>> "הצעה מיותרת ומסוכנת", מגדיר שלום קיטל, לשעבר מנכ"ל חדשות 2, את הצעת החוק של ח"כ יריב לוין (ליכוד), שעלולה בין השאר להחליש את כוחם של נציגי הציבור בדירקטוריונים של חברות החדשות של ערוצים 2 ו-10. ההצעה אושרה השבוע בוועדת השרים לחקיקה, צפויה לעלות היום לקריאה טרומית במליאה, ולפי כל ההערכות, תאושר.
לדברי קיטל, שניהל את חדשות ערוץ 2 בשלוש כהונות לאורך 12 שנה, הצעת החוק תביא להחלשת חברות החדשות, לסירוס מנכ"לי החברות, בשל קיצור כהונתם, ולפגיעה באינטרס הציבורי.
בדיון שהתקיים בוועדת השרים ביום ראשון תמכו בהצעה מרבית השרים, בהם שרי האוצר, התקשורת והמשפטים. גורמים במערכת הפוליטית אמרו כי השרים קיבלו הוראה מראש הממשלה בנימין נתניהו לעשות כן. המתנגדים היחידים היו השרים דן מרידור, בני בגין ושלום שמחון.
במסגרת הצעת החוק, בעלי הערוצים יוכלו להחליף את המנכ"לים של חברות החדשות ללא צורך באישורם של נציגי הציבור בדירקטוריונים, אלא באישור של הדירקטורים מטעם בעלי המניות בלבד. כיום נדרש אישור של 75% מהדירקטורים כדי למנות או לפטר מנכ"ל, מה שמחייב תמיכה של לפחות שניים מתוך ארבעת נציגי הציבור. לפי ההצעה החדשה יספיק רוב רגיל של שישה חברי דירקטוריון בלבד לשם קבלת החלטות אלה, כשבעלי המניות ממנים שישה חברים מתוך עשרה בסך הכל. כמו כן, תקוצר כהונתו של מנכ"ל חברת חדשות בערוץ מסחרי מחמש שנים לשלוש בלבד.
"כל שלטון לא אוהב תקשורת עצמאית מדי"
"אני מבין את האינטרס. זהו אינטרס ברור של רוב הממשלות שהכרתי בימי חיי", אומר קיטל. "הממשלה רוצה תקשורת קלה יותר. ככל שהחברה תהיה חלשה יותר כך קל יותר לנהל אותה ולהתנהל מולה.
"כל שלטון לא אוהב תקשורת חזקה ועצמאית מדי. ברוב הזמן התקשורת ביקורתית ומעצבנת, וקל יותר לשלוט בה כשהיא חלשה וסתגלנית מאשר בכלי תקשורת חזק ויציב, אחרת אני לא יכול להסביר למה הצעת החוק הזאת הועלתה. אני לא יכול להסביר איזה אינטרס יש למדינה שמנכ"ל ייבחר לשלוש שנים ולא לחמש - למה יושבים שרים מכובדים ומקבלים החלטה כזו. זה יכול לבוא רק ממקום של להחליש את החברה והמנכ"ל.
"אין להם משהו אישי נגדו, אלא נגד העוצמה שלו. באופן אבסורדי, בהרבה מקרים היכולת של השלטון לתקשר עם בעלי הבית קלה יותר מאשר עם נציגי ציבור. לנציגי ציבור יש נטייה להיות עצמאיים במקרים רבים ולדאוג לאינטרס הציבורי".
בעיני קיטל, קיצור כהונת המנכ"ל הוא החלק הגרוע ביותר בחוק. "במלים פשוטות, התוצאה תהיה סירוס המנכ"ל", הוא מסביר. "בשנה הראשונה הוא רק נכנס לתפקידו, בשנה השנייה פועל ובשנה השלישית פועל לרצות את בעלי הבית כדי שיתנו לו קדנציה נוספת. לא יכול להיות דבר כזה".
עוד טוען קיטל כי "אחד הדברים המרכזיים שיש כיום למנכ"ל, בעיקר כעורך ראשי, זה החופש המערכתי והיכולת שלו לתפקד באופן עצמאי, כשלבעלי הבית יש מנוף לא קטן עליו, בעיקר בתחום התקציב, אבל גם בתחומים אחרים כמו לוח השידורים, הארכת מהדורות ושידורים מיוחדים. בסופו של דבר, מה שהמנכ"ל צריך זה עצמאות מערכתית ולא מצב שמנופפים לו במקל וגזר. שלוש שנים הן קדנציה קצרה מדי. מנכ"ל רשות שידור זה קדנציה של חמש שנים - ובצדק".
