הדיון הפיננסי מקבל תפנית חברתית

דאבוס



>> רשת cnbc הפתיעה. כמו בכל שנה, ניהלה המגישה מריה ברטירומו פאנל כלכלי בשידור חי מיד לאחר פאנל הכלכלנים הפותח, אבל השנה הנושא היה אחר: אבטלה, או כמו שהאמריקאים מעדיפים לומר - תעסוקה. האם רשת הטלוויזיה הפיננסית, שעוסקת בדרך כלל רק במסחר בניירות ערך, נהפכה לחברתית?

ככלי תקשורת עם חושים חדים, cnbc זיהתה את הלכי הרוח בציבור הצופים, את החרדות שלהם ואת הנושאים עליהם הם מדברים. היא לא היחידה: מארגני כנס דאבוס הציבו את נושאי התעסוקה והחינוך גבוה באג'נדה, וכך נהפך דיון פיננסי מסורתי בנוגע לאפשרויות השקעה מועדפות לדיון חברתי-גלובלי, כמעט פוליטי.



אף שקשה לייצר בטלוויזיה דיון כלכלי מקצועי - בוודאי שבשידור חי - הנושאים החשובים עלו. חלק מהמומחים סבורים שיש מתח מובנה בין תעסוקה במערב לתעסוק במזרח, כתוצאה מהמעבר של מפעלים ושירותים. אחרים טענו שהדבר אינו כך, וכי אפשר ליצור מציאות שבה התעסוקה תגדל במקביל בשני הגושים.



הכלכלנים המסורתיים הזהירו מפני בלבול בין מחזור עסקים לבין תופעות בסיסיות. התחושה שנוסחה בבהירות על ידי הכלכלנית לורה טייסון היא שארה"ב תדע לטפל בבעיות המקרו-כלכליות שלה ותצא בסופו של דבר מההאטה. אלא שזה לא מספיק: על פי הפאנליסטים, שאלת התעסוקה קשורה בטבורה לאיכות החינוך של כל גוש כלכלי וכל מדינה, בנוסף לבחירת המקצועות. ולרבות ממדינות המערב, בוודאי לארה"ב, יש בעיה קשה עם חינוך.



אריאנה האפינגטון, עיתונאית ומייסדת האתר "האפינגטון פוסט", טענה שאין כיום באמריקה את תחושת הדחיפות הציבורית הנחוצה לשינויים בשוק התעסוקה ובחינוך - והדרך היחידה להזיז דברים הוא לזעזע את המערכת הפוליטית. המומחים בפאנל קבעו שארה"ב צריכה לאמץ חוק חובה לחינוך על-יסודי, ובעיקר לטפל במערכת החינוך של הגיל הרך, עד גיל 12. מבחינתם, שם טמונה הבעיה, והיא באה לידי ביטוי בנשירה גדולה של תלמידים מאוניברסיטאות. ארה"ב היתה עד לא מזמן במקום הראשון בשיעור תלמידי האוניברסיטה שגם מסיימים את התואר, אך מאז היא הספיקה לצנוח למקום ה-14.



לייצר עבודה במערב



היו גם הצעות אחרות: הסינים וההודים טענו שהמערב פשוט צריך לקבל את העובדה שיחולו שינויים גדולים במבנה התעסוקה - הייצור וחלק מהשירותים יעברו למזרח, בעוד שהמערב צריך להתמקד ביזמות, פיתוח ועיצוב.



אחרים חשבו שהמתח בין המערב למזרח אינו לב העניין, וכי המערב ידע לצמוח ולייצר מקומות עבודה בעבר, אלא שהמבנה הכלכלי שלו כיום רקוב.



הנציג החברתי בדיון, פיליפ ג'נינגס, טען שגם הממשלות וגם המגזר העסקי לא עושים מספיק כדי להכשיר את כוח האדם במערב לאתגרים החדשים - וגם לא משחררים את אמצעי המימון הדרושים כדי שחברות יוכלו להכשיר ולהמשיך לחנך את עובדיהם.



ואם מגיעים לדיון על אבטלה וחינוך, אי אפשר שלא לעסוק במצב המורים. כמו תמיד, התפתחה שיחה על איכות של סגל ההוראה ועל מערכות השכר והעונש הבעייתיות, אבל אז אדם אחד מהקהל אמר את מה שחשבו רבים: "יש כאן באולם 25 מנהלים של קרנות גידור, שיחד לוקחים הביתה יותר שכר מכל עובדי ההוראה של העיר ניו יורק. ראוי שהם יוותרו על חלק מהכסף הזה, למשל על ידי העלאת מס ההכנסה השולי על הכנסות גבוהות".