התפתחות חדשה בפרשת הקרקעות של האלוף יואב גלנט. בראיון ל-TheMarker טוען עורך דין שחר בן עמי, שייצג את העותרים נגד גלנט בבג"ץ כי במשך שנתיים סיפק מקור שעבד באחד הגופים הממשלתיים מידע אמין מבעוד מועד על המתרחש בתוך מינהל מקרקעי ישראל. המידע נגע לטיפול של המינהל בתלונות שכניו של האלוף יואב גלנט על חריגות הבנייה וההשתלטויות שלו על שטחים ציבוריים.
את המקור הפעיל עו"ד בן עמי, שייצג 17 משכניו של גלנט בשלושה הליכים משפטיים. אחד מהם הוא העתירה לבג"ץ ב-2007 נגד גלנט, חבריו בעמיקם, תת אלוף ארז צוקרמן וגורי רוזן, ונגד המינהל, בדרישה שיפנו באופן מיידי שטחי ציבור שאליהם פלשו. העתירה נדחתה ב-2009, ועל העותרים נמתחה ביקורת בשל התנהלותם.
בשיחה עם TheMarker, חושף בן עמי לראשונה את דבר הפעלת המקור ואת הפספוס הגדול, לדבריו, של הפרקליטות בטיפול בפרשה. "המקור סיפק לנו מידע מהמינהל לפיו גורמים שם מתכוונים להתנכל לחלק מהמתלוננים נגד גלנט, ולא מתכוונים לפעול נגד גלנט עצמו. בטענות שלו הוא צדק. אנו יודעים שהיתה הוראה של בכיר במינהל לא לטפל בגלנט, אלא לטפל במתלונן הראשי שייצגתי בעתירה נגד גלנט וחבריו".
בן עמי, מומחה בתחום הבנייה שמייצג גם רשויות מקומיות וועדות תכנון ובנייה, היה סקפטי בתחילה לגבי המידע שהעביר אליו האדם והתקשה להאמין לנכונותו, ולכן החליט לבדוק אותו. "יום אחד העמדנו במבחן את הטענות שהוא העלה. הוא אמר לי ששני הגורמים הראשיים שמעורבים בפגיעה בלקוחותי הולכים להגיש תלונה אנונימית נגד בכירה במחוז חיפה של המינהל, כי היא מפריעה להם לפעול כפי שהם רוצים.
"לאחר השיחה אתו התברר שהם אכן הגישו נגדה תלונה אנונימית בגוף ביקורת. כעבור עשרה ימים התייצבו במשרדה בודקים של גוף חקירה, נטלו מסמכים ובדקו את פעילותה כמי שנחשדת בפעילות לא תקינה. מה שהדהים אותי היה שהמידע היה מדויק וניתן מראש. זה נתן לנו תחושה שהכוונת המינהל לפגוע במתלוננים תתממש. ואכן, זמן קצר לאחר מכן שלחו להם הודעה שהשטחים שלהם לא תואמים את מפות המינהל ונגד חלקם נפתחו הליכים משפטיים. הוא אמר לי 'במינהל הולכים לטפל בהם', והתברר שהוא דייק".
מה הניע את המקור? האם עשה זאת בתמורה לתשלום או טובות הנאה?
בן עמי דוחה זאת מכל וכל. "מה פתאום?. הוא התקשר אליי מיוזמתו ואמר לי ששמע על המאבק שלנו ושהוא מבקש למסור מידע כדי שהצדק ייעשה. הוא ביקש שלא להזדהות, גם לא בפני לקוחותיי. במשך זמן רב הוא היה מתקשר אליי כל שבוע או פעמיים בשבוע ואמר לי מה הולך לקרות. הוא הציג עצמו כמי שעובד באחד הגופים הממשלתיים, והתברר שהיה לו מידע עדכני שחלקו הגדול התברר כמדויק", הוא מספר.
"הזהרתי את הפרקליטות"
בן עמי, שראה שהתרעותיו של המקור יוצאות לפועל, וזיהה את הבעייתיות שבהתנהלות המינהל בבדיקת טענות תושבי עמיקם, הזהיר גם את פרקליטות המדינה כי המידע שמעביר להם המינהל בנוגע לטיפול בשטחיו של גלנט וחבריו לא מדויק.
לדבריו, "לאחר שהגשנו את העתירה קיבלתי בקשה לדחייה של מועד הדיון מעו"ד מהפרקליטות משום שהוא יצא למילואים. הסכמתי ואמרתי לפרקליט, עו"ד אבינעם סגל-אלעד, שיש לי מידע לפיו המינהל הולך להעביר להם מידע לא נכון, ואני מבקש שהם יערכו בדיקה יסודית ועצמאית. הפרקליט הגיש תשע בקשות דחייה. במהלך הזמן הזה חזרתי בפניו על הדברים והתרעתי על כך שהם יקבלו נתונים לא נכונים מגורם במינהל, שיביאו לכך שתגובתם בעליון תהיה שגויה. הזהרתי אותם שמטעים אותם".