קיטל גם מציע את המודל הנכון לדעתו: "צריך להגיע למצב שבעלי הבית המסחריים קובעים את המדיניות ואת התקציב ומשפיעים באופן מכריע על זהות המנכ"ל, אבל הם לא יכולים למנות אותו לשלוש שנים ושיפעל רק כדי לרצות את שולחיו ולדאוג לשרוד שם".
איך החוק ישפיע על הצופה?
"אם יהיה מנכ"ל מוחלש, הצופה עלול לקבל תכנים שיש בהם פחות ביקורת על השלטון ועל המגזר העסקי. לא בטוח שהצופה ירגיש בהבדל ביום הראשון, אבל הוא עלול להרגיש אותו במשך הזמן. הצופה צריך לדעת שחברת החדשות היא גוף עצמאי שפועל מתוך שיקולים עצמאיים ועיתונאיים. מנכ"ל שהקדנציה שלו מסתיימת בעוד חודשיים יהיה פחות קשה וביקורתי לשלטון ממנכ"ל שיש לו אופק של חמש שנים. האינטרס הציבורי כאן מובהק".
קיטל מציין גם שאינו רואה סיבה לתקן דבר שאינו מקולקל: "על מה אנחנו מדברים", הוא שואל. "על שתי חברות חדשות שהן עוגנים יציבים וטובים. אני לא רואה שום סיבה לשינויים האלה".
מאבק לטובת הציבור
מי יילחם בהצעת החוק הזו? נציגי הזכיינים והמנכ"לים יצטרכו לייצג את עמדת בעלי הבית, אבל מי ייצג את האינטרס הציבורי והצופים?
"אני מקווה שאת המאבק הציבורי יובילו ח"כים, שרים ואנשים כמוני, למשל, שלא נמצאים בתוך המערכת. שמחתי לקרוא שיש שרים שלא מפחדים להביע דעה עצמאית. מרידור ובגין התנגדו. הייתי מצפה שגם מיקי איתן, שהוא שר עם דעות עצמאיות, יתנגד, ואני מקווה שזו עמדתו. וכמובן שגם שלי יחימוביץ' ונחמן שי.
"יש פה דבר ברור שצריך להיאבק עליו לטובת הציבור. לא עושים פה טובה לאבי וייס או לראודור בנזימן, או לכל מנהל שיבוא אחריהם. אם אחד מהם יעשה פשלה אפשר לקצר את הכהונה. עובדה שבערוץ 10 כבר התחלפו ארבעה מנכ"לים בתוך פחות מעשור. גם במנגנונים הקיימים מתחלפים מנכ"לים".
לדברי קיטל, הוא מבין את עמדתם של בעלי הזכייניות שמעדיפים כי נציגי הציבור לא יפריעו להם, והוא אף חושב כי הדבר לגיטימי. "הם משקיעים כסף ורוצים שהעוצמה תהיה אצלם", הוא מסביר. "לכן, המחוקק קבע שהשליטה בידי הזכיינים. כיום נציגי הציבור לא יכולים לבחור מנכ"ל, גם אם הם מגיעים להסכמה עם אחת הזכייניות (בערוץ 2 - אב"ז). מספיק שזכיין אחד יתנגד כדי למנוע את המינוי. מה אומר החוק הנוכחי? אנחנו רוצים מנכ"ל שיש עליו הסכמה רחבה ככל האפשר. מה רע בזה? זה רק הופך את הבחירה לקפדנית יותר".
קיטל מדגיש כי בעלי המניות מקבלים את רוב ההחלטות בדירקטוריונים בכל מקרה: "בדירקטוריון יש שליטה של הגופים המסחריים, וכך צריך להיות. הם מהווים 60% ונציגי הציבור 40%. בכל נושאי התפעול של החברה, בנושא הדרמטי של התקציב השנתי, יש לזכיינים שליטה. יש לזה השפעה מכרעת על תפקודה של חברת החדשות, וזה בסדר גמור.
עם זאת, הוא אומר, "יש נושא אחד שבו נדרש רוב של 75% וזה בחירת מנכ"ל. זה אומר שבצומת של פעם בחמש שנים הזכיינים צריכים לגייס חלק מנציגי הציבור כדי לתמוך בעמדתם. גם שניים מתוך ארבעת הנציגים יספיקו. מה האסון הגדול אם גם הם יגידו שזה המנכ"ל הראוי? שגם לעין הציבורית תהיה מלה בעניין הזה? מה רע בזה?"
שלום קיטל: "הממשלה מנסה להחליש את חברות החדשות"
מאת אופיר בר-זהר
26.1.2011 / 6:57