דו"ח ון ליר: בישראל ממשיכים להפריט בלי הפסקה - בעולם כבר הבינו שצריך בחינה מחדש

תחומים שנחשבים לתחומי אחריות מובהקים של המדינה כמו ביטחון פנים וביטחון חוץ עוברים תהליך עקבי של הפרטה, כך עולה מדו"ח ההפרטה שהוכן במכון ון ליר שהוגש ליו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד). עוד נכתב בדו"ח כי במקביל, התחום החברתי הרגיש ביותר - הרווחה והביטחון הסוציאלי - חשוף למהלכי מיקור החוץ האינטנסיביים ביותר. הדו"ח סוקר 30 חברות ממשלתיות שהופרטו ו-2 חברות שהולאמו. הוא הוכן על ידי ד"ר אמיר פז פוקס וד"ר זוהר כוכבי.



מחברי הדו"ח מציינים כי הנטל המשמעותי של הצדקת ההפרטה המושם על כתפי מבצעי הפיקוח, אינו בא לידי ביטוי במשאבים ובמומחיות הנדרשים. יתר על כן, נחשפה מגמה חדשה של הפרטת הפיקוח, אשר השלכותיה טרם זכו לדיון ציבורי.



עוד נקבע כי הליכי ההפרטה אינם שקופים ואינם זוכים לדיון ציבור משמעותי. אין מסגרת התייחסות מחייבת להפרטה ולרגולציה ובנוסף חלקם נעשים בחקיקה וחלקם בהחלטות מינהליות חשאיות.



מחברי הדו"ח הוסיפו כי "בעוד שההסתייגויות מהפרטה הן תלויות הקשר (פגיעה בשוויון, סכנה לפרטיות, פגיעה בעובדים), הרי שהנימוקים בעד הפרטה הם כלליים ונתפשים כמובנים מאליהם, כאילו כל הפרטה של שירות או מוצר יביאו בהכרח לשיפור. לדעתנו נטל ההוכחה צריך להיות מוטל על המפריט או המלאים, ויש מקום לספקנות בריאה בכל מקרה ומקרה".




החוקרים בחנו שמונה קטגוריות של הפרטה: חברות ממשלתיות; חינוך; בריאות; עבודה ורווחה; קרקעות, סביבה ודיור; ביטחון; הפרטת הרגולציה; והלאמות. רשימת הנושאים מצביעה על הקושי לומר דברים חד משמעיים על תופעת ההפרטה, שבאה לידי ביטוי בהקשרים שונים כל כך - מתעשיות ביטחוניות ועד מעונות לאנשים עם פיגור, משמורות טבע ועד פיקוח אלקטרוני על הליכי מעצר.
למרות זאת, מדיניות ההפרטה בישראל היא עדיין הנהוגה, שלא כמו במדינות מערביות רבות שעשו הערכה מחדש של השיטה.



פז פוקס וכוכבי מציינים כי יש קושי לא מבוטל לאתר מהלכי הלאמה על ידי המדינה. "אנו בדעה שמהלכי הלאמה, בדיוק כמו הפרטה, חייבים להיות חלק מהדיון הציבורי, ולהישקל כאשר כשלי שוק עשויים לחייב זאת. כשלים אלה עשויים לבוא לידי ביטוי בעקבות הפרטה שנכשלה, אך גם במקרים בהם השירות סופק באופן פרטי מלכתחילה".