בן עמי טוען כי תשע הדחיות שביקשה הפרקליטות עד להגשת תגובתה לבג"ץ שימשו את המינהל היטב. "המקור שלי במינהל אמר לי שהם מנצלים את הזמן כדי להכשיר את העבירות שלו. הוא קיבל באותה תקופה צו איסור שימוש מבית המשפט לעניינים מינהליים, שקבע שעליו לפנות את 28 הדונמים שעליהם השתלט. זה הליך שאינו כתב אישום. שאלתי למה לא מגישים כתב אישום, אבל לא השיבו לי.
הוא מציין בצער כי "אם אז היו מקשיבים לי, כל הפרשה הזו לא היתה מתפוצצת עכשיו. כשהוגשה תגובת המדינה נדהמנו לראות איך המינהל הזין את הפרקליטות בנתונים שחלקם שגויים. אני מאמין לתום הלב של הפרקליטות, אך הנתונים השגויים הובילו לכך שהעתירה נדחתה". כיום בדיעבד, מודה המדינה שהנתונים שהביאה בתגובה לעתירת השכנים מ-2007 לא היו מלאים. המדינה הודיעה כי התגלה לה מידע חדש. מידע זה נבחן כעת על ידי מבקר המדינה.
"עברנו עוגמת נפש וייסורים כי ידענו שנעשו דברים שלא כדין, ולמרות זאת הפסדנו עתירה. ידענו שגורם שלטוני מסוים הזין את הפרקליטות ובג"ץ בנתונים שחלקם התבררו כשגויים. בית המשפט העליון הסתמך בפסק הדין על מידע לא נכון", אומר כיום בן עמי. "אלה שעשו בשטחי המדינה כבשלהם קיבלו רוח גבית של תחושת ניצחון, והם המשיכו למרר את חיי התושבים שתש כוחם. אלה אנשים שיומיום סבלו ממפגעים קשים מפעילותם של הנתבעים".
אתם מתכוונים להגיש תביעה נוספת בעקבות המידע החדש?
"הלקוחות שלי אז הם לקוחות לשעבר כיום. בהחלט ייתכן שלאור ממצאי המבקר והחלטת בג"ץ הם ישקלו את הנושא של הגשת תביעה. כרגע זה לא עומד על הפרק. הם שילמו הוצאות משפט לאחר שהפסידו בבג"ץ שניתן על בסיס נתונים שחלקם שגויים". הלקוחות שבשמם הוגשה העתירה לבג"ץ לא ידעו על פעילות המקור עד עתה.
"כל הגורמים הפנו עורף למתלוננים"
בן עמי, עו"ד מזה כ-15 שנה, שכיהן כראש המועצה המקומית שהם ומשמש יועץ משפטי של כמה ועדות תכנון ובנייה, הופתע מהתנהלות המדינה בפרשה.
לדבריו, "מעולם לא נתקלתי בסוג כזה של התנהלות שבה כל הגורמים שאמורים לאכוף את החוק מפנים עורף למתלוננים ופועלים נגדם. לא ראיתי מצב דומה שבו המערכת כולה נרתמת לעזור דווקא לאלה שמתלוננים נגדם. החשד שלי ושל לקוחותיי הוא שמישהו בעל עוצמה עומד מאחורי הדברים".
בן עמי אינו בא בטרוניה לגלנט עצמו, אלא להתנהלות המינהל - ששימש, לטענתו, זרוע ארוכה של גלנט.
בן עמי מתאר הליך משפטי נוסף שבמסגרתו תקפו תושבי עמיקם אותם ייצג את החלטת גלנט לספח לו את החנייה ואת שביל הגישה לביתו, שכונה גם "דרך מילוט". במסגרת הליך זה עירערו השכנים בעמיקם על החלטת הוועדה המקומית לאשר את ההשתלטות של גלנט על השטחים הללו.
"ואולם את עיקר הגיבוי קיבל גלנט ממהנדסת המועצה המקומית אלונה מנשה, שהסבירה בתחילה שהדרך תשמש את כל תושבי עמיקם, ולאחר מכן הוסיפה שמדובר בדרך מילוט למטרות ביטחוניות. אם זו דרך מילוט, למה הוא סלל אותה על חשבונו? למה צה"ל או משרד הביטחון לא ייצגו אותו וטענו זאת? הוא סלל בשטח ציבורי פתוח דרך - למה לא הגשתם נגדו כתב אישום?".
ב-2002-2005 שימש גלנט כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ששנים רבות היה השר האחראי על מינהל מקרקעי ישראל. ב-2003, בתקופת כהונת גלנט כמזכיר הצבאי, שלחה לאה שטייניץ, מנהלת מחוז חיפה במינהל, מכתב המאשר לגלנט לפני משורת הדין צירוף של 35 דונם כדי שיוכל לעבד אותם. בראיונות לתקשורת אמרה שטייניץ שמדובר במכתב שגרתי.
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר: "אנו מנועים מלהגיב מאחר שהעניין נמצא בטיפול בג"ץ. את התשובות נמסור לבג"ץ".