"יש למנוע את ריכוזיות ההון והשפעתו על מקבלי ההחלטות בישראל. במקרים מסוימים הקשר בין ההון לשלטון הוא מושחת" - כך קובעת חברת הכנסת לשעבר, עו"ד מלי פולישוק-בלוך שניסחה את המלצות הביניים יחד עם עו"ד אלדד יניב, וד"ר דורון נבות.
פולישוק-בלוך היתה בעבר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, וכיום היא חברת מועצת העיר רעננה. יניב מכיר היטב את המערכת הפוליטית, ואילו נבות עוסק במחקר השחיתות השלטונית בישראל ובעולם.
לדבריה, "ריכוזיות ההון והשפעתו על מקבלי ההחלטות היא שורש הבעיה, כי השלטון מושפע ומנוהל על ידי בעלי ההון והעוצמה. אנו רוצים לקבוע אמות מידה כדי שניתן יהיה להתנהל באופן חוקי וישר". היא מדגישה כי "הצוות יוצא מתוך הנחה שבמדינה דמוקרטית מתקיים קשר בין הון לשלטון כפי שמתקיים קשר בין הממשל לסקטורים אחרים. הקשר הזה נהפך במקרים מסוימים למושחת, ועל כן אנו ממליצים להנהיג מהפכה שתמנע את השתלטות ההון על השלטון".
לדבריה, "בדמוקרטיה ובמשק חופשי ליברלי, מי שקובע את כללי המשחק וכללי ההתנהגות והרגולציה הוא השלטון, נבחרי הציבור וגם הפקידים של הסקטור הציבורי, ולא בעלי ההון. ואולם ברגע שההון קובע את הרגולציה ומטיל חיתתו על נבחרי הציבור - אנחנו בבעיה, ואת זה אנחנו מנסים למנוע באמצעות קביעת כללי משחק ברורים ומחייבים".
פולישוק-בלוך מוטרדת מהעובדות ש"למספר מצומצם של בעלי הון יש השפעה עודפת ולא דמוקרטית שפוגעת בכלכלה הישראלית. הדבר נובע בין היתר משליטתם בחברות רבות באמצעות שיטת הפירמידה (במסגרתה חברות שולטות בחברות בנות ונכדות מתחתן באמצעות השקעה נמוכה יחסית בחברות המשורשרות).
המטרה - לבלום את השחיתות
פולישוק-בלוך, יניב ונבות אומרים כי "הצוות פועל לנסח המלצות מעשיות לעבודת מבקר המדינה, לצמצום קשרים פסולים בין הון לשלטון. המלצות אלה אינן תלויות ברשות המחוקקת או ברשות המבצעת ועל כן ביצוען יהיה מיידי בלא צורך בחקיקה או בקבלת החלטות על ידי רשויות שונות. בנוסף, מבקר המדינה ימליץ לבצע שינויי חקיקה שמיועדים למנוע קשרים פסולים בין ההון לשלטון".
ד"ר נבות אומר כי "זה כמה שנים ברור כי בישראל בעיה קשה של עודף עוצמה בידי מספר מצומצם של בעלי הון. לסוגיה הוקדשו כנסים ואף פורסמו מחקרים של בנק ישראל בנושא, אך עדיין לא נעשה מספיק. בפועל, מדי יום, כמה מבעלי ההון פוגעים בדמוקרטיה, בחירות האזרחים, בשוויון וביעילות הכלכלית, והם עושים זאת באמצעות השלטון - השלטון שאמור לשרת את הציבור בלבד. כאן נכנס לתמונה מבקר המדינה שהחליט להרים את הכפפה. הוא ביקש סיוע בעבודת הביקורת בתחום מורכב ועדין זה.
"הגדרנו לעצמנו מטרה צנועה יחסית: לבלום את התהליך שמתחולל מאז תוכנית החירום הכלכלית של 1985, וביתר שאת בעשור האחרון, שבו ההון נהפך למעשה להיות השלטון. המטרה היא למנוע שחיתות ולצמצם ככל שניתן קשרים פסולים בין בעלי ההון לבין מקבלי ההחלטות בישראל. אנו מודעים למורכבות היחסים בין ההון לשלטון במדינות כמו ישראל, עקב התלות ההדדית ביניהם, ואנו מודעים היטב לכך שאין פתרונות של 'זבנג וגמרנו' לבעיה הזו. לכן, ההמלצות שלנו מתמקדות בכמה סוגיות, והן כאלה שכבר נוסו בהצלחה במקומות אחרים בעולם. יש להודיע מראש שאנחנו לא מתכוונים ליצור מפלצת ביורוקרטית שתייצר שיתוק בכלכלה הישראלית, ושההמלצות שלנו לא יבריחו אף משקיע הגון".
עו"ד יניב מסביר כי "הוועדה מבקשת להגביר את השקיפות בהתנהגותם של הפוליטיקאים. בדיקת הצהרת ההון של הנבחרים חשובה, כדי שניתן יהיה לעקוב אם במהלך השנים חל שינוי משמעותי בעושר של נבחר הציבור. מה שחשוב הוא שיעור הגידול בהון של נבחר הציבור במהלך השנים ולא מהו ההון שעימו הוא נכנס לכהונה".
יניב מוסיף כי "יש לבדוק לא רק את הצהרות ההון של השרים וחברי הכנסת, אלא גם את אלה של ראשי הרשויות וסגניהם". לדברי פולישוק, "המטרה העיקרית שלנו היא להציג 'סרגל כלים' נורמטיבי בעבודת הביקורת - המלצות אופרטיביות שהמבקר יוכל להשתמש בהן בקביעת אמות מידה וכללי התנהגות לסקטור הציבורי המבוקר".