"הסכנה הגדולה לכלכלה העולמית - עליית מחירי המזון"

דאבוס

>> "יש התאוששות כלכלית גלובלית, וזה קורה במדינות מתפתחות יותר מאשר בשאר העולם" - בנימה אופטימית זו פתח הכלכלן נוריאל רוביני את דבריו אתמול בכנס דאבוס. "גם המאזנים של חברות בארה"ב חזקים, והביטחון העצמי שלהן עולה. הדבר השלישי הוא שיש חוזק בסין והודו. בשנה שעברה כולם ברחו מסיכון, והשנה הנכונות להשקיע גדלה".



אך למרות האופטימיות, רוביני גם הזכיר את הסכנות האורבות לכלכלה הגלובלית, בהן הצמיחה האטית במערב וביפן, היקף החובות הלאומיים של מדינות באירופה ועליית מחירי הסחורות.



"עליית המחירים מעלה את האינפלציה במדינות מתפתחות", הסביר רוביני. "הדבר גורם לחוסר יציבות פוליטית וחברתית".



זו מין (zhu min), יועץ מיוחד לקרן המטבע, הסכים כי הסכנה הגדולה לכלכלה העולמית היא עליית מחירי הסחורות והמזון ועליית מחירים בכלל. "עצם התנודתיות של המחירים היא בעיה קשה", אמר מין.



ג'ים טורלי, מנכ"ל פירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג, אמר כי הוא חושש בעיקר משינויים דמוגרפיים. "בעוד עשר שנים הגיל הממוצע של הודו ושל אירופה יהיה שונה מאוד", אמר טורלי. "זה יוצר פוטנציאל למתחים קשים".



זו מין: "יש מיליארד אנשים במדינות המערב, ו-3 מיליארד אנשים במדינות המתפתחות. אם תשאלו אדם במדינות המתפתחות מה הוא רוצה, הוא יגיד לכם שהוא רוצה חיים אמריקאים - בית גדול, מכונית גדולה ופנסיה יפה. וזה לא יעבוד, זה לא אפשרי".



התקשורת מדברת על מעמד האצילים ועל סופה של השיטה הקפיטליסטית. האם אנחנו הולכים למהפכה?



מרטין סורל, יו"ר קבוצת השיווק והפרסום הגלובלית wpp: "זה עניין רציני. הריכוזיות בהכנסות ובעושר בארה"ב, שמגיעה לשיא, היא נושא חשוב. איך תוקפים את זה? עסקים נמצאים נמוך בהערכה של אנשים, ואנחנו יודעים את זה כי יש לנו חברות ליחסי ציבור. אנחנו צריכים מנגנון גלובלי כדי להעביר מסרים. כיום אין מנגון תיאום".



טורלי: "כל איש עסקים מסביב לעולם חטף ביקורת בשנתיים האחרונות והוצג כמפלצת, אבל אני מרגיש שינוי קל לטובה באווירה ובמסרים מצד השלטונות בארה"ב. אני חושב שאנשים מתחילים להבין שהמגזר העסקי הוא המקום שממנו יגיעו הצמיחה וגאות".



רוביני: "יש חוסר שוויון ושחיתות, יש תסכול אצל הצעירים".



זו מין: "האתגר הגדול ביותר לעולם הוא הפער בין ההכנסות של האמידים לבין כל השאר. אבל זה לא רק עניין של מיסוי על שכר גבוה. 1% מהאמריקאים מחזיקים ב-48% מהעושר, ורואים שהעושר הזה בא משוק המניות ומהמערכת הפיננסית. לכן השאלה היא מה עושים עם המנגנונים האלה. אנו לא יכולים לתת לבורסה ולשוקי ההון להרחיב עוד יותר את הפערים".