הוועדה הפדרלית לחקירת המשבר הפיננסי: המשבר היה אסון שניתן היה להימנע ממנו

המשבר הכלכלי של 2008 היה אסון שניתן היה להימנע ממנו, ונגרם בשל כשלים ברגולציה של הממשל האמריקאי, בניהול לקוי של תאגידים ובנטילת סיכונים מופרזת בוול סטריט - כך עולה ממסקנותיה של ועדת חקירה פדרלית.



הוועדה, אשר הוקמה על מנת לחקור את הנסיבות שהובילו למשבר, הטילה את מרבית האשמה על הממשל, הבנק הפדרלי ורגולטורים אחרים, בכך שאיפשרו את ההתנהגות אשר הביאה למשבר. "הטרגדיה הגדולה מכל תהיה לקבל את ההנחה שאיש לא יכול היה לצפות את הבאות ולפיכך לא היה ניתן למנוע את המשבר", כתבה הוועדה בדו"ח, שצפוי להתפרסם מחר אך הגיע לידי "ניו יורק טיימס". "אם נקבל את ההנחה הזו, זה יקרה שוב".



אף שהוועדה, שבמהלך החקירה ערכה 19 ימי שימועים וראיונות עם יותר מ-700 עדים, האשימה כמה מוסדות פיננסיים בתאוות בצע ורשלנות, כמה מהמסקנות המרכזיות מתמקדות בכשלים ממשלתיים. הוועדה הורכבה מ-10 חברי קונגרס משתי המפלגות.



הוועדה האשימה את שני יושבי הראש של הבנק הפדרלי - אלן גרינספאן, שכיהן כיו"ר בשעה שהתנפחה בועת האשראי ומחליפו בן ברננקי - בכך שלא צפו את המשבר. ביקורת נמתחה בדו"ח במיוחד על גרינספאן, אשר תמך בהפחתת הרגולציה ו"לא ניסה לרסן את זרם המשכנתאות הרעילות". ממשל בוש מואשם בדו"ח בכך שתגובתו הלא עקבית למשבר - כמו למשל העובדה שהניח לליהמן ברדרס לקרוס אך חילץ את בר סטרנס - תרמה לאי הוודאות והבהלה בשווקים הפיננסיים.




ממשל קלינטון מואשם בדו"ח בכך שהחליט לא לפקח על נגזרים, החלטה שמכונה "נקודת מפתח בהליכה לכיוון המשבר הפיננסי". שר האוצר טימותי גייתנר, אשר כיהן כיו"ר הבנק הפדרלי של ניו יורק, מואשם בכך שלא זיהה את הבעיות בליהמן ובסיטי.



בנוסף לזיהוי הנאשמים במשבר, ניפצה הוועדה כמה מהתיאוריות הרווחות בנוגע לגורמים למשבר, ולטענתה הריביות הנמוכות של הבנק הפדרלי לא היו בין הגורמים העיקריים למשבר, וכך גם ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק. מנגד, הדו"ח מתח ביקורת על הרגולטורים, ובעיקר רשות ני"ע (sec), אשר לא דרשה מהבנקים להחזיק יותר הון על מנת לספוג הפסדים פוטנציאליים ולרסן את נטילת הסיכונים, והבנק הפדרלי, אשר "התרשל בביצוע משימתו".



"המשבר התרחש כתוצאה ממעשים אנושיים, ולא איתני הטבע או תוכנות מחשב שהשתבשו", נכתב בדו"ח. "קברניטי הכלכלה ודיילי הציבור של המערכת הפיננסית שלנו התעלמו מהאזהרות ולא ניסו לשאול, להבין או לנהל את הסיכונים שהתפתחו בתוך מערכת שחיונית לרווחת הציבור האמריקאי. זו היתה החמצה גדולה, לא מעידה".