10 הדברים שיניעו את האינטרנט ב-2011

מינכן



1. הכסף שוב מדבר. איך ויתרת על 6 מיליארד דולר, שאלה המראיינת-כוכבת קארה סווישר, בעלת הבלוג all things digital, את יזם גרופון, אנדרו מייסון. והוסיפה, כאשר הוא סירב לענות, אתה באמת לא יודע למה אנשים רוצים לשמוע את התשובה?

באינטרנט של 2011 הכסף חזר, וכמו תמיד הוא זה שמניע את הגלגלים ואת החלומות. כשמספר חברות צעירות, עם ותק של שנים בודדות ויזמים בשנות העשרים לחייהם, מגייסות מיליארדי דולרים בהנפקות פרטיות, ומתכוננות לגיוסים בבורסה של עשרות מיליארדים - כולם יודעים שהכסף הזה יישפך גם לצדדים. יהיה כסף לחברות חדשות, לגיוסי עובדים, למשכורות, לאופציות, וכמובן - לאקזיטים. יותר מבכל תקופה אחרת מאז שנת 2000, הכסף הוא שמצית את הברק בעיניים של אנשי האינטרנט.



2. הסטארט-אפים חוזרים. בשנה האחרונה קל יותר לפתח שירותים חדשים באינטרנט, וגם זול יותר. הסיבה: מחירי החומרה והתוכנה ירדו, והידע הנצבר עלה.



למי שיודע לפתח בטכנולוגיה של מחשוב ענן, שבה כלל לא צריך חומרה ושירותי תקשורת, למשל על הענן של אמזון, היציאה לאוויר עם שירות אינטרנטי חדש נהפכת לזולה עוד יותר. המשמעות היא שיותר סטארט-אפים יכולים להיפתח, ויותר תחרות מצפה לשחקנים הגדולים, כולל מכיוונים שאיש לא חשב עליהם קודם לכן.



לאחר כמה שנים של שקט יחסי, המנהלים של החברות הגדולות מצהירים שוב: "מה שמונע ממני מלישון בלילה הם שני החבר'ה בגראז', שאני לא יודע עליהם דבר, ושמפתחים משהו חדש".



3. הקרב על הקמעונות נפתח מחדש. בשנים קודמות חשבנו שמפת הכוחות בענף המסחר באינטרנט התייצבה. אמזון מובילה את הקמעונות הבינלאומית, אי-ביי השתלטה על זירת המודעות של האנשים הפרטיים והעסקות מיד שנייה, אפל התיישבה בזירת המוזיקה והתוכן, וחברות המותגים הגדולות - למשל נייקי - למדו למכור את מוצריהן גם באינטרנט.



ואז באה גרופון, ולפתע מציעה מוצרים בחצי המחיר, נהפכת לחברת האינטרנט הצומחת בעולם (ראו גרף), יוצרת אחריה שובל של חברות מתחרות שרוצות לרכב על הגל שלה, ופוחת מחדש את המשחק של הקמעונות הדיגיטלית. אף אחד לא מתכוון לוותר לה, והזינוק של גרופון מבטיח דבר אחד: מלחמת הקמעונות ברשת, בגרסה ה"חברתית" שלה, נפתחת מחדש.



4. הקרב על החיפוש לא הסתיים. גוגל היא עדיין המפלצת הגדולה, אבל היא כבר לא היחידה: בינג של מיקרוסופט מתחזקת, ויש עדר של חברות סטארט-אפ שמנסות גם הן להציע מנועים עם זוויות חדשות משלהן - חיפוש חברתי, חיפוש לוקאלי, חיפוש מדעי.



ייתכן שגוגל היא הראשונה בשוק החיפוש לא בגלל שתוצאות החיפוש שלה טובות יותר, אלא בגלל המותג ובגלל הרגלים - והרגלים ניתן לשנות. העזיבה של המנכ"ל אריק שמידט והמינוי של המייסד לארי פייג' במקומו פתחו דיון ציבורי על הכיוון העתידי של גוגל, כולל בשאלה אם לפייג' יש מה שצריך כדי לנהל חברה מסדר הגודל של גוגל.



כיום מדברים על עודף מידע - על "מיון" במקום "חיפוש" - וכולם יודעים שמי שיפתח שירות חיפוש חלופי לגוגל יהפוך מיד למטרה לרכישה על ידי ענקית האינטרנט עשירת המזומנים.



5. הכל לוקאלי. אם יש מגמה אחת שבלטה בכנס dld, הרי זו ההכרה שאנשים חיים בתוך קהילה מקומית כלשהי, ושהרשת יכולה כיום לענות על הצרכים הלוקאליים שלהם.



כיצד? גרופון מתמקדת במכירות קבוצתיות ברמה המקומית, למשל הנחות במסעדות שכונתיות. פורסקוור ואחרות בונות הכל על "גיאו-לוקיישן" באמצעות ה-gps שמותקן ברוב הטלפונים הסלולריים המשוכללים. המתקן מאפשר לדווח את המיקום הפיזי של המשתמש, או לקבל עבורו מידע מקומי כמו מפות, עסקים, חברים או תוצאות חיפוש ממוקדות. מאחר שטלפונים סלולריים עם gps הם תופעה חדשה, הנחת העבודה היא שגל הפיתוחים מבוססי המיקום רק מתחיל.



