האם הפעם ינצח הציבור את המנגנון? שלשום התקיימה הפגנה נוספת של כמה עשרות נהגים שנסעו מצומת גלילות לירושלים, תוך שהם צופרים ומאטים את קצב התנועה בכביש מספר 1. בירושלים הם עצרו והפגינו מול משרד האוצר.
בגלל הדלקן
על אחד השלטים נכתב: "לאנשי האוצר והממשלה יש דלקן". כמה שזה נכון. הם אפילו לא יודעים כמה עולה ליטר בנזין. הממשלה משלמת עבורם.
זה היה מסע המחאה השני לירושלים, עם אנשים מהציבור, והוא נערך שבועיים לאחר המסע הראשון. גם בפייסבוק המחאה תופסת תאוצה, ואלפי גולשים הצטרפו למאבק להורדת גובה המס על הדלק. ההפגננות האלה באות על חשבון זמנם וכספם של אזרחים, בלי שום תמיכה חיצונית, וזה עומד בניגוד להרגשה הרווחת שכולנו אדישים. הנה, עובדה: יש גם מי שעושים, וצריך למחוא להם כפיים.
נושא הדלק מרגיז במיוחד, כי אנחנו משלמים עבור ליטר בנזין יותר ממה שמשלם הצרכן האירופי, וזה מסתכם בהפרש של כ-5 מיליארד שקל בשנה.
מחיר הבנזין כיום הוא 7.14 שקלים לליטר בשירות עצמי, וזה לאחר זינוק של 40 אגורות במחיר בתחילת ינואר. מחצית מהעלייה נובעת מעליית מחיר הנפט בעולם, אך מחציתה נובעת מהעלאת המס על הבנזין. בסוף החודש צפויה עלייה נוספת של 10 אגורות במחיר עקב התייקרות עולמית של הנפט; ובתחילת 2012 המס על הדלק יעלה שוב בעוד 20 אגורות - כי לתיאבון האוצר אין גבול. שם יודעים שכל עלייה של 20 אגורות פירושה עוד מיליארד שקל לקופת האוצר. כסף קל ומהיר.
פי שניים מהמקובל
המחיר המופרז של דלק בישראל נובע משתי תופעות. הראשונה היא מרווח התפעול והשיווק הגבוה שמשרד התשתיות מאשר לחברות הדלק. גובהו הוא פי שניים מהמקובל באירופה. כמו כן, הריכוזיות הגדולה בענף ומיעוט התחנות בפריפריה מונע תחרות אמיתית, ולכן מחיר המקסימום שקובע משרד התשתיות נהפך למחיר בפועל, בלי הנחות כלל.
ח"כ כרמל שאמה הכהן, שכינס היום ישיבה מיוחדת של ועדת הכלכלה בנושא, אומר שמרווח השיווק מופרז. אבל הוא יודע שהסיבה העיקרית למחיר הגבוה של הבנזין היא המיסוי המטורף שהממשלה מטילה. במצב הנוכחי, 55% מהמחיר שאנחנו משלמים עבור בנזין הוא מס (בלו ומע"מ). אבל שאמה שייך לליכוד, לאותה מפלגה של שר האוצר וראש הממשלה שהעלו את המס, ולכן הוא מכוון את מלותיו למרווח השיווק.
משרד האוצר הגיב ואמר שהוא בעצם הוריד מסים. זה לא מדויק, כי האוצר העלה את המס השולי הישיר על ההכנסה לגובה של 57% (הכי גבוה בעולם), לא הוריד את המע"מ לרמה המובטחת של 15.5%, ולא ביטל את התוספת המיוחדת לביטוח לאומי שהטיל על המעסיקים.
האוצר ממשיך ואומר ש"במסגרת הכנת התקציב ל-2011-2012 נבחנו כלל האפשרויות להגדלת ההכנסה ממסים. ההחלטה על העלאת המסים התקבלה תוך שקילת שיקולים רחבים כגון איכות הסביבה והשפעות חיצוניות. המס על הדלק (בלו) היה בין המסים שהועלו מסיבות אלה".
ראה זאת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ומיהר לכתוב תגובה: "חבל שבאוצר ממהרים להשתמש בשמירה על איכות הסביבה כתירוץ להעלאת מחירי הדלק, בייחוד לאור העובדה כי לא התייעצו עם משרדנו בנושא".
ארדן צודק. פקידי האוצר לא דואגים באמת לאיכות הסביבה. הם דואגים לקופה. הם תמכו בהגדלת הוצאות הממשלה באחוזים ניכרים, ולכן ברגע שהם רוצים לשמור על גירעון נמוך, אין להם ברירה אלא להעלות מסים. זו האמת הפשוטה. לא "איכות הסביבה".
לכן צריך לחזור ולומר להם שדרכם מוטעית. הם צריכים לחזור בתשובה, להוריד הוצאות ממשלה, ורק אז יוכלו להוריד את המס על הדלק.
עוד מכה לעצמאים
שר האוצר, יובל שטייניץ, הצליח להטיל על הציבור עוד גזירה קטנה אחת. ב-1 בינואר 2011 הוא ביטל את ההכרה לצורך מס בהוצאות אש"ל בישראל.
זו היתה תגובתו על עתירה לבג"ץ שהגישה לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים) במארס 2009, בטענה כי האוצר לא עידכן את סכום ההוצאות לאש"ל זה שנים רבות, כך שהסכומים הפכו להיות נמוכים עד כדי גיחוך.
ואמנם, הסכומים שהיו מוכרים למס עד סוף 2010 היו שקל עבור ארוחת בוקר, 4 שקלים עבור ארוחת צהריים ו-2 שקלים עבור ארוחת ערב. כלומר, 7 שקלים ליום. אם העצמאי לא מגיש קבלות, הוא יכול לדרוש שקל לארוחת בוקר, 3 שקלים לארוחת צהריים ושקל לארוחת ערב. כלומר, 5 שקלים ליום.
הסכומים הפעוטים הללו כלל לא קשורים למציאות. היה צריך לעדכן אותם כלפי מעלה כבר מזמן, אך שטייניץ ורשות המסים בחרו בדרך פשוטה יותר: הם ביטלו אותם לחלוטין באמצעות חוק ההסדרים. זה כמובן גורם עוול לעצמאים, שנאלצים לאכול תוך כדי עבודתם מחוץ לעיר. אך במציאות הפופוליסטית שלנו, אין להם כוח בממשלה ובכנסת.
נשיא לה"ב, יהודה טלמון, עדיין מקווה שבג"ץ יפסוק לטובתו, ואז ניתן יהיה לתבוע הוצאות גבוהות יותר, רטרואקטיבית, עד סוף 2010. ואולי הנהגים יתאחדו עם העצמאים, וייצאו להפגנה משותפת נגד הממשלה הבוזזת.