדאית - גם אם המימוש של הביטוח ייעשה בדרך עקיפה, דרך הכיס של המדינה.



האם תשכיל מדינת ישראל להנהיג מדיניות כזו, כדי לשמר את כדאיות רכישת ביטוח רעידת האדמה בישראל? ממש בימים אלה עומדת המדינה למבחן על כך, בעקבות השריפה הקשה שהיתה לפני חודש בכרמל, ובמה שצפוי החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, לעשות עמה. אורן בוחן בימים אלה את הפיצוי שיינתן למי שביתם נשרף כליל. מדובר באסון כבד, שפגע במשפחות על לא עוול בכפן, והביא לאובדן של כל רכושן. הלב נחמץ, הרחמים נכמרים, ובכלל - מדובר במספר מועט של משפחות, כך שלישראל אין כל קושי לסייע להן לשקם את ביתן.



אלא שאסור שכך ייעשה. התקדים של הכרמל צפוי להשליך על התקדים החשוב יותר - של כלל שוק הביטוח בישראל, בעיקר בתחום של רעידות אדמה - ולכן חשוב כי מדינת ישראל תשמור כאן על עקרונותיה. בראש ובראשונה, העיקרון כי מי שטרח ורכש ביטוח, מצבו יהיה טוב יותר ממי שהתרשל ולא ביטח את ביתו.



לפי העיקרון הזה, הסיוע שתעניק המדינה למי שהחזיק ביטוח בידו יהיה גדול יותר מהסיוע שתעניק המדינה למי שלא החזיק ביטוח. גם אם משמעות הדבר שמי שלא החזיק ביטוח יישאר בסוף הדרך בלי די כסף כדי לשקם את ביתו, העיקרון חייב להישמר. התקדים פה הוא חשוב מכדי לוותר.