>> קמפוס הומה סטודנטים, שמש חורפית מחממת את הסטודנטים על המדשאות. בתוך כמה דקות הם יחזרו לכיתות, למעבדות, לחדרי ההרצאות ולספרייה. "בערב נלך לשתות משהו בפאב המקומי, לנקות קצת את הראש מלחץ המבחנים", הם מסכמים ביניהם בעודם צועדים אל עבר מעונות הסטודנטים.
התמונה הזו נראית טבעית בתל אביב, בירושלים וכבר שנים שהיא טבעית גם בבאר שבע. ב-2021 יהיה זה המצב גם בצפת, בכרמיאל, בקרית שמונה ובערים נוספות בגליל שבהן יהיו קמפוסים של האוניברסיטה הגלילית. מה שעשתה אוניברסיטת בן גוריון לנגב - תעשה אוניברסיטה בצפת לגליל.
אלה לא חלומות באספמיה, אחרי שנים שבהן תוכניות בית הספר לרפואה שכבו במגירה והעלו אבק, יוצא סוף-סוף לפועל פרויקט מחולל שינוי זה. בשנת הלימודים הבאה ייפתח בית הספר לרפואה בצפת את שעריו למחזור הלימודים הראשון, שיכלול 120 סטודנטים בשתי תוכניות לימוד. מאות מועמדים כבר החלו את תהליכי ההרשמה, כאשר כולם רוצים להיות חלוצים - ולהיזכר כמי שהיו במחזור הלימודים הראשון של בית הספר לרפואה בצפת.
בית הספר מתחיל את דרכו עם תוכנית קלינית לסטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל ויחזרו להשלים את לימודיהם בישראל. לצדם ילמדו סטודנטים בוגרי מדעי הטבע והחיים בתוכנית ארבע-שנתית, וכך הצלחנו לשלב בין פיתוח ההשכלה הגבוהה בגליל והשבת המוחות הביתה.
לתוכניות אב אלה ייתוספו תוכניות לימודים במקצועות הבריאות, כמו סיעוד ופיזיותרפיה. פארק התעשייה הביו-רפואי שיקום באזור בית הספר יעסיק כ-10,000 תושבים נוספים, ומרכזי מסחר וקניות, עסקים קטנים ויזמים ייהנו מאלפי המשפחות שיגיעו לבנות את ביתם בגליל ויניעו את הכלכלה המקומית. בנוסף, החברה המפעילה את כביש חוצה ישראל תעבוד במרץ על השלמת סלילתו מדן ועד אילת, והנחת מסילת הרכבת עד קרית שמונה תהיה בעיצומה.
מדינת ישראל נמצאת בימים אלה בפרשת דרכים. עלינו להחליט באיזה מסלול אנו בוחרים להצעידה. האם נמשיך בהנצחת המצב הקיים, שבו הפערים בין מרכז ופריפריה הולכים וגדלים, או שנמשיך בדרכו של חוזה המדינה ונעשה את המעשה הציוני - ניישב ונפתח את הגליל ואת הנגב ונהפוך אותם ליעד נחשק ומעשי לבניית בית עבור משפחות צעירות.
"עת לעשות היא", אמר בנימין זאב הרצל; "יש לי חלום", אמר מרתין לותר קינג. רק אם נתרגם את החלומות והשאיפות למעשה נצליח לסלול דרך חדשה, לפרוץ נתיב שיוביל אותנו אל מעוז חפצנו. כבר כיום מעידים הנתונים על מיעוט יהודי בגליל. הנגב והגליל הם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממדינת ישראל. לעתים יש הרגשה כי כל משרד ממשלתי שרוצה לזכות בפופולריות לרגע יוצא עם תוכנית גרנדיוזית נקודתית לסיוע לפריפריה.
במשך שנים סבלה הפריפריה מקיפוח, ועתה יש לרכז מאמצים כדי להעמידה בתחומים רבים בקו אחד עם מדינת גדרה-חדרה; על הפריפריה להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי.
היום אנו מקיימים יום דיונים מיוחד בכנסת שבו הוועדות המרכזיות ודיוני המליאה יוקדשו לקידום הנגב והגליל. יום זה ישים את הנגב והגליל גם בראש סדרי העדיפויות של בית המחוקקים ושם, בראש סדר העדיפויות - על הנגב והגליל להישאר, 365 ימים בשנה ולא רק ליום אחד ומיוחד.
הנגב והגליל זקוקים לפרויקטים מחוללי שינוי, פרויקטים בהיקף נרחב אשר לצד צמצום הפערים הנדרש ישנו את פני המציאות הקיימת שם כיום. הקמת אוניברסיטה בגליל היא פרויקט מסוג זה, שיעצור את ההגירה השלילית ואף יטה את הכף ויביא למעבר של תושבים חדשים.
מקומות התעסוקה החדשים שתביא עמה האוניברסיטה יגדילו את מרחב האפשרויות של התושבים המקומיים - וכך נרוויח כולנו: נפתח את האזורים החשובים ביותר למדינת ישראל, נחזק את האוכלוסייה שכבר שנים מבטיחים לה שעוד רגע השינוי קורה, ונביא עוד אלפי משפחות שיחדשו את פניה של הפריפריה. אולי אז גם נוכל להפסיק לקרוא לה כך.
הכותב הוא המשנה לרה"מ, השר לפיתוח הנגב והגליל והשר לשיתוף פעולה אזורי
מה שעשתה אוניברסיטת בן גוריון לנגב - תעשה אוניברסיטה בצפת לגליל
סילבן שלום
25.1.2011 / 7:01