6. המערכה הסופית של המדיה המסורתית. בכל כנס כלכלי בתחום מרבים לדבר על עתיד המדיה. גם כי זהו נושא מרתק, גם כי זו תעשייה גדולה, אבל גם כי העניין קרוב ללבם של עיתונאים - קבוצת אנשים שתמיד מחוזרת על ידי מנהלי הכנסים. זו לא היתה הפעם הראשונה שנשמעו בכנס כזה תחזיות איוב על עתיד המדיה והעיתונות.



אלא שהפעם הדוברים היו נחרצים מאי פעם: ג'ים ברייר, אחד מאנשי ההון סיכון החשובים בעולם, הכריז באופן חד-משמעי שבעוד עשר שנים העיתונים והמגזינים יאבדו מתפקידם, כמו גם רשתות הטלוויזיה המסורתיות. החדשות הטובות, לטענתו: בדרך למותם של העיתונים, יעלה הביקוש לעיתונאים טובים, ויפתחו עבורם הזדמנויות לעסוק במקצוע - בלי העיתונים. את אותו טיעון הוא השמיע כלפי יוצרי טלוויזיה וסרטים.



בתשובה ענו אנשי העיתונות שגם כאשר הגיעו הרדיו והטלוויזיה היו מי שהספידו אותם. אבל האמת היא שרבים מהם נראו ונשמעו חרדים מתמיד.



7. דיגיטל זה כבר לא רק אמריקה. למי שעוקב אחר האינטרנט נראה שכל העסק נמצא בידיים אמריקאיות. גוגל, מיקרוסופט, אפל, פייסבוק, גרופון, אי-ביי, אמזון, טוויטר - כל החברות המשמעותיות הן מאמריקה, רובן מצפון קליפורניה.



אבל זו אשליה: ראשית, יש מספר גדל והולך של חברות שאינן אמריקאיות, למשל בסין, הודו ורוסיה. שנית, החברות האמריקאיות נעשות בעצמן לבינלאומיות, וחלק גדל והולך של ההכנסות והעובדים שלהן מגיע מחוץ לארה"ב. גרופון היא דוגמה: החברה קיימת לא יותר משנתיים, אין לה טכנולוגיה מיוחדת, אך בחצי השנה האחרונה היא רכשה פעילויות ונכנסה ל-39 מדינות.



8. כל מה ש"חברתי", הוא טוב יותר. זה כבר שנתיים ש"חברתי" הוא עניין אופנתי ו"קול". לפני שנתיים כולם שאלו "האם יש לך בלוג", ולפני שנה "האם אתה פעיל בטוויטר?". כיום ל"חברתי" יש משמעות אחרת: האם לשירות שלך יש תקשורת אינטראקטיבית עם מיליוני משתמשים שמזרימים לך מידע, או במלים אחרות: כמה אתה דומה לפייסבוק.



פייסבוק הוכיחה ששירות חברתי יכול לעשות גם הרבה כסף, וכשמניות של פייסבוק מחליפות ידיים במחיר המשקף לאתר של מארק צוקרברג שווי של 70 מיליארד דולר, "חברתי" הוא הבאז הגדול. והכי טוב: כל שילוב של "חברתי" ו"לוקאלי".



9. הגברים עדיין שולטים. עבור כנס של אנשים צעירים, עכשוויים ומחוברים, היה מאכזב לגלות שב-dld היו פי כמה יותר גברים מנשים, גם בקהל וגם על הבמות ובפאנלים. מתברר שנכון להיום, טכנולוגיה יישומית ויזמות עסקית הם עדיין תחומים של גברים.



אפילו המסיבה המסורתית של הכנס היתה גברית: הגימיק המרכזי של האירוע היו נערות פלייבוי בלבוש החושפני המסורתי של שפנפנות, ובכיכובה של לא אחרת מאשר מיס 2009.



10. הם מרוצים מעצמם. גדולי האינטרנט שהגיעו לכנס נראו, איך נאמר, די מרוצים מעצמם. ומדוע לא? חלקם יזמים סדרתיים שכבר עשו הרבה כסף, השקיעו בחברות וממתינים לעשות עוד כסף. חלקם עומדים לעשות הרבה כסף בהנפקות ובמימושים של 2011.



אם בעבר שרצו כנסי האינטרנט יזמים צעירים עם חלב על שפתיים ורעב להכרה, הפעם היו הרבה יותר יזמים מנוסים, אנשי השקעות ומנהלים בחברות האינטרנט הגדולות שממתינים לראות עד לאן חבילות האופציות שלהם ימשיכו לתפוח. רבים מהם זוכים בחודשים האחרונים לתשומת לב מוגברת מצד התקשורת והחברה.



הם אוהבים את זה - גם את הכסף וגם את תשומת הלב - ועל אף שהתעשייה כבר פחות צעירה ופחות קולית מבעבר, כולם שמחים ונרגשים להשתתף בסיבוב הגאות החדש.