ביהמ"ש: עו"ד בומבך יפצה לקוחה ב-40 אלף שקל על נקיטת הליכים מיותרים

>> עו"ד אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, יפצה לקוחה בסכום של 40 אלף שקל בגין גבייה מופרזת של שכר טרחה מלקוחה ונקיטה בהליכים משפטיים מיותרים בתיק.

הלקוחה תבעה את בומבך על סכום של 129 אלף שקל לאחר שייצג אותה ואת בעלה בהליכים משפטיים, שהחלו בתביעה שהגישו נגדם שכניהם בבית המשותף, בסכום של 6,000 שקל. בין הלקוחות לבין בומבך נחתם ב-2001 הסכם שכר טרחה המתבסס על תשלום לפי שעות עבודה. היא אף שילמה לו מקדמה בסך 2,000 דולר.



לטענתה, בומבך גרר אותה להליכים נוספים ומיותרים, בהם תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהופנתה נגד ועד הבית, וערעור על דחיית התביעה. בסופו של דבר, נטען, היא נאלצה לשלם לו שכר טרחה בסכום של 93,500 שקל.



בומבך טען מנגד כי כי כבר בפגישה הראשונה עם הלקוחה "הזהיר" אותה בנוגע לתעריפים המקובלים במשרדו, ואמר לה כי יתכן שעלות הטיפול תעלה על שווי התביעה הראשונית.



השופט מרדכי בן חיים קיבל את טענותיה של הלקוחה. "הנתבע לא יצא ידי חובת הנאמנות כלפי התובעת, חובה שיישומה בנסיבות העניין היה להסביר לה בצורה ענינית כי ריבוי ההליכים באופן בלתי הולם לשווי העניין הכלכלי והמעשי של התובעת, הינו בעוכריה. הוא ליבה אצל התובעת תחושה בדבר הצורך כביכול להרבות בהליכים ואף יצר אצלה ציפיות מופרזות הן להצלחה בהליכים והן לשיפוי בגין הוצאותיה".



לדברי השופט, "הפועל היוצא של התנהלות הנתבע הוא חוסר כל פרופורציה בין סכומי שכר הטרחה הגבוהים בהם חויבה התובעת ובין השווי האובייקטיבי הנמוך של העניין הכלכלי שהיה לה בטיפול המשפטי. בכך הפר הנתבע את ההסכם הבלתי כתוב שבין פרקליט מייצג ולקוח ולפיו חייב עוה"ד לשרת את לקוחו בנאמנות. קשה להלום את הצהרתו של הנתבע לפיה לא התכוון להגדיל הוצאות עם העובדה שהנתבע יזם הגשת התביעה ההצהרתית שלא היתה מחויבת המציאות ונועדה לשרת תכלית זניחה". עם זאת השופט ציין כי בומבך לא התרשל במיצוי חובתו המקצועית.



השופט כי השבת מלוא השכר ללקוחה תהיה סעד מוגזם ובלתי הולם " שכן אין לחלוק על העובדה כי הנתבע נתן לתובעת שירותים מקצועיים על פי בקשתה והיא התחייבה לשלם בעבורם".



בומבך מסר בתגובה: "מדובר בלקוחה שייצגתי בעבר בהצלחה את בנה ואף שילמה מקדמה יותר גבוהה מסכום התביעה להוכחת רצינותה. היא ידעה היטב שאנחנו גובים שכר טרחה לפי שעות עבודה וכך גם הוסבר לה בעל פה ובכתב. חרף זו היא התעקשה שאייצג אותה. השופט קבע שלא היתה כפיה מצדי וכי הלקוחה היתה בת חורין להפסיק את שירותי באמצע. בכוונתי לערער על פסק הדין".