>> באחרונה מתלהט הוויכוח בקשר לתאגידי המים, כאשר ראשי רשויות יצאו בקמפיין שמטרתו, כביכול, הורדת מחיר המים. ואולם המטרה האמיתית של הקמפיין היא עוד כסף לבזבוזים על חשבון הזנחת תשתיות המים והביוב.
תארו לעצכם שאתם הולכים לחנות וקונים קופסה מהודרת שנאמר כי יש בתוכה בקבוק יין משובח, אבל כאשר אתם פותחים אותה מתגלה כי יש בתוכה שקית עם מיץ ענבים. זה בדיוק היה המצב עד הקמת תאגידי המים והביוב, אבל בניגוד לקופסת היין - את ההזנחה בתשתיות המים והביוב לא רואים כאשר פותחים את הברז.
הקמת תאגידי המים סתמה את הגולל על הבלוף שאיפשר לרשויות לרמות את הציבור, לגבות מיליארדים על שירות - ולתת אותו באופן חלקי ולבזבז את עודפי הגבייה על גחמות ראשי הרשויות.
כדי להצדיק את הקמפיין המגוחך שלהם, טוענים ראשי הרשויות כאילו תאגידי המים קונים מים בזול ומוכרים אותם במאות אחוזים יותר לתושבים. מדובר מצג שווא. מחיר המים לתושבים מורכב משני רכיבים: מחיר המים ותשתיותיו; ומחיר הטיפול במי הביוב. שני "מוצרים" אלה מחושבים לפי כמות המים הנכנסת מן הצינור. אין בכך כל חידוש.
התשלום על המים והביוב יחדיו היה גם כאשר המים והביוב היו בשליטת העיריות. התוצאה הישירה של הזנחה זו היא זיהום הסביבה בביוב, בין אם זה דליפה קטנה ברחוב, זיהום נחל או פיצוץ צינור מרכזי.
ראשי הרשויות למדו כי בסופו של דבר הם לא ישלמו את המחיר על הזנחה הזו, אלא אנחנו, התושבים, גם כנפגעי הזיהום ובאופן לא מפתיע גם כקנס כספי. ראשי השפד"ן, למשל, שהיו אחראים לזיהום הים בביוב במשך חודשים ב-2003, קיבלו עונש מגוחך של כמה עשרות שעות עבודות שירות - אבל תושבי גוש דן הם ששילמו את הקנס בסך 800 אלף שקל.
הנה דוגמה לסדר עדיפויות מעוות בהשקעה בתשתיות מים וביוב. ב-2004 ביקרתי בתחנת שאיבת ביוב שבחופי אחת הערים במרכז. מדובר היה בתחנה שנבנתה בשנות ה-70, אשר בכל אירוע גשם יוצא דופן זיהמה את החוף בביוב. בעקבות הביקור, פניתי בכתב ובעל פה לראש העירייה. התשובה היתה כי השקעה של 2 מיליון שקל בתחנה זו אינה בסדר העדיפויות של העירייה. ואולם כאשר הוקם תאגיד המים באותה עיר, אחד הדברים הראשונים שבוצעו היה שדרוג אותה תחנת שאיבה.
הרעיון של תאגידי המים הוא מתבקש ונכון בבסיסו - להפוך את שירותי המים והביוב למשק סגור שהכסף שהם גובים יושקע רק בתשתיות מים וביוב, ולא יילך לגחמותיהם של ראשי הערים, כמו דשא על איי תנועה, הקמת בנייני ציבור מגלומניים או מימון כוללים לחרדים. הזנחה זו היתה נמשכת - מהסיבה הפשוטה שאין מחיר פוליטי לזיהום הסביבה והרס תשתיות. לעומת זאת, ראש עירייה שיקשט את העיר בגינון ויקים מיזמים מגלומניים, יכול להשוויץ בהם בקמפיין הבחירות.
יש בהחלטת מה לתקן בשיטת תאגידי המים, למשל, לבטל את המע"מ על המים, או לאחד כמה תאגידי מים. ואולם זו תהיה טעות קשה אם ראש הממשלה ייכנע ללחץ ויאפשר לראשי הרשויות להחזיר את המצב לקדמתו - ולבזבז מאות מיליונים על גחמותיהם במקום להשקיע בתשתיות קריטיות.
הכותב הוא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים
אל תאמינו לבלוף של ראשי הרשויות
דרור עזרא
25.1.2011 / 7:01