מנהלים בהיי-טק: רק 10% מהעובדים בסטארט אפ מסוגלים להקים חברות משלהם

מאת חיים ביאור



רק 10% מהעובדים בחברות סטארט אפ שנסגרו או שעשויות להיסגר, מסוגלים להקים חברות סטארט אפ משלהם - כך סבורים המנהלים הישראליים שהשתתפו במחקר בינלאומי משותף לפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת קרנגי-מלון בפיטסבורג שבארה"ב.



מתברר שהמנהלים הישראליים מאמינים פחות ביכולתם של עובדים בחברות סטארט אפ להקים חברות משלהם, לעומת עמיתיהם האמריקאים שהשתתפו המחקר. האמריקאים העריכו כי 34% מהעובדים בחברות סטארט אפ בארה"ב מסוגלים להקים חברה משלהם. לפי המחקר, למרות המשבר העולמי בענף ההיי-טק לא השתנתה ההתייחסות של חברות ההיי-טק, הרואה את המשאב האנושי כקריטי. כישורי העובדים, הידע שלהם, מחוייבותם, מידת התחברותם לארגון כמו גם שיתופם בקבלת החלטות ובבעלות על מניות החברה הם חיוניים, לדעת משתתפי המחקר, להצלחתו ולהישרדותו של הארגון - גם בתקופת משבר.



המחקר, בביצוען של שתי חוקרות בתחום היזמות, ד"ר ציפי שפרלינג מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' דניס רוסו מקרנגי-מלון, מתבסס על ראיונות אישיים עם עשרות מנהלים בחברות היי-טק בינוניות וקטנות בארה"ב ובישראל. אחת ממטרות המחקר היתה לבחון את תקפות "החוזה הפסיכולוגי" - חוזה בלתי כתוב המגדיר את טיב היחסים בתוך הארגון בין המנהלים לעובדים.



המכנה המשותף שנמצא בקרב המנהלים הוא התקווה לנצל את המשבר בענף ההיי-טק כדי לנסות ולגייס לארגוניהם עובדים בעלי כישורים מיוחדים, שבתקופת הצמיחה המואצת בענף לא ניתן היה לגייסם.



"כמו בימים הטובים, כך גם עתה, הנכסים העיקריים של חברה עתירת ידע הם העובדים", אומרת שפרלינג. לדבריה, בתקופת שיא הפריחה של ענף ההיי-טק היה קשר כמעט מאגי בין יכולתה של חברת היי-טק להצליח לבין איכות עובדיה. "מבחינה זו לא חל שינוי", אמרה שפרלינג. "גם עתה מתקיים קשר מהותי בין יכולתה של חברת היי-טק לשרוד את המשבר, לבין איכות המועסקים בה. מנהל חברת היי-טק שיחליט לחזור לשיטות ניהול ישנות עלול להיכשל בניהול החברה בעת משבר. זה לא אומר שלא נדרשת אסטרטגיה המותאמת להתנהלות בעת משבר, אך עדיין - בארגון עתיר ידע הנכסים העיקריים הם העובדים. ניהול נכון של החוזה הפסיכולוגי הוא מנוף קריטי ליציאה מהתקופה הקשה".



לדברי שפרלינג, ירידה במוטיווציה של העובדים אינה קשורה בהכרח רק במצבה הכספי החמור של החברה או במצב השוק, אלא במגוון סיבות נוספות כמו כניסת משקיע חיצוני לחברה ששינה את דפוסי העבודה והביא עמו תרבות אחרת לארגון, כניסה "לא חכמה" של מנכ"ל אמריקאי לחברה ישראלית, ושינוי במאזן הכוחות בין המגזרים השונים בחברה.



לפי המחקר, בכירי חברות ההיי-טק בארה"ב רואים את עניין חלוקת הבעלות על החברה בשונה מעמיתיהם הישראליים. בישראל, נטיית המנכ"לים היא לראות בקבלת בעלות על חברה אמצעי להגשים חלום, והם מציבים את הבעלות במקום ערכי גבוה, לעומת עמיתיהם האמריקאים הרואים בבעלות עניין תכליתי-פיננסי, שנועד לשרת את מטרות הארגון.