ירידה של 40% בהיקף הנזקים מהונאות ב-2001

מאת חיים ביאור
עובדת ותיקה שהועסקה כזבנית באולם מכירות בתל אביב של אחת מחברות האופנה הגדולות בישראל, נהגה במשך חודשים רבים לקחת עמה לביתה פריטי לבוש, ונלכדה לאחר מעקב ממושך; עובד בכיר באגף הכספים של חברת השקעות נהג במשך שנתיים להעביר לחשבון בנק של קרוב משפחה סכומים קטנים השייכים לחברה, באמצעות זיוף חתימה על המחאות של החברה. מקרים אלה, ועוד מאות כמותם, הם בגדר תופעות שכיחות בארגונים פרטיים וציבוריים, בקרב עמותות שלא למטרות רווח הפועלות לקידום עניינים חברתיים ובקרב איגודים מקצועיים.



ואולם בסקר שערך משרד רו"ח ברלב ושות', העוסק בתחום גילוי ומניעה של הונאות במקומות עבודה, נמצא כי ב-2001 ירד בארגונים שנסקרו היקף הנזק שנגרם בשל הונאות שמבצעים עובדים בכירים וזוטרים ב-40% בהשוואה לשנה הקודמת, והסתכם ב-113 מיליון שקל. זאת לעומת עלייה בהיקף הנזק שנרשמה ב-99' וב-2000. גם מספר מקרי המעילות שבוצעו ב-2001 על ידי עובדי החברות פחת ב-30%. במקביל עלה במאות אחוזים מספר ההונאות כלפי החברות שבוצעו על ידי גורמים חיצוניים, בעיקר ספקים.



מחברי הסקר מסבירים ממצאים אלה בכך, שבעלי חברות רבות הגבירו את הפיקוח ושיפרו את מערכת הבקרה על עובדיהם. לטענתם, בקהילת העסקים גברה המודעות למעילות הנעשות על ידי עובדים, הפוגעים בכך במצבם הכספי של העסקים. הסבר נוסף הוא שנת מיתון ב-2001 שהתבטאה בין השאר בפיטורי עובדים ובהצטמצמות הפעילות של ארגונים. במצב שבו מספר העובדים קטן יותר והיקף הנכסים של החברה בהם ניתן לפגוע מצטמק, ממילא היקף הנזק שניתן לגרום יורד.



ואכן, מהסקר עולה כי מספר המקרים שבהם הנזק שנגרם עקב הונאה הוא יותר ממיליון שקל, קטן ב-16% לעומת 2000. נתון נוסף המשקף ירידה בפעילות העסקים ב-2001, הוא ירידה של 25% בשיעור אירועי ההונאה בחברות פרטיות, לעומת עלייה של 44% באירועים בחברות הציבוריות.



מהסקר עולה כי 12% ממקרי ההונאה בוצעו על ידי גופים הפועלים בחו"ל, כגון ספקים או שותפים עסקיים, נגד חברות בישראל. מדובר בעלייה חדה: ב-2000 בוצעו רק 2% ממקרי ההונאה על ידי גופים בפועלים בחו"ל. ברוב המקרים חברו גורמים בישראל, כגון מנהלי חברות ובעלי מניות בחברות פרטיות, לגופים בחו"ל ויחד הונו גופים ישראלים, כמו למשל את מרכז ההשקעות, משרדי ממשלה או תאגידים ישראליים. מחברי הסקירה מייחסים את השיעור הגבוה יחסית של הונאות המבוצעות על ידי גורמים בחו"ל נגד גופים בארץ לתהליך הגלובליזציה שעובר על מדינות רבות בעולם, בכללן ישראל.







ב-2% ממקרי ההונאה ב-2001 היה לעבריין עבר קודם בביצוע הונאות, בין במקום עבודתו ובין אם בארגון הקודם שבו הועסק, לעומת 5% מהמקרים ב-2000 ו-20% מהמקרים ב-99'. אנשי משרד רו"ח ברלב ושות' אומרים, שהירידה בחלקם של עבריינים מועדים בביצוע מעשי הונאה נובעת ממצב התעסוקה במשק, המתבטא בירידה במספר מקומות העבודה ובהעמקת האבטלה. מצב זה איפשר למעסיקים לשפר את מערך סינון כוח האדם לפני קליטתו בחברה, כולל בדיקת המועמד בתחום טוהר המידות, באמצעות הפנייתו לאחד המכונים העוסקים באיתור אנשים בעלי נטייה לביצוע עבירות צווארון לבן. בנוסף הולך וגובר השימוש של מעסיקים במאגרי מידע ובחברות המתמחות בשירותי מידע עסקי. לדבריהם, שופרה גם רמת הבדיקות הנערכות על ידי משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות הן של מועמדים לעבודה הן של ספקים המתמודדים במכרזים גדולים.







גם עתה, אומרים במשרד רו"ח ברלב ושות', ארגונים לא מעטים נרתעים מביצוע חקירה כשמתעורר חשד להונאה, מעילה או אי סדרים כספיים. יש לכך כמה סיבות: ההערכה כי העלות הכספית הכרוכה בביצוע החקירה, גבוהה מהתועלת שתצמח לארגון עקב החזרת הכספים שנעלמו או תיקון הנזק שנעשה; הראיות נגד העובד או הגורם החיצוני החשוד במעשה אינן מספיק; רצונם של הבעלים לשמור על סודיות עסקית; חשש מהסתעפות החקירה וגילוי פעולות לא חוקיות או לא מוסריות, שבהן מעורב הארגון; רצון למנוע פגיעה במוניטין של הארגון; חשש מתגובת המשקיעים; חשש מפני חקירה ממושכת שתשפיע לרעה על הפעילות השוטפת; שינויים מבניים שיהיה צורך לבצע בארגון הנפגע.